חשיבה חופשית

בכתבה אתמול של אילן לוקאץ' ביומן חדשות ערוץ 2, צפינו בטרנד של המלקטים החדשים. קבוצת אנשים שיוצאים אל הטבע ואוכלים עשבי בר כמו עדר עיזים. הפילוסופיה שלהם היא שזו חזרה לחיים שיועדו לנו - חיי הטבעונות האמיתית והתזונה של האדם הקדמון.

והכתבה הזו בעצם מביאה אותי להתייחסות מאוחרת לשאלות שהתכוונתי להעלותן כאן זה מכבר.

שאלה ראשונה: האם חברת האדם הקדמון הייתה באמת חברה של לקטים? התשובה לכך היא שזהו רק צד אחד של המטבע. החברה האלה הדוגלים בטבעונות מתעלמים מהצד השני של המטבע והוא שהטבעונות של האדם הקדמון כללה בראש ובראשונה ציד. חברת האדם הקדמון הייתה חברה של ציידים ולקטים. הגברים יצאו לציד והנשים לקטו שורשים, גבעולים ועלים של צמחי בר. גם אלה וגם אלה אכלו את שניהם. התזונה של הדגנים והקטניות התרבותיים החלו מאוחר יחסית בתולדות האדם, עם ההתבייתות והמעבר לחקלאות.

האדם הקדמון אכל הרבה בשר ושומן בעלי חיים ובהתאם לעונה השלים את התזונה במזון צמחי שליקט. מדוע בהתאם לעונה? כי בחורף של תקופת הקרח - לא היה מזון צמחי ללקט. למעשה אכילת הבשר הייתה כל כך חיונית באבולוציה של האדם עד שעד היום הזה אין בני אדם שאלרגים לבשר חיות יבשה (כי יש היום מעט אלרגים לדגים ופירות ים). אך כמה אלרגים יש היום לצמחי בר וכמובן לצמחי תרבות כמו קיטניות, לגלוטן שבדגנים, בוטנים, אגוזים ומיני פירות שונים?

אז אם נסכם, הטבעונות של האדם הקדמון כללה בשר חיות בר וצמחי בר בעונות שהיו זמינים. בוודאי שאי אפשר להתקיים רק מתזונה של צמחי בר שמלקטים בשדות בור וביערות. 

שאלה שניה: האם האנושות יכולה לחזור לצריכה בלעדית של ליקוט צמחי בר?

התשובה היא כמובן שלא. משאבי צמחיית הבר של כדור הארץ הייתה מספיקה להזין אוכלוסיית אנשים הפזורה בעולם שכללה כעשרת אלפי פרטים בלבד. היום כאשר אוכלוסיית בני האדם היא שבעה מליארד פרטים, והאדם השמיד שטחי בר עצומים לצורך מגורים - אין צמחיית הבר הקיימת בכדור הארץ יכולה לספק אפילו אחוז אחד מהצריכה הנדרשת.

אז באמת אפשר לצאת אל הטבע וללקט מספר צמחי בר כדי להעשיר מעט תבשילים ותו לא. לאלה שלא קראו, פרסמתי בעבר פוסט ושלחתי למנויים רשימת מתכונים עם מספר רעיונות קולינריים שבשימוש צמחי בר. עכשיו דווקא העונה לעשות זאת.

שאלה שלישית: האם האדם הקדמון שהיה טבעוני היה בריא יותר?

הפריקים של הטבעונות הקדמונית וגם של הטבעונות המודרנית טוענים שאכן האדם הקדמון היה בריא יותר. אך למעשה זה אינו נכון ואפילו הטעייה של המשדלים לטבעונות. האדם הקדמון האריך חיים במקרה הטוב משהו כמו 30 שנה בלבד. ומי שחי עד 30 שנה, בוודאי גם היום עם תזונה של מזון מהיר ותעשייתי - אינו מספיק לפתח מחלות כרוניות ומוות מהתקפי לב ושבץ.

אז יש כאלה שאומרים שהם לא האריכו חיים כי הם היו נפצעים ונטרפים (וכי היום אין אנו נפצעים ומתים במלחמות ונטרפים בתאונות דרכים?), כי הם חיו בתנאים הגייניים פחותים משלנו והם מתו ממחלות זיהומיות ואנחנו לא, כי אנחנו משתמשים באנטיביוטיקה ותרופות. ואנחנו משלימים את החוסרים בתזונה בנטילה של ויטמינים ומינרלים.

אך האנטיביוטיקה, המינרלים והויטמינים האלה שאנחנו צורכים הם למעשה כימיקלים תעשייתיים ורחוקים להיות טבעיים. שהטבעוניים לא ישלו את עצמם לגבי תוספי המזון שהם לוקחים שהם ממקורות טבעיים וצמחיים, גם אם הם נמכרים בחנויות טבע. ואולי הגיע הזמן שמישהו יגיש תביעה ייצוגית כנגד המשווקים על מכירת מוצרים אלה כמוצרים טבעיים.

אמנם הטבעוניים ניתלים במחקרים מדעיים כביכול שתזונה צמחונית/טבעונית מונעת התקפי לב ושבץ, אך רוב המחקרים האלה אינם חד משמעיים ואפילו לא נערכו לפי קריטריונים מדעיים מחמירים. יודעים מדוע? כי המחקרים האלה לא לקחו בחשבון שאנשים שהופכים לצמחוניים וטבעוניים הם גם מודעים יותר לבריאות ואורח חייהם כולל גם ג'וגינג, הליכה ותרגילי כושר. לכן המחקר ההשוואתי בין שתי הקבוצות - אוכלי כל מול טבעוניים - אינו חד מימדי ברגע שלא משקללים את כל הפרמטרים של אורח החיים של הנבדקים (וגם לא ניתן לעשות זאת באופן אובייקטיבי).

בנוסף, כל המחקרים האלה לא הישוו מחלות ומשך חיים של טבעוניים לעומת אוכלי כל שאוכלים אוכל מאוזן ולא תעשייתי, עם כמויות נורמליות מוגבלות של בשר רזה.

ואם כבר בהשוואות עסקינן, כיצד ניתן להסביר שממוצע משך החיים של תושבי ישראל שרובם אוכלי בשר, גבינות וביצים הוא מהגבוהים בעולם. והוא גבוה באופן משמעותי  מממוצע שנות החיים של תושבי נורווגיה השלווים שבהם אחוז הצמחוניים/טבעוניים גבוה משמעותית מאשר שלנו?

נחזור לאדם הקדמון. האדם הקדמון היה אוכל כל. הביוכימיה שלנו היתה מותאמת אבולוציונית לאכילת כל. אין לנו קיבות של אוכלי עשב כמו החיות הצמחיות. אין אנחנו יכולים לנצל את התאית שבצמחים כמו שמסוגלים הפרות העיזים והכבשים. האיבר שהיה מעורב פעם בעיכול תאית אצל אבותיו של האדם - התוספתן - מנוון אצלנו. ואפילו האדם (שגורש מגן עדן לפני קצת למעלה מחמשת אלפי שנה על פי התנ"ך) צווה לאכול מעשב וכל הרמש אשר חי. האמת היא שהגנטיקה והביוכימיה שלנו לא השתנתה במהלך האבולוציה של קיום מיננו בשמונים אלף השנה האחרונות.

ולכן כל הדיאטות והטרנדים ההיסטריים העכשוויים שצומחים כמו פטריות לאחר גשם בעשרות השנים האחרונות - אין להם כל בסיס ביוכימי ובריאותי ואפילו הם עשויים להזיק. מדוע? כי מי שמגביל את מזונותיו ואינו יודע לאזן את החסר בתחליפים הנכונים ובכמות מספקת, עשוי לשלם על כך ביוקר. שומע את אלה שאומרים "אני טבעוני כבר 15-20שנה ואני בריא". ואני גם יודע על קיומם של אלפי תיקים רפואיים של כאלה שלאחר תקופה ארוכה סובלים מאנמיות כרוניות, נטילת סידן ושברים בעצמות, התפתחות אלרגיות קשות, בעיות בכליות ומה לא. האמת היא שככל שהמזון מגוון יותר (וכן, כדאי להמנע ממזון תעשייתי וגם תעשייתי צמחי) -האיזון הביוכימי טוב יותר והסיכון הבריאותי פוחת.

אז מדוע רבים כל כך האנשים הפונים לטרנדים תזונתיים המגבילים באופן קיצוני סוגי מזון מסויימים ומעודדים אחרים? התשובה לכך היא פשוטה. היא נובעת הרבה משטיפות מוח בלתי אחראיות של מטיפים (שמבינים בביוכימיה וענייני בריאות כמו שאני צנצנת) ואומר גם עוד משהו שעשוי לעורר את זעמם של חלק מהקוראים כאן. העיסוק האובססיבי במזון (וגם בכושר מוגזם) הוא תחליף לדת. בקביעה זו אני מתבסס על סקר הצמחונים בישראל שמפורסם באתר הצמחונות הישראלי. ועל סקר התפלגות האוכלוסיה בישראל על פי הלישכה הישראלית לסטטיסטיקה. 

כפי שניתן לראות בטבלה, אחוז הצמחוניים בין החילוניים גבוה משמעותית בהרבה מאחוז הצמחוניים המסורתיים ובאופן בולט עוד יותר לעומת הדתיים. המסקנה הבלתי נמנעת היא שהעיסוק בצמחונות הוא תחליף לדת. זה נכון לא רק לגבי תזונה צמחונית או טבעונית אלא גם לגבי העיסוק בתזונות קיצוניות אחרות המנוגדות לצמחונות, כמו תזונת פליאו - תזונה קיצונית של אכילת בשר ושומן.

המסקנה היא שגם הצמחונות/טבעונות מחד וגם תזונת פליאו הקיצונית מצד שני אינן אידיאליות ואינן מותאמות לביוכימיה של האדם. שתיהן עשויות להיות מזיקות בשל חוסר איזון או הקושי לאיזון. למי שלא קרא ראו את הכתבה "אוכלים בריא מדי - יתכן שאתם אורתורקסים" וכן את הכתבות הקודמות בנושא הצמחונות/טבעונות שניתן למצאן בקטגוריה צמחונות ברשימת הקטגוריות בשוליים הימניים.

כותב הכתבה הוא בעל תואר דוקטור בביוכימיה וגנטיקה ומרצה בפקולטה לרפואה.