חשיבה חופשית

היום, 7 חודשים פחות יום לבלוג הזה -  הבלוג חצה את קו עשרת אלפים כניסות. אולי זה לא מספר כניסות היסטרי, כפי שאני רואה בבלוגים הותיקים והפחות ותיקים - אבל זה  בלוג חדש יחסית שבו אני לא מגריל מתנות, לא עורך תחרויות, לא מספק רכילויות, ומיני אטרקציות אחרות.

למרות שאני משקיע הרבה בכתיבת הבלוג ובהתיחסות לתגובות, באמת לא ציפיתי שהבלוג בכלל יעורר כזה עניין. את קו העשרת אלפים, הבלוג חצה לאחר 75 פוסטים . מהם 7 במומלצים. כמעט 11 פוסטים בממוצע לחודש. לאור עיסוקיי הרבים, אין זה מספר מועט ואת רוב הפוסטים אני כותב על חשבון שעות השינה.

אני זוכר את ההתחלה כאשר לאחר שבועיים נרשם המנוי הראשון. מספר המנויים עלה בהדרגה  - מה שנקרא לאט אבל בטוח. נו, אולי לא כל כך בטוח, כי מדי פעם מישהו/י מסיר את המנוי (כנראה לאחר פוסט שעצבן אותו/ה), אבל מיד מצטרפים במקום 2-3 אחרים. היום כבר יש לבלוג 55 מנויים וקוראים קבועים. מספר צנוע אך הוא במגמת עליה.

מעציב אותי שדווקא פוסטים שהשקעתי בהם הרבה זמן, בנושאים מדעיים שאמורים לעניין את הציבור הרחב, זכו יחסית למעט כניסות. אחרים שהיו בנושא החם וכמובן במומלצים, כמובן זכו להרבה יותר ביקורים. זה מעלה בי הרהורים, שאולי פוסטים מאוד מושקעים מיותרים, כי בלאו הכי אינם מעניינים או מגיעים למספיק אנשים. ואת זה אני אומר בגלל שהמטרה העיקרית שלי לכתיבת הבלוג, היא לנפץ אמונות וסטיגמות של החברה בעובדות מדעיות, שאינן ידועות לרוב הציבור. לגבי מספר הכניסות והתגובות, שמעתי ממספר בלוגרים ותיקים, שהיום (בעידן הפייסבוק), כבר פחות שמח בישרא מאשר פעם. לי אין בסיס להשוות הצלחה.

לכן, בכדי להבין מהן העדפות של הקוראים בבלוג, עשיתי נסיון וערכתי משאל לגבי שלושה נושאים לפוסט עתידי. למשאל הגיב בקושי מניין אנשים, ודי נעצבתי מכך. הרגשתי כמו פרה שרוצה להניק והעגל אינו רוצה לינוק. אז המשכתי לכתוב על נושאים אחרים כראות עיניי. אני מתנצל בפני המעטים שענו למשאל. פשוט לא מצאתי טעם לכתוב פוסט מעמיק בפני קומץ של קוראים.

לגבי המגיבים. אני מאד מעריך את תגובותיכם, גם את אלה שלא מסכימים איתי. אבל דווקא ממספר התגובות עצמו אני מעט מאוכזב. הפוסט שזכה להכי הרבה תגובות מנה 69 תגובות (שכוללות גם את התגובות שלי לתגובות). אבל יש פוסטים, שדווקא בהם השקעתי הרבה ולמרות זאת זכו רק ל- 2 מגיבים. מעציב אותי שאין כל התאמה בין כמה שהשקעתי בפוסט, למספר התגובות. אבל בהחלט שמח בחצי הכוס המלאה.  

בבלוג יש מגיבים מזדמנים ואחרים שהם מגיבים פחות או יותר קבועים. לצערי יש מהם שהפסיקו להגיב. אך במקומם הצטרפו אחרים, בנוסף למגיבים המזדמנים. 

יש מגיבים רבים שלא מסכימים עם דעותיי (וזה בסדר), אך יש גם כאלה שמגיבים בחוצפה ובצורה לא תרבותית. למשל ראו את צורת ותוכן הביטוי של מגיב בן 25 (ואני מציין את גילו, כי הוא כבר לא ילד), שמתנגד לדברי ופוצץ פוסט אחד שלי בתגובות תוקפניות ומתנשאות, ואפילו טרח להגיב לכל תגובה שתמכה בדבריי או הודתה לי על הפוסט. הרי מספר ציטוטים שידגימו לכם את סגנונו:

"אני ממליץ לך לבדוק שוב את המקורות שלך. .... שעם כל הידע הנרחב שלך בביוכימיה,אתה עדיין מדבר הרבה שטויות."

"אתה פשוט יורה לכול הכיוונים ומנפנף בתואר שלך כאילו שהוא אומר שרק אתה יודע הכי טוב."

"אם אתה לא רואה את הדמגוגיה של עצמך."

"זה שאתה בוחר להתעלם מהעובדות שזועקות בפניך זו בעייה שלך"

"אתה צריך לרצות להיות עיוור כדי לא לראות את הקשר שלך להתעללות."

 "ובקשר לאקולוגיה, תאמין לי שאני יודע על זה, ויותר ממך כנראה (או שגם בזה יש לך תואר?)"

"אגב, אני לא מאמין שאתה באמת חושב שאתה לא תוקף אף אחד. כל הפוסט שלך מריח מהתנשאות ואלימות."

אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. תגידו מי פה מתנשא ואלים (מילולית)? פשוט בחור חצוף, חסר חינוך, ודרך ארץ. לדעתי צריך לרחם עליו, כי ההתבטאות הזו שלו זועקת רגשי נחיתות.

לבסוף אני רוצה לומר לכל הקוראים, המגיבים והממליצים תודה. שמח שיצא לי להכיר אתכם (אם כי באופן וירטואלי) ומקווה שתמשיכו לבקר כאן.

תודה

***

כמה סימבולי שלקראת חציית קו העשרת אלפים, השקתי בלוג נוסף. האמת שחשבתי על הצורך בו במשך זמן מה. הבלוג הזה מכונה: 

 דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח.  וניתן להכנס אליו כאן.

החלטתי לפתוח את הבלוג זה, כי יש לי מה לומר גם בענייני אקטואליה ופוליטיקה. שלדעתי אין מקומם בבלוג חשיבה חופשית, הנושא אופי אחר.

כפי שכתבתי בפתיח לבלוג החדש, בפוסטים שלי אשלח חץ או פרח, כתגובה לאירוע או לאישיות מכל מגוון הקשת הפוליטית - מהימין, מהמרכז ומהשמאל.  לחילונים ודתיים כאחד. ללא כחל וסרק, לשבט או לחסד - לפי העניין.

יש אולי התמהים מדוע אני כותב עכשיו בשני בלוגים ומדוע לא לאחד אותם. הסיבה לכך היא שאופי שני הבלוגים שונה זה מזה לחלוטין. כל אחד מהם עשוי לעניין אוכלוסית יעד מסויימת אחרת של קוראים. אם כי אשמח אם יהיו קוראים שיקראו את שניהם.

שמחתי שכבר ביומו הראשון, הבלוג החדש רכש 3 מנויים ו-4 קוראים קבועים. מקווה שבלוג זה יעורר עניין לפחות כמו הבלוג חשיבה חופשית. ימים יגידו.