איזה סוף שבוע. לא נותנים לישון. התעוררתי לבוקר יום שישי. מטחי הרקטות התחדשו. מה שווה ההרתעה של ממשלת ישראל שתגיב בצורה קשה? הנה, כבר טיפטופים. לא נורא, זה רק כמעט על שטחים פתוחים - שמה בעוטף עזה.לא נורא, הם כבר רגילים. הבלגה זה כוח. החמאס חייב להמשיך לשגר - אם לא שארית טיליו יחלידו עד למערכה הבאה. הדרום יכול להמשיך לספוג. בטלוויזיה מטפטפים תמונות ניצחון. בעלי תפקידים לשעבר ממשיכים לברבר על שחור ולבן. נו, לא השגנו הרתעה. לא, רק הרתעה חלקית...
נמאס כבר מהברברת בטלוויזיה ומכתוביות צבע אדום על עוטף עזה. הלכנו להתנחם בשנת צהריים של יום שישי. אוף. גם זה לא נותנים. מתעורר לקול קריזה נשי בחוץ. מטושטש לא כל כך הצלחתי להבין תוכן הדברים. שמעתי בליל מילים ו"להכנס למרחבים המוגנים". מה פתאום, זה בוודאי חלום. אין אזעקה. חזרתי לישון. התעוררתי מספר פעמים מקולות נפץ. הם כבר נשמעים שבועות. התרגלנו. כמו שהתרגלנו לצעקות המואזין.
בערב הגיעו הבת ובן לארוחת ליל שבת. התלוננתי שלא נתנו לי לישון. גם בת הזוג התעוררה מהכריזה. לא הצליחה להבין שום דבר וחזרה לישון. הבן טען שזה היה וודאי תרגיל של בסיס פיקוד העורף הסמוך. מה פתאום תרגיל? תרגיל ביום שישי לפני כניסת השבת? אולי בגלל זה לא הושמעה אזעקה? כדי שלא תכנס השבת מוקדם מדי? האזעקה אף פעם לא בוששה לבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה