לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיבה חופשית


מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

Avatarכינוי:  קנקן התה

בן: 13

Google:  קנקן התה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ממולאים לשבת


 

בסופ"ש רציתי לשחרר את הבת מעול מטלות הבית שנפלו עליה פתאום. היא בישלה במשך כל השבוע מאז שזוגתי נפלה למשכב.  

 

הבישול  (בעיקר למי שאינו מבשל 24/7 ) מהנה מאוד וגם יכול לשמש ריפוי בעיסוק, כפי שהיה בשבילי בסופ"ש. אז הכנתי ממולאים משלושה סוגים. כל מנת ממולאים היא ארוחה מלאה בפני עצמה, כלומר אין צורך בתוספות. יש בה הרכב מאוזן של חלבונים, פחמימות ושומנים לפי עקרונות הזון. אתאר לכם כאן את אופן ההכנה.


הכמות  שהכנתי היא ל- 18 מנות. נראה קצת כמות מסחרית, אבל הבן הגיע לחופשה מהצבא כך שהיינו 4 סועדים, ובסופ"ש צרכנו בשלוש ארוחות כבר 12 מנות. את השש הנותרות יאכלו במשך השבוע.

 

כדי לגוון, הכנתי שלושה סוגים של ממולאים עם מילואים שונים:


* עלי כרוב אדום ממולאים בעוף טחון עם נגיעות חמוציות וצנובר

* עלי כרוב לבן ממולאים בבקר טחון, אורז ושקדים

* פלפלים ממולאים בתערובת של שני הקודמים

 

תהליך ההכנה שאביא כאן יתאר את הכנת כל שלושת הסוגים. אתם יכולים להתאים את מספר הסוגים לצרכיכם ולכמויות הדרושות לכם.

 

 

מרכיבים לשלושה סוגי ממולאים:

 

1  כוס אורז מלא

500 גרם בקר טחון רזה טרי

500 גרם חזה עוף טחון טרי

1 כרוב לבן גדול

1 כרוב אדום בינוני

1 כוס עלי כרוב לבן חלוט קצוץ

1 כוס עלי כרוב אדום חלוט קצוץ 

8 פלפלים בינוניים מכל הצבעים

2 פלפלי  צ'ילי (אופציונלי)

1 כוס בצל קצוץ

2 גביעים המכילים 300 גרם עגבניות מרוסקות .

1 רסק עגבניות מאריזה קטנה

3 ביצים

1/2 כוס לימון סחוט טרי

2 כפות לימון סחוט טרי

1 קליפת לימון מגוררת

2  כפות צנוברים

2 כפות שקדים טבעיים עם הקליפה

2 כפות חמוציות (טרי או מיובש)

2 כפות גרעיני דלעת מקולפים

1/2 כפית אבקת מרק עוף אמיתי (ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים)

3 כפות שמן קנולה

1 כפית רוטב סויה

מלח

פלפל שחור

רוטב טבסקו

אבקת שום גבישי

אבקת תבלין סלרי

תבלין עשבי תיבול איטלקי

קיסמי עץ לשיניים

 



 

 

הכנת הירקות למילוי:

 

מילוי של עלי כרוב טריים כמו שהם היא מלאכה כמעט בלתי אפשרית. ולכן יש לרכך אותם לפני המילוי באחת משתי שיטות:

 

שיטה ראשונה: מרתיחים מים בסיר גדול שיכול להכיל את כל הכרוב. משאירים על אש קטנה (!) וחולטים את הכרוב הלבן בשלמותו כ 15 דקות ואת הכרוב האדום בסיר נפרד כ 30 דקות. מוציאים את הכרוב בזהירות מהסיר, לאחר שהתקרר חותכים את קצהו הקשה (בסיס העלים) ומפרידים את העלים זה מזה.

 

שיטה שניה: פשוטה יותר אבל דורשת להקפיא את הכרוב ללילה במקפיא המקרר. למחרת מפשירים את הכרוב, חותכים את הקצה הקשה שממנו יוצאים העלים ומפרידים את העלים זה מזה.

 

אחת משתי השיטות  האלו לבחירתכם נחוצה כדי לגלגל בקלות את העלים על המילוי.

 

אם השתמשתם בשיטת החליטה של הכרוב - אל תזרקו את העלים החיצוניים שהתרככו מדי, או שאריות עלים שניתקו. אותם קוצצים ומוסיפים לתערובות המילוי.

אם השתמשתם בשיטת ההקפאה, לשמור את תפרחת העלים הקטנה שאינה מתאימה למילוי ולקצוץ אותה להוספה אחר כך לתערובות המילוי.

 

את הפלפלים (מכל הצבעים) יש להכין באופן הבא: לאחר שטיפתם במים וסבון מרתיחים מים בסיר היכול להכיל אותם. חולטים 10 דקות ומעבירים אותם לקערה עם מים קרים (רצוי עם קוביות קרח), או להעביר למסננת ולשטוף במים קרים כשתי דקות. לאחר הטיפול הזה הקרום החיצוני הדק והשקוף של הפלפלים קל להסרה.

 

לא לשפוך את מי החליטות בסירים – נשתמש בהם להכנת הרוטב ובישול הממולאים.

 

הכנת אורז למילוי:

 

למתכון זה השתמשתי באורז מלא, כי הוא מכיל סיבים ובעל אינדקס גליקמי נמוך יותר מאשר אורז לבן רגיל (ראו עקרונות הזון על ידי פתיחת הלוגו של הזון בשוליים הימניים). אבל ניתן להשתמש גם באורז לבן במקום.

 

מוסיפים לסיר כף שמן קנולה או זיתולה, וכשהשמן רותח להוסיף כוס אורז ולטגן על אש קטנה תוך בחישה 2-3 דקות. מוסיפים 21/4 כוסות מים , מלח ( 1/2 כפית) ופלפל לפי הטעם. אני הוספתי רק 1/4 כפית מלח ו 1/2 כפית אבקת מרק עוף אמיתי (ללא מונו סודיום גלוטמאט וללא חומרי צבע מאכל וחומרים משמרים).

מוסיפים 1 כפית רוטב סויה (אני מעדיף מתוצרת יפן)

מוסיפים 2-3 טיפות רוטב טבסקו (למי שאוהב כמוני חריפות עדינה)

ומוסיפים 1/2 כפית תערובת תבלין עשבי תיבול איטלקי

מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר במכסה ומבשלים את האורז המלא 40 דקות על אש קטנה או עד שהאורז ספג את כל הנוזלים. אורז לבן מבשלים 20 דקות (בישול חלקי) יש לבחוש מדי פעם כדי שהאורז לא ידבק בתחתית.

בגמר הבישול מקררים את האורז מעט ומוסיפים:

 

1 כוס עלי כרוב חלוטים קצוצים או כוס ורבע של עלי כרוב שעברו הקפאה (מתפרחת העלים הפנימית, שעליה הקטנים אינם מתאימים למילוי).

1/2 כוס בצל קצוץ

1 ביצה

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים בסרן או נייר אלומיניום עד לשימוש.

 



 

הכנת מילוי בקר טחון באורז:

 

מכניסים את הבשר הטחון לקערה.

מתבלים בפלפל, אבקת שום גבישי (לפי הטעם), 1/2 כפית תבלין עשבי תיבול איטלקי, 1/4 כפית תבלין אבקת סלרי, 2 טיפות טבסקו ו- 1/4 כפית מלח. ומערבבים.

מוסיפים את כוס עלי הכרוב הלבן (משארית החליטה או הכרוב המופשר) הקצוצים, כפי שהוסבר למעלה, ומערבבים.

מוסיפים את השקדים הקצוצים (אני מכניס אותם לשקית אוכל קשורה ומרסק אותם על ידי מכות במערוך),

מוסיפים חצי כוס מתערובת מילוי האורז (כפי שהוכנה למעלה)

מוסיפים שתי כפות מיץ לימון טרי וכף שמן קנולה,

מוסיפים רסק עגבניות (אריזה קטנה),

למי שאוהב חריף – להוסיף שני פלפלי צ'ילי אדומים קצוצים ( לפני הקיצוץ יש לקטום את הקצה עם הגבעול, לחצות את הצ'ילי לאורך ולהרחיק את הגרעינים חריפים אש. מי שאוהב חריפות עדינה יותר – בנוסף להרחיק בסכין את העורקים שבתוך הפלפל שהם חריפים במיוחד. לשטוף ולקצוץ דק)

מוסיפים חצי כוס בצל קצוץ ואת הביצה.

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים בסרן או נייר אלומיניום עד לשימוש.

 



 

הכנת מילוי עוף טחון בנגיעות חמוציות וצנובר:

 

מכניסים את העוף הטחון לקערה,

מתבלים בפלפל, אבקת שום גבישי (לפי הטעם), 2 טיפות טבסקו ו- 1/4 כפית מלח, ומערבבים.

מוסיפים כוס עלי כרוב אדום קצוצים משארית החליטה, כפי שהוסבר למעלה, ומערבבים.

מוסיפים את החמוציות, הצנוברים, גרעיני הדלעת,קליפת הלימון המגוררת, וחצי כוס בצל קצוץ, ומערבבים.

מוסיפים  2 כפות מתערובת האורז למעלה, כף שמן קנולה וביצה

מערבבים היטב לקבלת תערובת אחידה ומכסים עד לשימוש.

 



 

הכנת מילוי לפלפלים:

 

כאן זה כבר לגמרי פשוט. מערבבים את שאריות מלית האורז עם שאריות מלית העוף והבשר שנותרו לאחר הכנת הכרובים הממולאים לתערובת אחידה. הכמות מספיקה ל 8 פלפלים בינוניים מכל הצבעים.

 

 

מילוי הממולאים:

 

כמות המלית לעלה כרוב היא בערך 1-2 כפות גדושות, בהתאם לגודל העלה. מניחים את תערובת המילוי במרכז השליש התחתון של העלה ומשטחים אותה מעט. מגלגלים את העלה ומקפלים את הקצוות תוך המשך הגלגול קדימה עד להשלמת הגלילה. יש שאוהבים לגלגל ההיפך מלמעלה למטה בכיוון אליכם. כדי להבטיח שהממולאים לא יפתחו בבישול ויתפרקו, אני תוקע שני קיסמי שיניים מעץ קצת לפני התפר בשני הקצוות.

 

בפלפלים השלמים מכל הצבעים, החלוטים והמקוררים, מקלפים כאמור בעדינות את הקרום החיצוני. ניתן למלא פלפלים גם ללא חליטה וקילוף, אבל לטעמי קילוף הקרום אסטטי יותר ונעים יותר לאכילה.

 

חותכים את הכיפה עם הגבעול. לא לזרוק אותה כי נשתמש לכיסוי הממולא. מנקים את תוך הפלפל מהגרעינים והעורקים הפנימיים. שוטפים את פנים הפלפל להרחקת שארית הגרעינים ומייבשים מעט על נייר סופג כשהם הפוכים.

 

ממלאים את תוכן הפלפל עם כפית. בעזרת הכפית לדחוס מעט את המילוי לפני הוספת כמות נוספת, עד למילוי עד שפתיו של גביע הפלפל. מצמידים את הכיפה ומתאימים אותה לגביע הפלפל כפי שהיה במקור. תוקעים שני קיסמי עץ בראש הכיפה בכיוונים מנוגדים. תוקעים אותם באלכסון כך שיצאו מעט מהגביע. כך המכסים לא ייפרדו בבישול. כפי שנראה בתמונה.

 



 

 

הכנת רוטב בישול הממולאים:

 

בסיס רוטב הבישול לממולאי הכרוב הם מי החליטה של הכרובים שנשארו בסיר.

מוסיפים 1/4 כוס לימון סחוט טרי (מי החליטה של הכרוב האדום הופכים מסגולים לאדומים בגלל חמיצות הלימון).

מוסיפים גביע של 300 גרם עגבניות מרוסקות. 

מוסיפים שאריות עלי כרוב חלוטים קצוצים.

מתבלים במלח (1 כפית), אבקת שום גבישי (חצי כפית), פלפל שחור (1/4 כפית) ו 2-3 טיפות רוטב טבסקו.

 

מביאים את הרוטב לרתיחה ומסדרים את הממולאים בזהירות עם מלקחיים. יש כאלה שמסדרים קודם את הממולאים תחילה בסיר ריק ואחר כך מוסיפים את מי הרוטב ומרתיחים. אני מעדיף להכניס אותם  בזהירות לרוטב הרותח כי כך המלית באזור התפר מתקשה מעט באזור התפר במגע עם הנוזל הרותח ונשארת יציבה. את הפלפלים לסדר כשהכיפה למעלה והם תומכים אחד בשני (אפשר להיעזר בכף עץ כדי לתמוך בפלפלים כדי שלא יתהפכו בסיר, כך שלבסוף הם תומכים זה בזה.

 

אני בישלתי את ממולאי הכרוב הלבן והכרוב הסגול בסירים נפרדים.

משך בישול ממולאי הכרוב הלבן על אש בינונית 30 דקות במכסה סגור.

משך בישול ממולאי הכרוב האדום (שעליו קשים יותר) 45 דקות על אש בינונית במכסה סגור

 

את הפלפלים הממולאים בישלתי ברוטב של הכרוב הלבן (לאחר שהוצאו ממולאי הכרוב) כ-45 דקות עם מכסה סגור על אש בינונית, לאחר שהרוטב הובא לרתיחה. לאחר זמן הבישול הזה, בודקים עם קיסם שהגביע של הפלפלים התרכך למידה הרצויה לכם. יש המעדיפים גביע רך ויש כאלה גביע מרוכך בחלקו. מי שאוהב פלפל רך להמשיך את הבישול עוד 10-15 דקות.

  

זהו. בשבילי ההכנה הייתה באמת קצת ריפוי בעיסוק מרגיע. ניחוחות שבת עלו במטבח. והחברה נהנו מאוד מהארוחה.

 

והרי מנת ממולאי כרוב לליל שבת מודגמת לכם בתמונה הבאה:

 




 

זוהי מנה מאוזנת של 4 בלוקים לפי הזון.

 

כל פלפל ממולא הוא 2 בלוקים לפי הזון.

 

את שארית הממולאים אורזים בקופסאות פלסטיק עם מעט רוטב ושומרים במקרר לשימוש ביום יומיים הבאים. מוציאים ומחממים אותם לפני השימוש. הם אפילו יותר טעימים לאחר ששהו במקרר, כי ספגו טוב יותר את הנוזלים.

 

בתאבון.

 

 

***

 

 

כתבות נוספות במסגרת

מועדון THE ZONE

סדר הכתבות מהסוף להתחלה

בכל כתבה החומר הקשור לזון מופיע לאחר הלוגו 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 24/6/2013 04:51   בקטגוריות בישול, כרוב אדום ממולא, כרוב לבן ממולא, פלפלים ממולאים, ממולאים, ממולאים בבשר בקר טחון, אורז ושקדים, ממולאים בעוף טחון עם נגיעות חמוציות וצנובר, ממולאים לשבת, ארוחה מאוזנת, מועדון THE ZONE, פורום ישרא-בלוג  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-26/6/2013 16:25
 



מה לפנינה רוזנבלום ולזון? (לטבעונים כדאי לקרוא!)


 

פנינה רוזנבלום היא לא מישהי שהייתי נפגש לכוס קפה. אך בפוסט הזה אני דווקא רוצה לשבח אותה. פנינה לא נולדה עם כפית כסף בפה, אבל לאחר שניצלה את יופיה (וטרחה לטפח ולשמר אותו) וקשרים עם מי ומי, היא פנתה לעולם העסקים.


באופן טבעי היא פנתה לתעשיית היופי, ולאחר שנקלעה לקשיים בתעשיית הקוסמטיקה שלה, לא נשברה ופנתה לייצור גרבי נשים, מוצרי תינוקות, ולאחרונה לענייני מזון בריאות. ואני מעריך אותה על זה. אישה יפה ופשוטה ללא השכלה, אבל ממולחת. אישה שעברה את בית הספר של החיים.


אבל מה הסיבה שאני מקדיש לה פוסט זה? הסיבה היא מוצר שמיוצר עבורה לאחרונה על ידי תעשיית א.ת שגיא במגדל העמק. והמוצר הוא זה:


 




 

תאור רכיבי המוצר הוא: 


גרעיני חמנייה, פולי סויה, חומוס, גרעיני דלעת, שומשום, אגוזי קשיו, אגוזי לוז, שקדים, תבלינים, מלח ים (ללא חומר משמר וללא צבעי מאכל).


הצירוף של גרעיני סויה, אגוזים ושקדים במליחות עדינה בתוספת לסלט ירקות לסוגיו.


בתחילה חשבתי שזה עוד זבל שנמכר לציבור בתור "מוצר בריאות", אבל כשהתבוננתי על תווית המוצר מאחור, ראיתי את הרכב אבות המזון הבא, למאה גרם מוצר:


חלבון   -      25 גרם (3.5 בלוקים חלבון לפי הזון)


פחמימות -  27 גרם (3 בלוקים  פחמימות לפי הזון)


שומן -         32 גרם (3.5 בלוקים לפי הזון).


 

גבירותי ורבותי, אכן ארוחה עיקרית כמעט מושלמת של 3.5 בלוקים לפי הזון. צריך להוסיף רק קערית של סלט ירקות מגוון, והרי ארוחה עיקרית מושלמת ומאוזנת.


לסלט:


אל תוסיפו יותר מלח - יש מספיק בגרעינים.


אל תוסיפו שמן או רוטב לסלט (כי אז תפֶרוּ את המאזן בעודף שומן).


אתם יכולים להוסיף מעט מיץ לימון או חומץ.


כמובן אפשר להוסיף תבלינים לפי הטעם.


אז אכן, יש הצדקה לכתוב על תווית המוצר: "תוספת לסלט ירקות לקבלת ארוחה מאוזנת וקלה לעיכול". אם כי אני הייתי משנה ל- "ארוחה מאוזנת בתוספת סלט ירקות". כלומר,  הגרעינים הם העיקר, והירקות הם התוספת.

 

ארוחה עיקרית כזו של 3.5 בלוקים מתוך 11 בלוקים הדרושים לנשים ביום ו- 14 בלוקים לגברים, הינה בת כ-500 קלוריות. אבל זה בהחלט סביר לארוחה עיקרית ולמסגרת של כ- 1,700 קלוריות ליום. ומארוחה מאוזנת של אבות המזון לפי הזון - לא משמינים, אלא מרזים, עם יש לכם עודף משקל.


רותי, אם את קוראת, הרי יש לך ארוחה טבעונית מושלמת ומאוזנת לפי הזון. ובאריזה בת 550 גרם, יש בעצם 5 וחצי ארוחות של 3.5 בלוקים לפי הזון. באתר של פנינה רוזנבלום תוכלו להזמין ולשלם 35 שקלים עבור אריזה. אבל במרכולים תשלמו הרבה פחות.


 

ואיזה ערך מוסף תוכלו למצוא ב 100 גרם מהמוצר הזה של פנינה רוזנבלום?



סיבים תזונתיים      - 14 גרם


ברזל                         - 7.5 מיליגרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 17 מיליגרם)


סידן                          - 143 גרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 1,500 מיליגרם)


מגנזיום                    - 321 מיליגרם (כמות מומלצת ליום 400 מיליגרם)


זרחן                         - 597 מיליגרם (כמות מומלצת ליום 250 מיליגרם, עודפים מופרשים בשתן)


אבץ                          - 2.5 מיליגרם (לא מספיק, כמות מומלצת ליום 25 מיליגרם)


נתרן                         - 212 מיליגרם


אשלגן                      - 890 מיליגרם


יחס לא רע של אשלגן/נתרן לטובת האשלגן.


גבירותי ורבותי, אכן מוצר שיחד עם סלט ירקות מאוזן באופן טוב למדי לפי הזון.


לאוכלי כל אומר, שלא כדאי לכם להחליף מעט בשר וגם בשר אדום בתזונה כזו בכל ארוחותיכם. אבל לטבעונים אומר שכדאי לכם להפסיק להעמיס עליכם שלל פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה ושמנים צמחיים (שמלבד שמן קנולה ושמן זית - האחרים מזיקים לכלי הדם שלכם).


צמצמו את מספר הפירות והמיצים הטבעיים (הם מזיקים בעודף בייצירת טונות של טריגליצרידים שיסתמו את העורקים שלכם וגם גידולים סרטניים יחגגו עליהם).


צמצמו את הלחם בעיקר הלבן שאתם אוכלים, ואת הפסטות - גם תוצרת בית. בכל זאת כנראה תצטרכו לקחת תוספי ברזל, ויטמין B12 , ויטמין E, וכמוסות אומגה 3 משמן דגים (כי מקורות האומגה 3 הצמחיים, עשירים מדי בחומצות אומגה 6 - וזה מזיק לבריאותכם). 


לסלט הוסיפו הרבה עלי תרד - יתן לכם עוד מעט ברזל.


ומשהו חשוב מאוד, שיצרני הויטמינים והמולטי-ויטמינים והמינרלים מאוד לא יאהבו. במולטי-ויטמינים שמוכרים לכם - יש עודף גדול של ויטמינים ומינרלים שיכול להזיק לבריאותכם בצריכה רבת שנים. את כל האמת על ויטמינים ומינרלים תוכלו לקרוא כאן. עצוב מאוד שבתי המרקחת של קופות החולים מוכרות לכם את המולטי-ויטמינים האלה. 


 

וכל אלה שתוהים מדוע אני מפרסם מוצר זה של פנינה רוזנבלום, אומר:


היא לא מימנה כתבה זו וגם לא את המחקר במעבדה שלי. היא אפילו לא יודעת מי אני, וכנראה גם לא קוראת בבלוג שלי.


ולמי שפספס את סידרת הכתבות על שיטת הזון ורוצה ללמוד על שיטת תזונה ייחודית זו הרי הלוגו של מועדון THE ZONE

 

11. מועדון THE ZONE

 



 

והקישור לכל סדרת הכתבות כאן.


 לבריאות

נכתב על ידי קנקן התה , 20/5/2013 06:28   בקטגוריות פנינה רוזנבלום, בריא מהטבע, תוספת בריאה לסלט, מזון בריא, מועדון THE ZONE, תזונת הזון, טבעונות, מדע, בריאות, בישול, ויטמינים ומינרלים  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-23/5/2013 20:14
 



לרוץ מהלב


 

בסוף הפוסט פינת THE ZONE

 

 

ראשית מאוד מעניין שלאחר פרסום הפוסט הקודם כתגובה לטבעוני המטיף המכנה אותנו נאצים, לוח העריכה שלי מראה שתי כניסות צמודות באישון לילה (03:35 ו 03:41 18.4.2013)  דווקא לפוסט הזה. אם יש קשר בין שני הדברים, כדאי שמישהו כאן מאוד יזהר. הוא משחק באש. הכל מתועד כאן ובתוכנות ההגנה של המחשבים שלי.

 

***

 חידה

 

בּוּם, סְעָרָה
קֶצֶב הַטַּנְגּוֹ מוּאָץ
שְׁנַיִם יוֹצְאִים
שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִים
וְהָרִיקוּד מִתְקַדֵּם בְּבִטְחָה.

 

מי מנחש, מי יודע?

 

***

 

בגיל חמש עברתי ניתוח הֶרניה (שבר). בניתוח הזה עברתי מספר חוויות על-טבעיות שעליהן כבר סיפרתי כאן. הניתוח הסתיים בהצלחה וצריך היה להביא את הילד לביקורת אחרי מספר ימים. להוציא את התפרים, שזה די כאב, ובדיקה כללית אצל הרופא. סתם בדיקה בשביל הרקורד. כך זה בדרך כלל, אך הפעם הרופא החוויר ואמר: "לילד יש רשרוש בלב"!

 

זו הייתה ההתחלה של חודשים בהם ערכו לי כל כך הרבה בדיקות, את כל הבדיקות האפשריות בעולם . איזה קוּל זה היה בשבילי לעמוד ולראות במסך את כל הקרביים שלי משתקפים על מסך במלוא צבעוניותם. אבא שלי התרוצץ איתי מבדיקה לבדיקה מרופא לרופא. רופאים שלא מצאו את הסיבה.

 

הסיפור הסתיים באופן פשוט כפי שהתחיל. הגענו לפרופסור בזמנהוף. הסתכל הפרופסור על תוצאות הבדיקות, הסתכל על הילד ואמר לאבא:

" אין מה לדאוג. הילד גדול והלב קטן למידות גופו. קצת קשה לו".

"ובכל זאת מה עושים", שאל האב המודאג. "אפשר להגדיל את הלב"?

"לא!" חייך הפרופסור, "את זה לא נוכל לעשות. אבל זאת יעשה ליבו לבד כאשר הילד יגדל".

 

הילד אכן גדל. הגיע ללשכת הגיוס לבדיקות רפואיות. קיבל פרופיל רפואי גבוה ושירת ביחידות קרביות.

 

***

 

ברוח הפוסט, אני רוצה להמליץ על הספר לרוץ מהלב:



מתקציר הספר בהוצאת אופוס:

 

עד גיל 52 הוא לא היה מסוגל לרוץ אפילו 50 מטר, אבל עם הרבה רצון ועקשנות גילה את המתכון המנצח.

 

ד"ר שינפלד, אב לשישה ילדים מגבעתיים, מפריך מיתוסים ומסביר את כל מה שרציתם לדעת על הריצה ועל מאחורי הקלעים שלה.  "הריצה תמיד הייתה בשבילי קשה מנשוא, ניסיתי וניסיתי כל-כך הרבה פעמים, אבל זה לא הלך; מיד הייתי מתחיל להתנשם ולהתנשף... למרות הסלידה הגדולה שלי ממותגים, קניתי נעלי ריצה מהיקרות ביותר... הן עמדו יומיים בחדר השינה, וכבר השתוקקתי לנעול אותן ולצאת לרוץ. ושוב מטרים ספורים לאחר תחילת הריצה הרגשתי שאני גמור, שהנשימה לא סדירה... ואפילו לא השלמתי את מחצית הסיבוב בגן הציבורי הסמוך לביתי. עוד ניסיון ועוד אחד, ולא, זה לא הולך..."

 

לרוץ מהלב הוא סיפורו של ד"ר עמי שינפלד, שעד גיל 52 לא היה מסוגל לרוץ יותר מ-50 מטרים, אך עם הרבה רצון ועקשנות גילה את סוד ההצלחה, וכעבור שנה הצליח לרוץ עשרה קילומטרים. בכל יום. בסיפורו של ד"ר שינפלד מורגשת תנופה - הוא מסופר תוך כדי ריצה. לכל אורכו שזורים סיפורים קטנים - משעשעים, מרגשים, מעוררי מחשבה ומעוררי השראה - של פציינטים, קולגות, ואנשים נוספים שפגש בדרך, וכן קטעי אינפורמציה רפואית וספורטיבית הנותנים טעימות מהמחקרים החדשים והמרתקים ביותר, מפריכים מיתוסים ומסבירים את כל מה שצריך לדעת על ריצה ועל מאחורי הקלעים שלה.

 

לרוץ מהלב מגלה שכדי לרוץ לא חייבים להיות רזים או שריריים, אתלטים או ספורטאים, לא חייבים להיוולד עם צופן גנטי מסוים - כל אחד יכול לרוץ, כל אחד - בן 20 או בן 70 - מסוגל לרוץ עשרה קילומטרים. הניצחון הגדול הוא לא לחצות את קו הסיום בריצת מרתון, אלא להחליט בכל פעם מחדש שאתה יוצא לרוץ, לקום מכורסת הטלוויזיה הנוחה, לנעול את נעלי הריצה, לשרוך את השרוכים ולצאת לדרך. זה לא תמיד קל, הדרך רצופה מהמורות, יש רגעי ניצחון אבל גם לא מעט רגעי משבר. בין שאתה רץ ותיק ובין שאתה רק מתחיל, אתה עומד להזיע, לא יהיה לך קל, אבל משהו אחד מובטח לך: בסוף כל ריצה אתה תרגיש מצוין, יהיה לך סיפוק אדיר, אתה תהיה בהיי, תהיה שמח. זו התחייבות.

 

 ד"ר עמי שינפלד, נשוי ואב לשישה ילדים, הוא מנתח לב בכיר בבית החולים שיבא, תל השומר, ומנהל מרפאת מחלות אבי העורקים החזי. השתלם בניתוחי אבי העורקים באוקספורד, אנגליה. הוא חבר סגל בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, חבר האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה ולניתוחי לב וחבר האיגוד האמריקני למחלות לב (American Heart Association). ד"ר שינפלד מתנדב פעם בשבוע במרפאה ראשונית בשדרות, וזכה במגן שר הבריאות בשנת 2009.

 

***

 

מועדון THE ZONE

 

 

 

 

כבר אתם יודעים כיצד להרכיב בכל מנה שתאכלו בלוק של חלבונים מול בלוק של פחמימות ועתה הגיע התור לדון בתוספת בלוק של שומנים.

 

כאמור בפוסט קודם, מידה נכונה של שומנים במזון נחוצה לשמירת יחס הזהב. צריכת שומן הינה חיונית לשם תהליך "שריפת השומנים" כי צריכת שומנים חד בלתי רוויים בארוחה משפיעים על הרגשת השובע ומפחיתים את קצב ספיגת הפחמימות בדם. האטת ספיגת הפחמימות מביאה לירידה ברמות האינסולין שמשמעותה הפחתה באגירת השומנים וניוד יעיל יותר של חומצות שומן לצורך פירוק. אם אדם צריך אנרגיה אך אינו יכול לשרוף שומן לשם כך (בשל רמות אינסולין גבוהות) הוא ירגיש עייפות בשל מחסור בגלוקוז. הגלוקוז שבדם הוא מקור האנרגיה העיקרי של המוח ולכן תורגש תחושת עייפות וצורך "במשהו מתוק".

 

יש שומנים טובים וחיוניים ואחרים שהם פחות טובים ואפילו מזיקים לבריאות. על הסוגים השונים, תוכלו לקרוא כאן.

 

מהו בלוק אחד של שומנים שצריך להוסיף לכל בלוק של חלבונים ושל פחמימות שאתם אוכלים?

 

לפי הזון, כל בלוק של שומנים יכיל כ- 3 גרם שומן. בעיקרון ההמלצה היא להשתדל לצרוך שומן-חד-בלתי-רווי (שומן טוב) המצוי למשל בשמן זית, בזיתים, שמן קנולה, באבוקדו, וטחינה) על פני שמנים אחרים מהצומח, שמנת וחמאה.

 

השומנים הטובים מורידים את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ולכן עוזרים למנוע מחלות לב וכלי דם.

 

אבל גם שומן בריא כזה צריך לצרוך במתינות בגלל הערך הקלורי הגבוה. לכן את שמן הזית או הקנולה הוסיפו לסלט בכפית והמנעו מלצקת אותו לסלט בנדיבות, כפי שרואים לעיתים בתוכניות בישול בטלוויזיה.

 

המנעו גם לא לטגן עם שמן הזית מזון. הטיגון של השמן הטוב ביותר מחמצן ומקלקל אותו והופך אותו ללא בריא. ובכלל שימו לב לקנות שמן זית מכבישה קרה בלבד ושימו לב למידת החמיצות שלו המצוינת על התווית. על תקנו שמן זית שמידת החמיצות שלו יותר מ- 0.8. יש במדף המרכולים שמן זית בעל חמיצות מירבית 0.5 והוא הטוב ביותר. ובכלל שימו לב שניתן בדרך כלל להשיג שמן זית טוב של חברה מסויימת במבצע, במחיר נמוך באופן משמעותי מאשר של חברות אחרות.

 

למי ששמן זית יקר מדי, אפשר לקנות שמן זיתולה המכיל תערובת של שמן זית עם שמן קנולה. זהו שמן בריא המכיל ארומה של שמן זית.

 

טבלה של תכולת מוצרי שומנים בבלוק אחד של שיטת הזון בדרך אל חברי המועדון שברשימת התפוצה.

 

ובכן, כעת יש לכם רשימות כיצד להכין צירופי מזון לפי שיטת הזון שמכילים על כל בלוק של חלבונים, בלוק אחד של פחמימות ובלוק של שומנים. כל אחד מכם יודע כמה בלוקים ליום הוא צריך לפי נתוני הגוף ורמת הפעילות הגופנית שחישבתם.

יש לכם כרגע את הידע הבסיסי הדרוש לתחילת יישום שיטת הזון.

 

אנחנו נמשיך להרחיב את הידע בפוסטים הבאים. נתייחס גם לצמחוניים. נדבר על אומגה 3 , סיבים תזונתיים, פוליפנולים, שתיה ואלכוהול וכן על דברים וטיפים נוספים. כל אחד מחברי המועדון יוכל לספר על החוויות או הקשיים שלו שנשתדל לפתור. נוכל גם להחליף מתכונים המותאמים לזון.

 

בעיקרון עליכם להתחיל ולהכנס למסלול, גם אם כרגע אתם לא לגמרי מדייקים.

למה לצפות? אתם אמורים:

א. תוך יומיים שלושה תחשבו צלולים יותר לאורך היום, ככל שתתייצב רמת הסוכר בדם מארוחה לארוחה.

ב. תוך 3-4 ימים תחוו עליה באנרגיה הפיזית.

ג. תוך 7 ימים תתחילו לרדת בממוצע חצי קילוגרם עד קילוגרם לשבוע. הבגדים יתחילו ללחוץ פחות. אבל ממליץ להישקל רק אחרי חודש.

ד. תוך 14 יום תשתפר באופן משמעותי היכולת להתמודד עם לחץ.

ה. תוך 30 יום תשתפר באופן ניכר כימית החומרים בדם שלכם.

 

***

 

חידת ה ZONE

 

וכעת אסיים בחידה שאתם כבר יכולים לדעת את התשובה הנכונה ביותר לשאלה:

 

מאוד בא לכם קינוח טוב במסעדה.

מה כדאי הכי לקחת מהמבחר הבא,שיתאים ביותר לשיטת הזון?

 

1. סלט פירות.

2. עוגת פירות.

3. כוס מיץ תפוזים טרי סחוט.

4. עוגת שוקולד.

5. עוגת גבינה.

 

העונה נכונה ומסביר את תשובתו יקבל נקודה.

 

נכתב על ידי קנקן התה , 18/4/2013 22:29   בקטגוריות פעילות גופנית, בריאות, ריצה, מועדון THE ZONE, שומנים, בישול  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-25/4/2013 06:40
 



כמה בלוקים אכלתם היום?


 

נראה לי שהחזאים עשו יד אחת לקנוניה כדי שלא נצא למנגל היום. אני בכל מקרה לא התכוונתי למנגל, אבל נראה (לפחות בירושלים) שההפחדה מפני גשם הייתה מיותרת. אמנם נושבת רוח שיכולה להביא את עשן המנגל היישר אל אפיכם, אבל דווקא תביא אליהם את הריחות של השכנים. והרוח דווקא מפיחה היטב את הגחלים.

 

אבל למי שקרא כאן על שיטת THE ZONE ובעיקר אלה שעוקבים אחריה יחד עם חברי המועדון - כמה בלוקים של חלבון אכלתם היום עם המנגל?

נו, נו, נו - האם ידעתם שעודף חלבון עשוי לגרום ל"הרעלת חלבון" ולפגוע בכליות שלכם? והבשר על האש הוא גם מסרטן. והשומן שבסטייקים ובקבבים מתיישב על דפנות העורקים שלכם ומֵיצר אותם. הרי אינכם רוצים לסיים את חגיגות יום העצמאות בבית חולים לאחר התקף לב או שבץ קריצה.

 

אז אני מקווה שלפחות איזנתם את המנגל עם פחמימות - בשביל שיא הכושר שלכם. הפחמימות הן נושא פינת THE ZONE היום.

  

תוספת עריכה: וחוץ מזה אני רוצה להתייחס לפוסט הזה שהגיע למומלצים, שהוא כנראה מאוד פרובקטיבי בשל ההטפה כנגד אוכלי בעלי חיים. אבל חוץ מההטפה כותב הפוסט אינו נותן פתרון הולם לאלה שבשם הרחמים על בעלי החיים אינם חסים על בריאותם הם. כדאי מאוד שכותב הפוסט ואלה שטופחים לו על השכם יקראו כאן כדי להבין שיש פתרון. פתרון לא קל, אבל לצמחוני או טבעוני שאיכפת לו גם על בריאותו כדאי קצת להתאמץ - לפני שהוא משדל את האחרים לחקות את אורח חייו. הפתרון מצוי בשיטת הזון הנלמדת כעת במסגרת מועדון THE ZONE שהקמתי ובסדרת פוסטים אלה.

  

למרות שהסיכוי שפוסט זה יגיע למומלצים הוא קלוש (כי יש בו סתם "עובדות משעממות" שנוח להתעלם מהן), בכל זאת אני כותב זאת עם הפניה לפוסט ההוא -לשם האיזון, ולמען בריאותם של הקוראים בישרא.

  

 ***

 

מועדון THE ZONE

 

 

 

 

 

 למדנו שכדי לשמור על יחס הזהב הביוכימי הדרוש לשמור על שיא הכושר של הגוף שלנו ובריאותו, אנחנו צריכים שבכל מה שנכנס לפה שלנו - יהיה בלוק אחד של חלבונים, בלוק אחד של פחמימות ובלוק אחד של שומנים.

 

 



 

 בפוסט 2 בסידרה ( הנמצאת בקטגורית "מועדון THE ZONE") למדנו לחשב כמה בלוקים של חלבונים כל אחד מכם צריך לאכול ביום. מינימום 11 בלוקים לנשים ו- 14 לגברים. זאת אומרת שלכל בלוק כזה צריך להוסיף גם בלוק של פחמימות ובלוק של שומנים.

 

לחברי המועדון נשלחו טבלאות של מוצרי מזון המכילים חלבון וכמה מהם הוא בלוק אחד. המוצרים האלה נחלקו לשלוש קבוצות: מוצרים מועדפים, מוצרים סבירים ומוצרים שהם בחירה רעה. אבל גם אם אתם עושים בחירה רעה, חייבים להוסיף לה את הכמות הדרושה של פחמימות ושומנים, כדי לשמור על יחס הזהב - בכל ארוחה ונשנוש

 

והפעם על הפחמימות. כל בלוק של פחמימות הוא כ- 9 גרם של פחמימות. אבל יש פחמימות טובות, פחות טובות וגרועות. הטובות הן בעלות אינדקס גליקמי נמוך. אלה הן הפחמימות שגורמות להפרשה מופחתת של הורמון האינסולין מהלבלב. אלה בעלות אינדקס גליקמי גבוה - גורמות להפרשת רמה גבוהה של אינסולין לדם וזה גורם להרבה דברים רעים.

 

ראשית, הפרשת רמות גבוהות של אינסולין גורמת לירידה מהירה של רמת הסוכר בדם. המוח שהוא צרכן ראשי של הסוכר כמקור אנרגיה מגיב בתחושת רעב שגורמת לנו לאכול עוד.

 

שנית, הפרשת רמות גבוהות של אינסולין גורמת להצטברות שומן בגוף ומונעת פירוק של שומן. התוצאה - השמנה!

 

שלישית, הפרשת רמות גבוהות של אינסולין לאורך זמן גורמות לתופעה המכונה עמידות לאינסולין. עמידות לאינסולין היא השלב הראשון בהתפתחות סוכרת בלתי הפיכה.

 

רביעית (ורבים לא יודעים את זה), רמות גבוהות של אינסולין מעודדות התפתחות סרטן ומאיצות את התפתחותם של גידולים סרטניים. סרטן השד, הלבלב, הריאות והמעי הם אחדים מהם.

 

אז גם אלה שאינם שמנים - כולל צמחוניים הצורכים עודף של פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה - צריכים מאוד להיות מודאגים מהתפתחות סרטן.

 

מזונות עם אינדקס גליקמי (GI) נמוך - נמוך  מ- 55 - גורמים לעליה הדרגתית ואיטית ברמת הסוכר בדם.

 

מזונות עם אינדקס גליקמי בינוני - בין 56-69 - גורמים לעליה מהירה יותר של רמת הסוכר בדם.

 

מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה - גבוה מ  70 - גורמים לעליות חדות ומהירות של רמת הסוכר והאינסולין בדם, דבר המהווה סיכון בריאותי

 

טבלה המסכמת אינדקס גליקמי של מוצרי מזון שונים ניתן לראות כאן

 

וכאן יש לכם מחשבן של אינדקס גליקמי לקבוצות מוצרי מזון שונות.

 

 

לחברי מועדון THE ZONE - טבלאות בלוקים של פחמימות לפי אינדקס גליקמי בדרך אליכם.

 

בפוסט הבא נלמד על הרכבת בלוקים של שומנים. גם כאן יש שומנים טובים, שומנים רעים ואפילו רעילים. לאחר הפוסט הזה יהיו בידיכם כל הכלים הבסיסיים ליישום שיטת הזון.

 

נמשיך אחר כך בהיבטים מתקדמים ובריאותיים.

 

חברי המועדון - את שאלותיכם אנא הפנו לכל החברים ברשימת התפוצה במייל.

  

 

נכתב על ידי קנקן התה , 16/4/2013 15:27   בקטגוריות תזונה, פחמימות, אינדקס גליקמי, מועדון THE ZONE, השמנה, סרטן, בריאות, אוכל, בישול, יום העצמאות, מנגל  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-18/4/2013 09:12
 



תוצאות שאי אפשר לחזור עליהן


 

 

לו הייתם יודעים כמה תוצאות מדהימות מתקבלות במעבדות מניסויים בחיי היומיום. חברי המעבדה כבר פותחים בקבוק שמפניה ומפנטזים על פרס הנובל. למחרת חוזרים על הניסוי אבל התוצאות הנפלאות אינן חוזרות ומנסים שוב, יום אחר יום ונאדה. התוצאות מסרבות לחזור על עצמן. אין מה לעשות עם התוצאות החד פעמיות והן מושלכות על פי רוב לפח, ובמקרה הטוב נגנזות במחשב. אי אפשר כמובן לפרסם אותן בעיתון מדעי מהשורה.

 

אבל אולי תתפלאו שיש עיתון מדעי כזה שבו מפרסמים תוצאות שלא ניתן לחזור עליהן. ואפילו בויקיפדיה בגרסה האנגלית הקדישו לו ערך. וגם יצא ספר על המיטב שבעיתון הזה.

 

בוודאי חושבים אתם שעיתון כזה מתפרסם בגלל הקוריוז והשעשוע. זו אמנם הכוונה האמיתית השיווקית של העיתון הזה. אך יש לו עוד מטרה נסתרת.

 

ידוע המקרה של המדען הדגול לואי פסטר - זה שעל שמו נקרא תהליך הפיסטור של החלב שאנחנו שותים כיום. ובכן, פסטר ידוע במספר רב של ממצאים מדעיים רבי חשיבות, שרוב הציבור אינו יודע עליהם - כי הוא אינו קורא ספרות מדעית מקצועית.

 

אבל פסטר פרסם עבודה מדעית אחת עם ממצא מאוד מעניין ומשמעותי של ניסוי שערך. מסתבר ששנים רבות אף אחד לא יכול היה לחזור על הממצאים האלה. אבל, לואי פסטר היה מדען דגול ומכובד בקהיליה המדעית. ולכן אף אחד לא העז לצאת ולומר "המלך הוא ערום".

 



 

 לואי פסטר

 

 

עד שלאחר שנים רבות, מדען אחד הצליח לחזור על הניסוי של פסטר וקיבל את התוצאות המדהימות, כפי שקיבל פסטר. הכיצד? אותו מדען בדק מהו התאריך שבו נעשה הניסוי המקורי של פסטר. בעקבות הוא מצא שפסטר ביצע את הניסויים שלו בשבוע שבו היה מזג אוויר חריג שבו היה חם מאוד מהרגיל, ועשרות קשישים נפטרו בו בצרפת בשל החום הכבד. לכן במוחו של המדען הזה הבזיק רעיון. הוא חזר על הניסוי של פסטר בטמפרטורה של למעלה משלושים מעלות. במדע טמפרטורת חדר מבוקרת לניסויים היא 21 מעלות. והנה, ביצוע הניסוי של פסטר בטמפרטורה שהייתה באותו שבוע נורא בצרפת הביא לתוצאות המדהימות שקיבל פסטר באותו שבוע חם.

 

עכשיו אתם וודאי מבינים שיש ערך בפרסום תוצאות שלא חוזרות על עצמן. יתכן שמישהו הקורא את המאמר על תוצאות כאלה, ימצא מדוע אינן חוזרות ויבין באלו שינוי תנאים ניתן לחזור עליהן. לכן, פרסום של תוצאות בלתי חוזרות אינו רק לשם הקוריוז. הוא עשוי להוביל לתגלית עולמית משמעותית בעתיד.

 

והנה אספר לכם אנקדוטה על ניסוי מדעי שעשיתי כאשר הייתי בהתמחות פוסט דוקטורט במכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב. באותם ימים הנדסתי עכברים שבהם החדרתי איזה גן אנושי לחקר תפקידו. הגן האנושי הזה עובר כעת בהורשה לדורות הבאים של העכברים ב-50% מהצאצאים - על פי חוקי הגנטיקה הידועים. לכן על מנת לחקור מה עושה הגן האנושי הזה, יש צורך לבצע סקר גנטי של צאצאי העכברים האלה - כדי לבודד את אותם עכברים הנושאים אותו.

 

ובכן, לאחר ההכלאות של העכברים האלה, בדקתי מי מהצאצאים נושא את הגן האנושי. אבל קיבלתי תוצאה מדהימה. מבין כמה עשרות עכברים שבדקתי לנוכחות הגן האנושי, רק אלה שנשאו את הגן האנושי הזה הראו התקרחות מסיבית של פרוותם. לכאורה, הממצא הזה היה כמו שאול שהלך לחפש את האתונות והנה מצאתי את המלוכה.

 

כשהצגתי את התוצאות האלה לבוסים האמריקאים שלי בישיבת הצוות השבועית, הם התלהבו כל כך - ומיד לאחר הישיבה הם יצאו איתי אל חדר החיות הסטרילי ונכנסו אליו בפעם הראשונה בחייהם. ואפילו לבשו בהתאם לכללים סרבל מנתחים, מסיכה, כפפות וכיסויי נעליים חד פעמיים.

 

הם התבוננו בעכברים המהונדסים שהופרדו לכלובים של עכברים הנושאים את הגן האנושי והשוו אותם לעכברים שלא ירשו את הגן בכלובים האחרים. אכן רק העכברים שנשאו את הגן האנושי היו בשלבי התקרחות מתקדמים. לאחיהם הלא נשאים הייתה פרווה מושלמת. הבוסים שלי כל כך התלהבו והם כבר פינטזו כיצד נקבל את הנובל על מציאת גן ההתקרחות באדם וכיצד חברת ג'ונסון את ג'ונסון תקנה מאיתנו את רשיון הפטנט על העכברים המהונדסים האלה, כדי לפתח את התרופה שתחסל את הקרחות של המין האנושי. ואני ניסיתי לצנן את התלהבותם המוקדמת ואמרתי להם שיש צורך בעוד הכלאות, כדי שהתופעה הזו תאושר על ידי מדגם סטטיסטי גדול יותר.

 

ומה קרה? לאחר מספר שבועות כשהתקבלו מספר צאצאים חדשים, אכן צדקתי שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. כעת גם עכברים שלא נשאו את הגן התקרחו.

 

ומה הייתה הסיבה? מסתבר שבאותו זמן תקפו במקרה כינים את העכברים בכלובים של אלה שנשאו את הגן. ואלה הדביקו מאוחר יותר בכינים שתקפו גם את שאר העכברים בכלובים האחרים.

 

כמו אצלנו, כינים גורמות לגירוד גם בעכברים. אבל, לפני שהווטרינר מבחין בכך ומפזר על פרוותם אבקת הדברה כנגד כינים - העכברים המסכנים מורטים זה לזה את שיער הפרווה, כדי לדלות את הכינים. תוך כדי המריטה של השיער הם מתקרחים. 

 

בכך הסתיים החלום של פתרון בעיית ההתקרחות האנושית, ושל הנובל והעושר הגדול הצפוי. אבל מאוחר יותר רשמנו על העכברים האלה פטנט אחר, שעד היום אני מקבל עליו פעמיים בשנה תמלוגים מממשלת ארה"ב, בסכום של כמה מאות דולרים בכל פעם. אם הייתי אזרח ארה"ב, הייתי מקבל בכל פעם כמה עשרות אלפי דולרים, אבל נעזוב את זה. העכברים המהונדסים האלה משמשים מודל לפיתוח תרופות חדשות.

 

קבוצה אחרת שקראה את הפרסום המדעי שלנו בכתב עת, הינדסה מאוחר יותר עכברים שבהם הוציאו מהגנום שלהם את הגן המקביל לגן האנושי שלנו (כי להם יש את שלהם). העכברים המהונדסים של הקבוצה הזו הובילו לפיצוח השאלה מדוע חלק ניכר מהתרופות אינן חודרות למוח, ומדוע חלק מאיתנו מגיב טוב פחות לתרופות.

 

מכאן שתגלית מדעית מובילה לתגליות מדעיות נוספות, גם כאשר מפרסמים תוצאות שלא ניתן לחזור עליהן - כאשר מישהו מגלה מאוחר יותר את הסיבה. אז לעיתים מסתבר שגם לקוריוזים יש ערך ולא רק ערך בידורי. 

 

***

 

מועדון THE ZONE

 

 

 

לחברי המועדון שלחתי נספח לפוסט 2 המכיל טבלאות של מקורות חלבון במזונות שונים ומהי הכמות הדרושה מכל אחד מהם כדי להרכיב בלוק חלבון אחד.

 

לתזכורת: מינימום בלוקים לאישה ליום הוא 11 ולגבר 14. על פי החישובים המתוארים בפוסט מספר 2 שפורסם בבלוג, יתכן שאחדים מכם זקוקים ליותר בלוקים של חלבון ליום.

 

בפוסט הבא נבין כיצד להוסיף פחמימות וכמה לכל בלוק של חלבון. לאחר מכן נלמד על תוספת השומנים ליצירת יחס הזהב של אבות המזון.

 

 

נכתב על ידי קנקן התה , 12/4/2013 02:33   בקטגוריות מדע, ניסויים בלתי חוזרים, לואי פסטר, מועדון THE ZONE, בישול, תזונה, בריאות, פילוסופיה של המדע  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-13/4/2013 12:30
 




דפים:  
125,257
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)