נראה שבעקבות הפוסט הקודם, כולם כבר מתעניינים בסוג הדם שלהם ומשפחתם. מי היה מאמין שסוג דם יהפוך לנושא רכילותי? מכאן אנחנו יכולים ללמוד שגם הצהוב משתמש לפעמים במדע.
לעיתים אני חושב שהבלוג הזה אולי אינו יכול להתפאר במספר כניסות אסטרונומי, אך הוא התברך בקוראים ומגיבים איכותיים. בעיניי לפחות, האיכות כמובן עולה על הכמות.
ובנוסף אני מגלה מדי פעם קוראים בלתי צפויים, בעיקר לפוסטים ישנים יותר. אמנם חלק מאלה מגיעים מחיפוש נושא מסויים בגוגל, אבל חלק מהם מגיע מקישורים באתרים שונים לפוסטים מסויימים כאן. למשל, הכתבה בנושא המים המינרלים כאן מקושרת באתר המשרד לאיכות הסביבה, ודי הרבה כניסות מגיעות משם.
אתמול, כאשר נכנסתי ללוח הסטטיסטיקה של הבלוג, עיני הבחינה בכניסות ממקור יוצא דופן. מתוך סקרנות פתחתי את מקור הכניסות הזה:
להפתעתי, גיליתי שמדובר באתר של מורה לכימיה בשם ענת בן נון. המורה פתחה את האתר לפרוייקט עבודת חקר בכימיה של תלמידיה. בעמוד הבית של האתר פותחת המורה בשאלה: "למה כימיה??? סיבה מעניינת לכל אלה ששואלים למה ומדוע יספק הקישור הבא ... למה כימיה?". הקישור הזה הוא לפוסט שכתבתי כאן בעבר.
אז בעצם סיפוק גדול הוא לי שפוסט שכתבתי כאן משמש למורה כאמצעי לחבב מקצוע הכימיה על תלמידיה.
מעטים מאד יחסית התלמידים שניגשים היום לבגרויות במקצועות הכימיה והפיזיקה. נראה שהיום מקובלים מאוד מקצועות כמו קולנוע, תקשורת ושכאלה. משום מה המקצועות הריאלים נראים היום מפחידים ומשעממים מתמיד. הכי ריאלי שעדיין מבוקש הם לימודי המחשב. אך האם המתכנתים מבינים את הפיזיקה שמאחורי המחשב עצמו? האם כל תעשיות מוצרי השפע הדיגיטליים שאנחנו צורכים ומשתמשים, המזון, התרופות והקוסמטיקה היו יכולים להתפתח בלעדי השליטה בפיזיקה, בכימיה והביולוגיה?
אז הנה בשבילכם סרטון היתולי משהו שמצאתי ביוטיוב: מדוע כימיה?
ועוד סרטון פרוייקט "כימיה בחיי היומיום" שהכינו תלמידי תיכון:
כן, הכימיה שלובה בכל דבר בחיים - אפילו באהבה והשנאה. אך על כך בפעם אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
