חשיבה חופשית

את ההשראה לנושא פוסט זה קבלתי ממעשה שאירע אתמול לכלבה שלנו. לפני כשש שנים אימצנו אותה, כשהיא בת כשנתיים, לאחר שנזרקה לרחוב על ידי אנשים חסרי לב. זוהי כלבה מעורבת, עם פרווה ג'ינג'ית כתומה מקסימה. תגובת מספר אנשים שנפגשו איתה לראשונה בביתנו היתה: "רואים לפי העיניים שלה שהיא חכמה". אינני יודע איך רואים חכמה על פי המבט בעיניים, אך היא בהחלט פיקחית. למשל, בבוקר הראשון ששהתה בבתינו, היא ראתה אותי מכניס אל הבית את העיתון היומי המונח בפטיו . ומאז, ללא שבקשנו ממנה, בכל בוקר היא יוצאת אל הפטיו, מרימה את העיתון בין שיניה ומביאה אותו לידי בתי בחדרה (הבת היא בעצם זו שיזמה לאמץ אותה).

גיבורת הסיפור

שנתיים מאוחר יותר, אימץ אותנו כלבלב טרייר מעורב. גם הוא נזרק לרחוב ושרד חורף שלם, כשהוא נחבא  מתחת לשיח גדול. שותה ממרזב אחד הבתים הצמוד לשיח ובוכה בלילות בקול גדול על מר גורלו. הכלבלב הזה איבד אמון בבני אדם וחשש מהם. כנראה התעללו בו. למרות זאת, יום אחד הוא עקב אחרי ילדיי עד לביתנו. מספר בקרים לאחר מכן, ראינו אותו עומד בפתח השער, מכשכש בזנבו למראה הילדים בצאתם. לא יכולנו לעמוד בפני תחנוניהם של הילדים, שביקשו לאסוף אותו אל ביתנו באופן זמני, עד שנמצא מישהו שירצה אותו. נו טוב, הוא כבר ארבע שנים אצלנו באופן זמני. מספר חודשים חלפו עד שחזרה אליו חדוות חיים ואמון בבני אדם. 

 גיבור הסיפור

שני הכלבים מורגלים להשאר בבית, עד אשר אנחנו שבים מהעבודה או הלימודים. אתמול הכלבים שהו בבית כרגיל, אולם הכלבה נזקקה לעשות צרכיה בדחיפות. יתכן ואכלה משהו שגרם לה לצורך לשלשל. מה עשתה הכלבה? בצר לה, נעמדה על רגליה ופתחה את דלת השרותים של הילדים, נכנסה לשם ועשתה את צרכיה. אך, הדלת ננעלה והיא נותרה כלואה בחדר השרותים.

בערב, כשהבת הגיעה לבית, היא התפלאה שהכלבה אינה מקבלת את פניה בכשכושי זנב כרגיל. לעומת זאת הטרייר היה שם, מראה סימני מצוקה. מושך במכנסיה ומאותת לה לבוא אחריו. הוא לקח אותה לחדר השרותים בו נכלאה הכלבה והחל לקפוץ בנסיון לפתוח את הדלת. כשהבת פתחה את הדלת, נראתה הכלבה ולצידיה שלולית חומה וריחנית.

תגידו אתם, האם אין כאן חכמת חיות? הכלבה יכלה לעשות את צרכיה על השטיחים מקיר לקיר שבבית. אך למרות שלא לימדנו אותה ואף פעם לא נכנסה לשרותים, היא הראתה תושיה והתאמצה להכנס אליהם, כדי לעשות את צרכיה. הטרייר שהיה מוטרד מכך ש"אחותו" כלואה בשרותים, ידע להוביל את בתי כדי לחלצה.

רבים חושבים שתוכים מדברים מחקים מילים ומשפטים, אך בעצם אינם מבינים. מיתוס זה אינו נכון. תוכים מבינים! מחקרים הראו שלתוכים מדברים יש אינטיליגנציה כמו לילדים בני חמש. ילד בן חמש מבין? 

והרי מעשה שאירע לפני שנים אחדות אצל קרובים שלי, שיש להם תוכי מדבר.

יום אחד התוכי נכנס לאחד הארונות במטבח ואחד מבני המשפחה אשר לא ידע כי הוא שם, סגר עליו את הדלת. לאחר מספר שעות נכנס בעל הדירה (מאיר שמו-שם בדוי) למטבח ופתח את הארון כדי לקחת דבר מה. מן הארון פרץ התוכי שצעק בכעס: "מאיר רע! מאיר מניאק!". מתוך רפרטואר אוצר המילים העשיר שלו, התוכי ידע לבחור את הקללה המתאימה. מתוך שמות בני המשפחה הוא בחר את מאיר. לא את שמו של מי שסגר עליו את דלת הארון, אלא דווקא את מאיר - על שלא מיהר והקדים לחלצו. 

קופי האדם מאד חכמים. מחקרים הראו כי בשבי הם יכולים ללמוד לדבר בשפת הסימנים, כמו החרשים אילמים. הם רוכשים אוצר מילים שנע בן 200 ל-400 מילים. מבנה המשפט שלהם הוא כמו שלנו: למשל, "קוֹקוֹ (שם הקוף) רוצה סוכריה" ולא "סוכריה רוצה קוקו" או "קוקו סוכריה רוצה", או כל צירוף אחר.  הם גם משקרים ומלשינים כמונו. הם מנסים להתחמק כשתופסים אותם בקלקלתם. רק כשברור להם שאנו יודעים את האמת, רק אז הם מביעים בושה וחרטה.

על כך היטיב לומר צ'ארלס דרווין: "נראה לי שעלינו להכיר בכך שבני האדם, למרות תכונותיהם האצילות, עדיין נושאים בגופם סימנים של מוצאם הירוד שאי אפשר למחוק" 

 
אחד מארבעת מיני קופי האדם הוא האורנג אוטנג. ברצוני לספר לכם כעת על אחד הניסויים שנערך על 9 קוֹפוֹת אורנג אוטנג. לפני כל אחת מהקופות הוצגה בעייה:  כל אחת מהן קיבלה מבחנה צרה ובתוכה בוטן.דפנות המבחנה לא מאפשרות לבוטן להגיע לקצה המבחנה כאשר הופכים אותה. כל אחת מהן מאד רצתה לאכול את הבוטן ולמעשה תוך 9 דקות בממוצע, כולן הצליחו לשלוף ולאכול את הבוטן. כולן מצאו פתרון כיצד להוציא את הבוטן. הן מצאו תחבולה כיצד לזכות בבוטן, מבלי לשבור את המבחנה!

האם אתם יודעים כיצד להוציא את הבוטן?

ספרו לי בתגובה אם מצאתם רעיון איך לעשות זאת. זכרו, 9 מתוך 9 קופות מצאו פתרון.