חשיבה חופשית

כבר כתבתי בעבר על הסיכונים שבהורדת אפליקציות לסמרטפונים שלנו כאן. זוהי באמת בעייה קשה. מצד אחד אין מתנות חינם, ומצד שני הסמרטפון שלנו מתחיל לזלול סוללה וזיכרון, ומועמס בג'אנק שלא ברא השטן.

הסמרטפון שלנו הוא מחשב לכל דבר ולכן חייבים לתחזק אותו כמו מחשב. אחרת יתחיל לזוז כמו דינוזאור וזה ממש מטרד לפרמט אותו ולהתחיל הכל מהתחלה.

מזה שנים שאני מתחזק את המחשבים שלי בהצלחה בעזרת תוכנת הפרו של חברת IObit - תוכנת Advanced System Care , ואני מברך כל רגע שהיא עורכת תחזוקה אוטומטית או ידנית במחשב שלי. יש גם גרסה חינמית.

אז גיליתי שלאותה חברה יש אפליקציה מעולה להורדה חינם לסמרטפונים אנדרואיד. האפליקציה נקראת Mobile System Care.  

 ומה היא יודעת לעשות? הרבה דברים. למשל:

 

 

בלוח הימני ניתן לראות את כל היישומים הנחמדים הכלולים באפליקציה הזו.

 

היישום הראשון והחשוב ביותר, מוצג בלוח השמאלי בתמונה. היישום הזה יסרוק במהירות הבזק את כל הסמרטפון וכרטיס הזיכרון. בסריקה תקבלו את הנוזקות והוירוסים שהוטמעו בסמרטפון שלכם. בסריקה הראשונה גיליתי וירוס ורוגלות שהוסרו מהסמרטפון. כבר היה כדאי. ובכל פעם שאני עורך סריקה מהסרגל בראש המסך הראשי של הסמרטפון - היישום מנקה זיכרון מטמון מיותר ומסמכי זבל, וכן הוא הורג תהליכים מיותרים של מערכת האנדרואיד.

 

ובנוסף בכפתור שמופיע בתחתית משמאל. יש יישום מעולה והכי טוב בעיר של חיסכון בסוללה. מכיוון שאני גולש באינטרנט, הסמרטפון החדש יחסית שלי זולל אנרגיה וגם ללא גלישה הייתי צריך לטעון כל 12 שעות בערך. פעמיים ביום לפחות. כעת האפליקציה מאפשרת לי שימוש ממוצע של 18 שעות. ניתן בעזרתו לשלוט על הרבה תהליכים זוללי אנרגיה - אבל הדבר השימושי במיוחד הוא סגירת האינטרנט בשעה שאני לא זקוק לו (כשאני יושב ליד מחשב, בישיבות, או כאשר אני ישן). ניסיתי הרבה אפליקציות חיסכון באנרגיה - ולא מצאתי טובה מהיישום הזה. 

 

בלוח האמצעי בתמונה יש גם יישום נחמד המוצא את הטלפון האבוד שלכם. למפוזרים שבינינו זה בהחלט שימושי.

 

תראו, למרות שאין לי מה להסתיר - אני לא אוהב שמישהו או משהו חודר לפרטיות שלי. יום אחד כשהערתי את הסמרטפון שלי מהשינה, גיליתי שרצים על המסך כל קטעי הוידאו שלי, אחד אחר השני. כמובן שהסוללה כמעט התרוקנה. אז לאפליקציה הזו יש יישום שמטפל בכך. אף אחד לא יוכל לגשת יותר לתמונות, לקטעי וידאו או קבצים שלכם - אשר ינעלו עם סיסמא. גם לא לאשה אם היא מרגלת אחריכם . ראו בלוח שבתמונה הבאה:

 

 

יום אחד גם גיליתי שמישהו או משהו טיפל ברשימת הכתובות והטלפונים שלי. חלקם נמחקו וחלקם שינו את מקומם ברשימת המועדפים שלי. אז האפליקציה הזו יודעת גם לטפל בזה. אתם יכולים לגבות את כל רשימות הכתובות שלכם ב iCloud. ולשחזר את כל הרשימות שלכם. היישום מזכיר לכם באופן אוטומטי כשיש צורך לעשות גיבוי חדש. מעולה. ראו בתמונה הבאה:

 

 

 

ובנוסף האפליקציה הזו יודעת לעשות עוד מספר דברים מועילים. למשל, להסיר אפליקציות מיותרות או אפליקציות שנתתם להן הרשאות לחדור לחשבונות המייל והפייסבוק שלכם.

 

כדאי מאוד לנסות את האפליקציה הזו ולהוריד מחנות גוגל בחינם. תתפלאו איך יכולתם להסתדר בלעדיה לפני כן. מילה שלי. יש לה גם דרוג הקרוב ל- 5.0!

אין לכם מה להפסיד. אתם תמיד יכולים להסיר.

 

כדאי להוריד את האפליקציה בחינם - לפני שתהפוך כנראה במהרה לאפליקציית פרו בתשלום.

 

***

 

 

תודה למלייקים. אני זקוק לעוד 7 לייקים כדי שאוכל לנהל באופן מלא את דף הפייסבוק החדש שלי, וכדי שתוכלו להנות ממנו. אז כנסו ותעשו לייק לדף הבית, ואם תסמנו כעוקבים - תוכלו לעקוב גם אחר פרסומי סטטוס מעוררי ענין או תועלת.

 

קנקן התה בפייסבוק - דף הבלוג הרשמי בפייסבוק

אהבתם? סמנו לייק!

 

  

 

כתבתי פוסט אישי שכותרתו וידוי, שבו אני הולך לפרוס בפניכם דברים נסתרים על עברי. עמדתי לפרסמו היום, אך מכיוון שהפוסט הנוכחי חשוב יותר, דחיתי אותו לפעם הבאה. סליחה הדרמטיות ועל המתח - רק שתדעו שיש למה לצפות.

כל פעם שאני כותב משהו כמו למשל הפוסט על האמיתות של סיינטיפיק יוטיוב, מסתבר כי דברי פוגעים באנשים מסויימים, שרואים באמונותיהם אמת מדעית - גם אם היא בהחלט אינה מדעית, על פי כל העקרונות של המדע. נכון, המדע אינו כל האמת - אבל הוא הדבר הכי קרוב לאמת. אז במקום שיתייחסו לדברי בצורה עניינית הם מתייחסים אליהם בצורה רגשית. ואולי אם במקום להעלב, לו לפחות היו קוראים בעיון את כל דברי ולא בצורה סלקטיבית - אולי היו מגיעים למסקנה שאין כאן פגיעה אישית בשום פנים ואופן. אבל כזכור לכם, המוטו של הבלוג הוא: עובדות אינן נעלמות כאשר מעלימים אותן. יגידו שאני חוזר על המשפט הזה כמנטרה, אז שיגידו. עובדות לא תמיד נעימות לעין ולאוזן. אני לא כאן כדי למצוא חן בעיני מישהו.

ובהקשר לכך אחזור על החידה שכבר כתבתי בפוסט אחר, ולא באה על פתרונה:

בּוּם, סְעָרָה
קֶצֶב הַטַּנְגּוֹ מוּאָץ
שְׁנַיִם יוֹצְאִים
שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִים
וְהָרִיקוּד מִתְקַדֵּם בְּבִטְחָה.

מי מנחש, מי יודע?

והרי רמז לתשובה, הנמצא בשיר שכתבתי כאן כבר בעבר:

אנשים ואמיתות

יֵשׁ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֲמִתּוֹת

כַּאֲשֶׁר לָהֶם הֵן אֵינָן מַתְאִימוֹת

אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִמָּהֶן אֵינָם יְכוֹלִים

וְאָז טוֹמְנִים רֹאשָׁם בְּחוֹל

כְּמוֹ הַצִּפּוֹר

עָמֹק עָמֹק בְּמַעֲמַקִּים

וְאָז

עִם הַחוֹל בְּעֵינֵיהֶם

מִתְעוֹפְפִים

לְחַפֵּשׂ אֲמִתּוֹת

בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

וְגַם אִם שָׁם מוֹצְאִים שְׁקָרִים

אוֹתָם הֵיטֵב מְטַפְּחִים

וְהַהֶפְסֵד

כֻּלּוֹ כֻּלּוֹ

רַק שֶׁלָּהֶם.

מקור nivon.co.il

בלב תל אביב

עובד מבוגר מנקה רחוב

חבורת נערים אליו נטפלת

ככה סתם

מעשה איוולת

כל אשמתו שהוא ערבי

מכה וחובטת בו החבורה

ללא רחם

ללא הפסקה

בפראות מכנית

בעיר ללא הפסקה

הוא מעולף

מתבוסס בשלולית דם

והם משתלהבים

מכים ובועטים

עוד ועוד ועוד

כקלגסים מארץ אחרת  

ברשע מזוקק של חלאות אדם

יודונאצים בני שטן

מישהו מרחוק מבחין וצועק

המפלצות בורחות

נעלמים הנמושות.

עשר דקות

פצוע על המדרכה שרוע

רק צדיק אחד בסדום

מתקשר למגן דוד אדום

ולמשטרה

אמבולנס מגיע

מפנה פצוע שותת דם ומבולבל

הנה גם ניידת משטרה כאן

לאחר שהכל נגמר כמובן

מסתלקת חיש כלעומת שבאה

מודיעה בקשר על סגירת אירוע

פורים, שנת תשע"ג

חברה מתפוררת

והעיר שושן תל אביב

שמחה וצוהלת.

די לגזענות

תוספת עריכה

עד לאירוע הביא  לידיעתי שהמקרה פורסם בכתבה ב- Ynet.

בכתבה מצויין כי "תלונה הוגשה במשטרת מחוז תל אביב. נגבתה ממנו (הפצוע) עדות ונבדק חשד שהרקע למעשה הוא לאומני. לא נעצרו חשודים וטרם נמצאו עדים למקרה."

הכיצד אין עדים למקרה? מי התקשר למגן דוד אדום? ומי למשטרה? איך לפי דעתכם המקרה הזה הובא לידיעתי?

הידעתם כי המשטרה יכולה לאתר בקלות את החשודים על ידי איתור מיקבץ טלפונים סלולרים שנרשמו בחברות הסלולר, בנקודת הציון המתאימה בשעה הנתונה והידועה?

אז למשטרה יש יכולת, האם אכן תעשה משהו בנדון?

האם האדם היה צריך להרצח כדי שהמשטרה תפעל?

החברה שלנו היתה מזועזעת מהמונח יודונאצים של פרופסור ישעיהו ליבוביץ לפני למעלה מעשרים שנה.

ועתה אני מכנה את החברה האלה יודונאצים בני שטן. חד וחלק. 

חובה על כולנו לעורר רעש ציבורי, כדי שהעבריינים יענשו בכל החומרה האפשרית.

תגובות בעילום שם או דברי נאצה תמחקנה.

הקוראים הקבועים כבר שמעו שהתייתמנו לפני מספר חודשים מכלבתנו האהובה שהלכה ללא עת ועל חברה הטרייר שהתאבל ונכנס לדיכאון. התבודד המסכן כל היום בחדר של הבן המשרת בצבא. כמעט לא אכל ולא שתה. אז לאחר מספר שבועות הבאנו לו חברה חדשה - כלבה אסקית סיבירית, היישר מהמכלאה של צער בעלי חיים.

הכלבה התנהגה פחות או יותר טוב ביומיים הראשונים שהיו חג וכולנו היינו בבית. ואז כשעזבנו כולנו את הבית והשארנו את הכלבים לבד, התגלה השד שבקרבה. היא פתחה את דלתות הארונות כולל דלתות הזזה ופיזרה בגדים לכל עבר. חזרנו הבייתה בערב ומצאנו אשפה מפוזרת בכל הבית. היא פתחה את ארון האשפה ועשתה בה שמות. את הטריירמצאנו מכורבל ומפוחד בחדר של הבן. הוא לא הסכים לצאת משם לאחר שהטרוריסטית גירשה אותו לשם. 

למחרת היא פתחה את דלת המקרר הפילה קרטון שוקו, פתחה איכשהו את הפקק, שפכה שוקו על הרצפה ולגמה ממנו לרוויה. בעלי הכלבים שבכם וודאי יודעים ששוקולד מסוכן לכלבים ועשוי לגרום למותם. אז הטרוריסטית החלה להרגיש מאוד רע והיא שילשלה והקיאה בכל הבית עד שהגענו ולקחנו אותה לוטרינר. מזל שהטרייר הקטן פחד ממנה ולא הצטרף לחגיגת שתיית השוקו.

לאחר שהחלימה החזרנו אותה לעמותה. לאלף כעת כלבה מופרעת בת שלוש (שאינני יודע כיצד גדלה קודם בבית אחר), שמפחידה ומשתקת את הטרייר, לא בא בחשבון.

ואז לאחר שבועיים אימצנו כלבה אחרת, שבכללי היתה מקסימה , אך גם אצלה גילינו הפרעות התנהגות קלות.

הבאנו את מאלפת הכלבים החמודה של העמותה אלינו אל הבית, לשתי פגישות שהסדירו את העניינים. וכדי שתראו כמה מחונכת היא עכשיו, הבאתי את התמונות הבאות:

 בפוסט אשתף אתכם בחוויה חדשה לי. 

המבקרים הקבועים כאן כבר שמעו כיצד הפכתי להיות הבעל של. אז אתמול ליל שבת, הייתי לראשונה עזר לרעייתי, כאורחי כבוד בארוחת ליל שבת במלון המלך דוד. בעצם הארוע נערך לא בחדר האוכל הראשי, אלא באחד מאולמות הלווין המיועד לארוחים פרטיים של המלון היוקרתי ביותר  הזה בירושלים. המלון שבו מדינת ישראל מארחת שועי עולם כמו מלכים, נשיאים וראשי ממשלות. 

הארוע נערך בחסות האוניברסיטה העברית למשלחת של משפחות נציגות (בעיקר זוגות) מהקהילה הקנדית היהודית. קהילה ציונית חמה אוהבת ישראל, המעורבת ותורמת לאוניברסיטה העברית ובמיוחד למחקר הרפואי בגוף שבראשו עומדת זוגתי. הם הגיעו לשבוע כאורחי האוניברסיטה שעושה להם גוד טיים בסיורים בקמפוסים השונים ובאתרים תירותיים שונים בירושלים. הקהילה הזו תורמת רבות לגוף שרעייתי עומדת בראשו.

הגעתי לבוש במיטב מחצלותיי ומסתבר שזו הייתה קצת טעות ביחס ללבוש הלא פורמלי של רוב הגברים באי הארוע. אז את העניבה הורדתי אבל נשארתי עם הז'קט, כי מתחתיו לבשתי בעוונותי חולצה קצרה (לא נעים להסגיר). ראש הדסק הקנדי של קשרי החוץ של האוניברסיטה הושיבה אותנו באחד השולחנות העגולים. אפילו חבשתי כיפה שהוכנה עבורי מראש, כי היידיש קאייט לייט הוא זה שמאחד את הקהילה היהודית הקנדית. 

אחד האורחים ערך קידוש על יין תירוש. מזל שהיין המעולה שהוגש ליד פיצה

על המתיקות הבלתי נסבלת של התירוש. הקהל פצח במספר זמירות שבת במבטא אנגלוסקסי כבד ובמהלכן הוגשה המנה הראשונה - מרק פטריות מהביל משובח שבהחלט ראוי להקרא עילוי בל יתואר של גורמה פטריות. ופרוסות החלה - גם לשומרי המשקל היה קשה לעמוד בפניהן.

סגנית ראש הקהילה הקנדית פתחה, הודתה לנו על נוכחותנו והציגה אותנו בפני הסועדים, שחלקם כבר הספיק להכיר את רעייתי מביקורה האחרון בקנדה לפני ראש השנה. אוף, אני צריך להתרגל לגינונים כאלה. עדיין קצת קשה לי עם העניין, אבל ההצגה חייבת להמשך.

המנה השנייה הוגשה על ידי מלצרים הדורי לבוש - מעין פקעת של בצק דקיק ממולאת במילוי משגע ועטורה ברצועות דקיקות של גזר וירק לבן שלא עמדתי על טיבו. אני מתנצל בפניכם על הבורות שלי בכינוי המאכלים האלה, שאני לא פוגש כל יום גם במסעדות הירושלמיות המובחרות. זה היה ט-ע-י-ממם.

לאחר נאום קצרצר של של סגנית ראש הקהילה (שנבצר ממנו להגיע הפעם), הוזמנו למרכז האולם שני דוקטורנטים מהאוניברסיטה, שעבודתם ממומנת ממלגות אישיות של תורמים קנדים שנכחו בארוע. אחד הדוקטורנטים, אימונולוג זוכה מלגת איינשטיין, הודה לתורמת וסיפר בקצרה על עבודת המחקר שלו. הדוקטורנטית השניה מהחוג לתקשורת עלתה אחריו וסיפרה מעט על עבודתה בנושא העברה ייחודית של אינפורמציה (שלא בדיוק הבנתי את מהותה או בעצם את ייחודיותה). לא בטוח שגם המכובדים הבינו, אבל בסיום פרצו במחיאות כפיים סוערות.

הוגשה המנה השלישית. כל כך רציתי לצלם עבורכם את המנות, אבל לא נעים. אז אנסה לתאר לכם את המנה הצבעונית ומושכת העין שאכלתי. נתח בשר בקר קטן לצידו של נתח חזה פרגית עוף, לצידם של מחית בטטה, אורז בר וגבעולי אספרגוס מיניאטורים הארוזים כאלומת שיבולים קשורה במרכזה. אני מאוד פיקי בענייני בקר, אבל זה היה עסיסי ונימוח בפה, עם טעם מעודן נפלא. ובכלל כל המנות האלה היו חגיגה לעיניים ותאווה לחיך. בצד המנה העיקרית הוגשה גם קערית סלט חסה עם גזרי רצועות אפרסק ברוטב. 

בערב הזה הכרתי הרבה אנשים מעניינים, עם חלקם שוחחתי ולמדתי עליהם דברים מעניינים. אדם בשנות השישים ששרת בצעירותו במודיעין של הנייבי (חיל הים) הקנדי סיפר על שהתנדב גם לשלושה שבועות לשרות צבאי בצה"ל ועל החוויות שלו שם. רק שתבינו, האיש הזה קנה אתמול בירושלים סט של שישה גביעי כסף לקידוש - אחד לכל אחת משלושת הדירות שלו והשאר לקרוביו. הוא סיפר עד כמה רצה תמיד לעלות לישראל אבל לא היה לו אומץ לנטוש את עסקיו בקנדה ולהתחיל חיים חדשים כאן.

היה שם גם זוג קנדי שבעשרים ושבע השנים האחרונות הם חולקים את זמנם בין קנדה לישראל והופתעתי לגלות שכאן הם ממש שכנים שלנו ולא ידענו.

פגשתי גם קנדית ובן זוגה, שעשתה עליה לארץ והיא כיום מרכזת לימודי האנגלית בבית הספר לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה. היא הופתעה כשסיפרתי לה שגם אני לימדתי שם ארבע שנים תלמידי פרה-רפואה (בתוכנית חד שנתית) בקורס לגנטיקה של האדם ובקורס לאמבריולוגיה וביולוגיה התפתחותית. כדי שהלימודים כאן יוכרו על ידי האוניברסיטאות בארצות הברית, הגשתי בזמנו לאישור את כל החומר הקשור להוראה, את קורות החיים ורשימות הפרסומים שלי לאוניברסיטת בוסטון, שהעניקה לי הכרה ומנוי אקדמי שלהם. כמה חבל שכשפרצה האנתיפדה, תלמידי חו"ל האלה עזבו ללא שוב בלחץ הוריהם. כמובן התעדכנתי ממנה במצב היום בבית הספר לתלמידי חו"ל והחלפנו חוויות על בית הספר.

מאוד עניין את האנשים האלה המחקר האישי שלי והייתי צריך לחזור ולדקלם לכל אחד בשפה שתהיה פשוטה ומובנת, על נפלאות המחקר במעבדה שלי, וחשבתי כמה הייתי שמח אם מישהו מהם היה שולף איזה צ'ק שמן. סתאאאם. הדבר שהכי עניין אותם היה כיצד אנחנו עושים החלטות ותכנון פרוייקט מחקרי. חלקם הופתעו מכך שאין לנו כל תמיכה מהמדינה והפרוייקטים נקבעים על פי המענקים שאנחנו מצליחים לקבל עבורם, כתוצאה מעמל רב וסזיפי של כתיבת הצעות למענקי מחקר מקרנות שונות, בעיקר מחו"ל (כי בארץ יש רק מעט מהן). וחשבתי שזה לא שונה בהרבה מזמנים עברו, שכל מלך ונסיך רכש לו מדען בית לצד ליצן חצר.

לא אעייף אתכם, אבל בהחלט שמעתי סיפורים מעניינים מהאנשים האלה ולמדתי על עולמם השקט והרוגע, שאותה קוטעת רק לעיתים איזו סופת שלגים כבדה.

הוגשה מנת הקינוחים שהכילה בצלחת אוסף של שלושה קינוחי מאפים קטנים מזיליי ריר, וכן אוסף פלחי פירות שונים, קפה ותה. תוך כדי כך רעייתי סגרה סופית איזה דיל  או שניים וחוזה לפרוייקט מחקרי שבצידו השקעה במספר בן שבע ספרות. וחשבתי איזה עולם מוזר הוא עולם הפילנתרופיה, שאני רק מתחיל קצת להכיר אותו מהצד. עולם של ביזנס אנד פלז'ר.

ובכלל אני צריך להתרגל לדברים הקטנים שנלווים לשינוי הסטטוס של רעייתי, שכבר לא חייבת לצאת מוקדם בבוקר מהבית (למרות שממשיכה לעשות זאת) כדי למצוא מקום חנייה בלתי אפשרי בפקולטה, הדורש צעדות רגליות לאחר מכן - כי מתוקף תפקידה יש לה עכשיו מקום חנייה מסומן ברחבת הכניסה לצד החנייה של הדיקן, ואני עמך ממשיך כרגיל לחפש מקומות חניה... אוי, קשה להיות הבעל של  .