השף אייל שני ידוע באהבתו הבלתי מתפשרת לעגבניה, עד שזו הפכה כמעט לסמלו המסחרי. למי ששכח, הרי תזכורת:
http://www.youtube.com/watch?v=sHMxDtQEsuM
אם היו מביאים לאייל שני עגבנייה יפיפיה, טעימה ועסיסית שיוצרה בעזרת הנדסה גנטית, עגבניה שלא "נוזלת" ועוד כהנה וכהנה תכונות משובחות לרוב - האם היה מתאהב בה?
את השאלה הזו תפנו לאייל שני עצמו, אך האם אתם הייתם מוכנים לאכול אותה? האם אתם בכלל יודעים שמה שאתם אוכלים עשוי להיות מוצר שהונדס גנטית? האם השימוש במוצרים כאלה בטוח? ואם אתם מאלה שרק המחשבה לאכול עגבניה מהונדסת גורמת לכם חלחלה, האם הייתם מוכנים לשנות את דעתכם ולקבלה בשקל לקילו, כאשר מחיר עגבניה מסורתית אצלנו היה כ-10 שקלים לקילו?
בשנת 1994 החלו לשווק לצרכנים בארה"ב זן עגבניות חדש בשם המסחרי Flavr-Savr . למעשה היה זה המוצר החקלאי הראשון שהונדס גנטית ואשר הגיע אל הצרכנים. לעגבניה הזו הקנו תכונות עמידות לריקבון ובהתאם להארכת חיי המדף שלה. למרות שהעגבניה הזו נמצאה בטוחה לשימוש ע"י רשות המזון והתרופות האמריקאי (הסטנדרט העולמי לאישור מזון ותרופות), לא אושר שימושה בגרמניה. גידול הזן הזה הופסק 3 שנים מאוחר יותר, בגלל קשיים כלכליים של החברה החקלאית ששיווקה אותו.
העגבניה המהונדסת הראשונה: Flavr-Savr
המהפכה הביוטכנולוגית שמאפשרת לשנות באופן מלאכותי את המטען הגנטי של תאים חיים למיניהם (מהצומח ומהחי) החלה למעשה בשנות השבעים של המאה הקודמת. לפני כן, במשך אלפי שנים, האמצעי היחיד שהיה לאנושות לקבל צמחים ובעלי חיים בעלי תכונות רצויות היה עשיית הכלאות וברירת הצאצאים בעלי התכונות הרצויות. אולם, שיטת ההשבחה הקלאסית הזו להשבחת מינים מוגבלת בהיותה מבוססת על מאגר תכונות גנטיות נתון שמצוי בין הפרטים שניתן להכליא במין המסוים. בשיטת ההכלאות החקלאית הקלאסית לא ניתן ליצור תכונות יש מאין וגם לא ניתן לדעת מראש מה תהיינה התוצאות הסופיות. לעומת זאת, בעזרת ההנדסה הגנטית, ניתן "לשתול" גנים של מינים אחרים (מין = פרטים שיכולים להזדווג ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים) והתוצאה יכולה להיות כזאת:
עגבניה בחוץ וקיווי בפנים
באמצעות ההנדסה הגנטית ניתן לשפר מיני צמחים (ובעלי חיים) על ידי עיצובם לפי דרישות השוק. להנדסה הגנטית יש פוטנציאל עצום בתחום המזון, החקלאות והסביבה. בעזרתה ניתן לייצר מזון טוב יותר, טעים יותר ובריא יותר.
לא פחות חשובה היא היכולת להקנות לצמח יכולת עמידות בפני מחלות.
בתמונה משמאל למעלה, ניתן לראות עלים של בוטן רגיל, מול עלי הצמח המהונדס גנטית לעמידות לזחל מזיק (משמאל למטה). שניהם לאחר תקיפת הזחלים.
בעזרת ההנדסה הגנטית ניתן להאריך את חיי המדף של המוצר החקלאי. ניתן גם להקטין את צריכת המים לצורך הגידול על ידי פיתוח זנים עמידים ליובש. לכל האפשרויות האלה שציינתי להשבחת המינים יש חשיבות כלכלית בפני עצמה, אך זה עדיין לא הכול. בעזרת ההנדסה הגנטית ניתן גם לקבל צמחים שמשמשים מפעל לייצור תרופות. כן, יש היום צמחים מהונדסים שמייצרים אינסולין לחולי סוכרת. יש גם צמחים שמייצרים נוגדנים אנושיים למטרות חיסון. יש צמחים שמייצרים הורמונים אנושיים ועוד כהנה וכהנה.
למוצרים החקלאיים המפותחים היום בהנדסה גנטית יש ערך שוק עצום של עשרות מיליארדי דולרים וצפוי שבשנים הבאות ישופרו או יוחלפו מאות מוצרים בשוק החקלאי בתוצרי הנדסה גנטית, שיתחרו בשווקים עם המוצרים החקלאיים המיוצרים כיום בדרכים המסורתיות.
מגוון עגבניות מהונדסות
צמחים מהונדסים המייצרים תוצרים אנושיים לצרכים רפואיים
להנדסה הגנטית יש גם תרומה כלכלית-חברתית: למשל, בשוק מגדלי הטבק בארה"ב - רבות המשפחות של מגדלי הטבק שנפגעו עקב הקמפיין נגד עישון, עליית המיסוי והירידה הדרסטית במספר המעשנים. עקב כך, ממשלת ארה"ב יצאה בתוכנית "הסבה מקצועית" אשר בה עודדו את מגדלי הטבק להמיר את גידול צמחי הטבק המסורתיים, בצמחי טבק שהונדסו גנטית לייצור תרופות וחיסונים אנושיים.
גם בישראל עוסקים מדענים בהנדסה גנטית
במסגרת מחקר ופיתוח ביוטכנולוגי מאז תחילת
שנות השמונים. בשנים האחרונות מגדלים בארץ
במסגרות מחקר שונות צמחים מהונדסים שהוחדרו להם גנים שונים למטרות חקלאיות ורפואיות.
מדוע אינכם רואים עדיין את המוצרים המהונדסים במרכולים?
כי:
למשל, את מבחר עגבניות מקיבוץ בערבה (ששמו הושמט מטעמים מובנים) ניתן להשיג רק באירופה
או אצל השף אייל שני.
מדוע? כי פשוט הם מוכנים לשלם עליהן הרבה יותר.
בפוסט הבא אמשיך לכתוב על נושא ההנדסה הגנטית בצמחים:
אתאר מעט את שיטות יצירת הצמחים המהונדסים.
נדון האם יש סיכון ביצירת צמחים כאלה.
נדון מדוע יש אנשים שמפחדים לאכול צמחים מהונדסים.
וכן נדון אם יש לכך הצדקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה