אתם מכירים את זה? 

אתם יושבים בחדר.

בוהים בתקרה או במה שלא יהיה.

ואין לכם מושג מה לעשות עם עצמכם.

טוב... אני מכיר את זה. וזה. פשוט. חרא.

אתמול הייתי בארוחת חג (עם המשפחה המגניבה, לא זאת עם הדוסים והסמורים המתים על הראש שמטיפים לחתולים על זה שהם לא לובשים כיפה)

היה די מגניב.

בנדוד שלי נשאר לישון אצלי. היינו ערים עד בערך 4. הוא בן 11 או 10 אבל הוא יודע לשחק פוקר אז למי אכפת...

אני רוצה להרחיב קצת על הארוחות חג אצל סבתא שלי.

יש הרבה אנשים, יושבים בחוץ, סכום מאולתר וצלחות שמורכבות מ20 סטים לפחות.

כולם יושבים, מדברים, צוחקים.

אחר כך הילדים הקטנים הולכים לרוץ ולשחק ואז עוברים לויכוח אינטנסיבי על נושאים פוליטים חשובים שתמיד מתדרדרים בסוף לדברים מטומטמים. (הנושא הסופי של החג הזה היה מי צריך להוריד את החולצה ראשון - הגבר או האישה)

בדרך כלל אני מוטרד מאוד מהמשפחה שלי.

הם מטרידים.

מאוד. 

הייתי מעלה את הטקסים הפולחניים שדודה שלי העבירה בחנוכה אבל אני מעדיף להישאר אנונימי.

היציאה של היום:

"היי אתה רוצה לראות חבורה של זקנים שלובשים כובעים מצחיקים ומסתובבים מסביב לשולחן?"