החזרת המככבת בקערת הפסח בתקן של מרור אצל עדות אשכנז - בעצם אינה מרה אלא חריפה אש. שורש החזרת  השלם אינו חריף כלל וכלל. עובדה היא משמשת במדינות אירופה גם  כאוכל לסוסים הבולעים את השורש שלם. ומכאן שמה האנגלי צנון הסוס - horseradish). החזרת מתחילה להיות חריפה כשבוצעים אותה בסכין ואז במגע עם האוויר משתחרר ממנה חומר נדיף המכונה סיניגרין. קצת מזכיר את השום שגם בו החומר הפעיל אליסין מתחיל להיות חריף רק במגע עם האויר (כלומר כאשר מתחמצן). אם תבלעו שן שום שלמה, לא תרגישו חריף, לא טעם ולא ריח. 

השבוע נפרדנו בצער מזהרירה חריפאי ששיחקה במחזה "סוף טוב" של ענת גוב שגם היא הלכה לעולמה לפני כחודש, שתיהן ממחלות סרטן וזה למרות האמונה החזקה שאפשר "לנצח" את הסרטן בזכות כוח הרצון.  

החולים רוצים לנצח בכל מעודם ואפילו מוכנים לקנות כל אמונה חדשה שמופצת בתחום וכגודל התקווה כך גודל האכזבה. אחת האמונות היא שאפשר לשלוט ואפילו למנוע את הסרטן בעזרת דיאטות למיניהן. בעבר הייתה נפוצה האמונה כי בעזרת דיאטה חריפה אפשר לרפא את המחלה. האמונה הזו גרסה שכך אפשר ל"הרעיב " את הסרטן ולחסלו, אך המציאות הייתה שחולי הסרטן האלה פשוט מתו רעבים.

 היורופסקים מציגים "עובדות" ביוטיוב שהטבעונות מונעת סרטן, אך הסטטיסטיקה אינה מראה שטבעונים מתים פחות מסרטן. זוכרים את הטבעונית, המטיפה ובעלת חוות הבריאות בראש פינה - דרורה חבקין? וממה מתה ולא בגיל מופלג? מסרטן!

 והנה הופץ השבוע בפייסבוק הסרטון מ-TED על שיטת הרעבה חדשה בהפוך על הפוך: האם נוכל לאכול על מנת להרעיב את הסרטן?

המרצה החביב הזה מדבר על תופעה אמיתית שנחקרת כבר למעלה משני עשורים. התופעה שבה הגידול הסרטני (כמו כל רקמה נורמלית בגופנו) תלוי באספקת דם על ידי נימי דם אשר חודרים לגידול ו"מאכילים אותו". התופעה של צמיחה וחדירת כלי דם לגידול (כמו גם לרקמת תאים נורמלית מתחדשת בגוף) נקראת בשפה המדעית אנגיוגנזה. והיא נוצרת בעקבות אותות כימיים ששולח הגידול הסרטני הזעיר עצמו אל כלי הדם הסמוכים וגורם להם להצמיח שלוחות אל הגידול שהולך ומשמין.

 חלק מהתרופות האנטי-סרטניות היום שייכות לקבוצה של חומרים כימיים שמעכבים את תופעת האנגיוגנזה. אלה תרופות מאריכות חיים אך לצערנו אינן מחסלות את הגידול כליל ולבסוף החולים בדרך כלל מתים מהמחלה.

המרצה טוען שמזון יכול להחליף את התרופות היקרות האלה וכי אם נצרוך את המזון הזה באופן שוטף נמנע את המחלה. תאכלו עגבניות מבושלות, פטרוזיליה, שום, תותים, ענבים אדומים, תפוזים ואפילו טונה ותה וזה ימנע מכם את הסרטן. הגידולים הזעירים שנוצרים כל העת "יחנקו" וימותו. חד וחלק וללא כל היסוס. אבל כמה צריך לאכול? הוא עדיין עובד על הרשימה ועל הכמויות.

 אני שומע מרופאים אונקולוגים המבשרים לחולים החדשים על מחלתם ואשר נתקלים בתגובות כמו "אני אוכל רק אוכל בריאות, צורך שפע של ירקות ופירות ושותה תה ירוק בלבד - אז איך זה יכול להיות שחליתי בסרטן?".

 גבירותיי ורבותיי, אם היינו חושבים שהסרטן מתחשב בתזונה שלכם כבר הייתם מקבלים רשימת מזונות ויודעים על זה. אנשים שעוסקים בפעילות ספורט יומית ואוכלים אוכל בריאות היו חסיני מחלת הסרטן. זה נכון כי תזונה לא נכונה ומאוזנת משפיעה על התפתחות מחלות שונות כמו השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד.

 ומצד שני לטענה שמזון מסויים יכול לשמש למניעה ולריפוי אין על פי רוב הוכחה מדעית. הוכחה מדעית אינה סכמות המוצגות בפניכם ביוטיוב. הוכחה מדעית דורשת שתוסף המזון יעבור ניסויים קליניים קפדניים ארוכי טווח כמו שעוברות תרופות לפני אישורן. מצער שיש חברות "טבע" שמוכרות לציבור כמוסות שום, יין אדום, ומה לא באצטלה "מדעית" שזה ימנע או ירפא את מחלותיכם.

והאמת, למעלה מ-99% מהמוצרים האלה עושים עליכם קופה ומועילים כקליפת השום. הכל עורבא פרח מלבד האמונה שזה עוזר לכם. האיחוד האירופאי המשותף הקים באחרונה גוף מדעי שיעניק תו תקן לכל מוצר מזון הנמכר כמוצר בריאות. לשם כך על המוצר לעבור בדיקות מחמירות כמו שעוברות תרופות לפני אישורן.

מסתבר שרבים מאמינים לשיווק האגרסבי של חברות מזון המוכרות לנו "מוצרי בריאות". למדענים ידוע זה מכבר שאין במוצרי יוגורט ביו ואקטימלים למינהם דבר וחצי דבר לענייני בריאות מערכת העיכול שלכם. כמות חיידקי "הבריאות" שמוכנסים למוצרים האלה אינם שורדים בחומציות של מערכת העיכול. אין גם כל הוכחה רפואית שמוצרים אלה מחזקים את המערכת החיסונית. לא בכדי מצאו למוצרים האלה "שימושים" שקשה להוכיח את יעילותם ומפמפמים לנו כמנטרה שזה יעשה לנו טוב. בינתיים זה עושה רק טוב לכיסם של המשווקים.

ובכל זאת רבים הקונים את המוצרים האלה, הייצרנים עושים מיליונים ורבים הפתאים המאמינים לכל דבר. זה מתחיל מסרט ביוטיוב וממשיך אחר כך בשיווק אגרסיבי בפרסומות.

לא פלא שחברת דנונה פרשה מתהליך הענקת תו תקן ארופאי למוצרי היוגורט שלה המשווקים כמוצרי בריאות. החברה טוענת שתהליך האישור קשה יותר מתהליך האישור המדעי לתרופות ולכן פרשה מתהליך הבדיקה המדעית. אך האם מי שמוכר מוצר מזון כתרופה צריך להתלונן שלצורך הכרה הוא נדרש להוכיח יעילות כמו לתרופה?

את דעתי המפוקפקת על תעשיות מוצרי המזון וצמחי המרפא כבר כתבתי בעבר בפוסט הזה והזה. לאלו שעדיין לא קראו, ממליץ להציץ. זה עשוי לחסוך לכם הרבה כסף, אלא אם כן אתם נהנים לבזבז את כספכם במוצרי ותוספי מזון שהקשר ביניהם להבטחת בריאותכם הוא האמונה בלבד. אם אתם רוצים ביטוח ממחלות, עדיף כבר שתוציאו הרבה פחות מזה על פוליסת ביטוח רפואי משלים טוב.

אני אכן משתדל לאכול אוכל בלתי מזיק (מה שנקרא בטעות אוכל בריאות) ומאוזן. בזה אולי יש לי יתרון עליכם מרבית קוראי היקרים שיש לי ידע ביוכימי ותזונתי מתוך לימודי האקדמים. אבל זה אינו מקנה לי תעודת ביטוח. ולכן אני מבטח אותי ואת משפחתי בביטוח רפואי שיאפשר חס וחלילה לקבל רפואה טובה ומהירה יותר בעת הצורך.

 אז אני חוסך את כספי בקניית מוצרי מזון ותוספים חסרי תועלת ומוציא את זה במקום על מה שתורם הרבה יותר לבריאותי, לפחות הנפשית - על פי האימרה גוף בריא בנפש בריאה. כפי שתראו מיד הכוונה לתרבות והנאה.

כמה סימבולי שאני מוסיף עתה את החלק האחרון הזה,לאחר שחזרנו מהצגת מנוי שהועלתה על ידי תיאטרון החאן בירושלים. את מרבית הפוסט כתבתי לפני ההצגה, שכרגיל איני זוכר אף פעם את שם ההצגה מראש. ומה שם ההצגה? הפתעה - זה מתקשר לנושא הפוסט: "החולה המדומה" של מולייר. כרגיל, אף פעם אינני מתאכזב מהביצועים המעולים של תיאטרון החאן. כרגיל זהו ביצוע ייחודי מעניין ומודרני, השונה מההצגות הקלאסיות של החולה המדומה שהועלו בעבר על ידי תאטרוני ישראל לדורותיהם. המשחק כרגיל בהצגות החאן מעולה.

ישנה גישה כי יש להתייחס למזון כמו לתרופות, וכי מזון יכול לשמש תרופה. בארצות הברית הרשות המאשרת שימוש בתרופות נקראת הרשות למזון ולתרופות    (FDA-FOOD &DRUG ADMUNISTRATION). כולנו יודעים ששימוש לא נכון במזון עלול לגרום למחלות כרוניות כמו סוכרת, התקפי לב,שבץ מוחי ואפילו סרטן. כולנו יודעים כי שימוש לא נכון במזון עשוי לגרום לאנמיה ולחוסרים מסוכנים אחרים. מתוך התבוננות בעכברים, בפוסט זה אעסוק באפשרות המענינת של השפעת התזונה על דיכאון ובמיוחד על דיכאון שלאחר לידה. אין למיטב ידיעתי התייחסות לכך במדע, אך אני מעלה כאן בפניכם הגיגים אלה לראשונה.

הפוסט הזה נכתב מחוץ לתכנון, כי הרי כתבתי פוסט אחר לסופ"ש - על הכרותי האישית עם פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל. אדם חכם ויוצא דופן. הקדשתי את הפוסט הזה לרגל שמונה עשרה שנים למותו שיחול מחר. צר לי מאוד שהפוסט הזה זכה לצפיה ולמספר תגובות מועט יחסית, ולמי שמעונין - ניתן לקרוא את זה כאן.

כולנו יודעים שאכילת אורז טובה במקרים של שילשולים - האורז סופח את עודפי המים במערכת העיכול. כולם יודעים שאכילת בננות עשויה לגרום לעצירות. קינמון טוב להורדת סוכר בדם. אכילת אשכוליות אסורה לאנשים הנוטלים סטטינים. אלא מה? מזון עדיין לא יכול להחשב כתרופה לשמה. מדוע? כי לגבי תרופות נערכו מחקרים מדוקדקים שהראו מהו המינון המדויק הדרוש לריפוי. פחות מדי אינו יעיל. יותר מדי מזיק וגורם לתופעות לוואי. לכן מזון ו"צמחי מרפא" - אינם יכולים להיות מוגדרים כתרופות, משום שלא נערכו מחקרים המצביעים מה וכמה צריך לאכול - כדי שיועיל ולא יזיק. על כך כבר כתבתי בפוסט על צמחי המרפא. לכן, בעיקרון לא צריך להגזים באכילת כל דבר. גיוון במזון היא מילת המפתח לבריאות. מי שמגביל את מזונו בצורה כל שהיא, עשוי להחשף לחוסרים, עודפים ולנזקים.

כאמור, מי שהדיאטה שלו עניה במספר סוגי מזון, מי שהוא שמרני במזונו ולא מגוון - צפוי לבעיות בריאותיות מתישהו בעתיד. בגלל חוסרים או בגלל חשיפה לעודף של חומרים מזיקים. ולכשיגלה זאת, הנזק עשוי להיות בלתי הפיך. לכן חשוב למשל להקפיד שהדיאטה של ילדים (וגם של מבוגרים) לא תהיה מבוססת על שניצל וציפס או פסטה.  חובה לגוון במזון מהחי ולצרוך גם כמות ומגוון ראוי של מזון צמחי. אבל הכל במידה, לא להגזים בכל כיוון.

ה-FDA וה-NIH (מכוני הבריאות הלאומיים) האמריקאים משקיעים במימון מחקרים המצביעים על קשר בין מזון, בריאות ומחלות. הם משקיעים למשל במחקרים על הקשר בין אכילת מזונות מעובדים (מהחי ומהצומח) הכוללים חומרים משמרים, צבעי מאכל, מונעי חימצון למיניהם, מתחלבים ועוד, לבין סרטן ומחלות אחרות. על המרכיבים הלא בריאים במזוננו, אכתוב בפוסט מיוחד בקרוב. 

כל מי שעשה דיאטה בחייו, לאחר ירח הדבש וההתלהבות הראשונית, קרוב לוודאי הרגיש דיכדוך קל עד כבד, שעל פי רוב הביא לסיום הדיאטה. חטא קטן כמו טבלית שוקולד או גביע גלידה במצב כזה שיפר פלאים את מצב הרוח. לעומת זאת רבים האנשים הסובלים מדיכאון מפסיקים לאכול וזה בעצמו גורם לדיכאון - מעגל סגור.

בהקשר לכך, כדאי לקרוא את הכתבה הזו ואת זו.

בהמשך אעסוק בתופעת הדיכאון לאחר לידה. דיכאון לאחר לידה היא תופעה נפוצה בדרגות שונות. מדרגה קלה עד דרגה קשה - המסוכנת לחיי הילוד.

התופעה של דיכאון לאחר הלידה אינה מאפיינת רק את האדם, אלא היא תופעה רווחת בכל עולם החי. ידועים מיקרים רבים שבהם החיה האם רוצחת את הוולדות לאחר הלידה. במיקרים קיצוניים זה קורה גם באדם.

כעת אתאר בפניכם תצפיות בעכברים במהלך המחקרים המדעיים שלי. אמא עכברה יולדת בדרך כלל שֶגֶר של ולדות עכברים, שמספרם נע בין 5-8 (לעיתים יותר), תלוי גם בזן העכבר.

  שגר עכברים בני יומם

במהלך שנות המחקר שלי שבהם הכלאתי עכברים, צפיתי בלידות שגרים רבים ובהתנהגות האם אל הוולדות. לעיתים מצאתי שהאם הרגה את אחד הולדות והרחיקה אותו/ה הצידה. הולד לא מת מפני שלא הניקה אותו, אלא פשוט משום שרצחה אותו, ולא ארחיב את התאור.

אנחנו חושבים שרצח כזה של ולד אחד מבין שגר של אחדים - קשור בכך שהאם מבחינה שמשהו אינו כשורה בולד הזה - כגון מום או מחלה. לכן היא מסיימת את חייו.

אבל קורה לעיתים (ובזנים מסויימים זה יותר נפוץ) שהאם הורגת את כל הוולדות. אין זה קשור לרעב, כי בדרך כלל היא אינה אוכלת אותם. הדבר מקביל לדיכאון שלאחר לידה. זוהי תופעה חייתית שקיימת גם במיני חיות אחרות.

האם הרג וולדות קשור בתזונה? אני חושב שכן, ומיד אסביר מדוע. עכברי מעבדה מקבלים אוכל מיוחד המכיל את כל מרכיבי המזון, הויטמינים והמינרלים הדרושים - בצורה של גלילי מזון מעובד מיוחד המותאם לעכברים.

הפוסט סודות צמחי המרפא היה בין מומלצי עמותת ישראבלוג ועורר עניין רב, לפחות על פי מספר הכניסות. בעקבותיו הצטרפו לבלוג מנויים חדשים. כפי שהבטחתי, שלחתי למנויים במייל חומר נוסף בתחום צמחי המרפא, התבלין ותרופות סבתא.

הפוסט הנוכחי הוא סָפִיחַ לפוסט שעסק בצמחי המרפא. למי שלא נתקל במילה, סָפִיחַ הוא דבר שנספח לדבר אחר ובמקרא הוא מופיע  בפסוק "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר" (ויקרא כה ה). הכוונה לתבואה או גידול אחר הצומחים מאליהם מן הגרגרים שנשרו או שנתפזרו בשעת קציר קודם, בלי חרישה וזריעה. בהלכה סְפיחים  הם כינוי כללי לכל גידולי קרקע נאכלים שצמחו מאליהם בשנת השמיטה. אז הרי הספיחים:

סטירה: על נטורופאתים שמחליפים תבלינים בתרופות.

הנטורופאתים הכו עם שחר

הפשיטה החלה עם עלות השחר. שוטרי יחידת הימ"מ דפקו על הדלת ונכנסו מהחלון. החשוד נתפס במיטתו ורוסן ללא הפעלת אלימות באמצעות שוקר חשמלי ואלות גומי
 

הפשיטה החלה עם עלות השחר. שוטרי יחידת הימ"מ דפקו על הדלת ונכנסו מהחלון. החשוד נתפס במיטתו ורוסן ללא הפעלת אלימות באמצעות שוקר חשמלי ואלות גומי. בדירה עצמה התגלו מאות שקיקים קטנים המכילים חומרים צמחיים כתושים ממינים שונים. החשוד הובל כלאחר כבוד לתא המעצר, והובא כבר ביום המחרת בפני השופט.

שופט: "מר אלבל, אתה נאשם בכך שבדירתך התגלה מספר רב של חומרים צמחיים בעלי פעולות מסוכנות על הגוף. האם אתה מודה?"

הנאשם: "לא, כבוד השופט."

שופט (מרים גבה): "מה יש לנציג הפרקליטות לומר בנושא?"

הפרקליטות, מחלקת ניירות לנאשם ולשופט: "כבוד השופט, ברצוננו להציג בפניך מאמר החושף את מידת המסוכנות הטמונה בתמציות שהנאשם רקח בביתו. התפרסם באתר חדשות מכובד, כך שהכל אמת ובדוק."

השופט מעיין בתדפיס בעיניים רחבות. פונה לנאשם: "האם אתה מודה שהחזקת בביתך את החומרים הללו?"

הנאשם, מתגונן: "כן, כבוד השופט, אבל הם לא מזיקים!"

הפרקליטות, לשופט: "תשאל אותו על הכוסברה. שני קילו מצאנו אצלו בבית!"

השופט קורא את הכתוב. פונה לנאשם: "כתוב כאן שכוסברה מנקה את הכבד ממתכות רעילות, מתרופות ומחומרים כימיים."

הנאשם: "כן, אדוני השופט, מה הבעיה?"

השופט: "הכבד אמור לנקות את התרופות והחומרים הכימיים מהדם בכוחות עצמו. זה התפקיד שלו והוא עושה את זה טוב. אתה חילקת ללקוחות שלך חומר שמתגבר את הפעילות הכימית של אחד האיברים החשובים ביותר בגוף, ואתה לא מבין מה הבעיה? מה אם הכבד יתחיל לנקות מהדם חומרים כימיים חשובים כמו סוכרים? ככה לשחק עם הגוף?"

הפרקליטות, מתנשפת ככלב ציד: "שאל אותו על הלואיזה. על הלואיזה!"

הנאשם, מחייך בביטחון: "כבוד השופט, לואיזה לא יכולה להזיק. זה פשוט לא באופי שלה."

השופט מעיין בחומר: "לואיזה… מסייעת לנקות את הנפש ומערכת העצבים. משרה עלינו אווירה של רוגע ושלווה…"

השופט מנחית את הדפים בחבטה על הדוכן, פונה לנאשם: "אדוני, האם אתה מבין שאתה כחוט השערה מהעמדה לדין על החזקת חומרים פסיכו-אקטיביים מסוכנים לציבור?"

הנאשם מתחיל לרעוד: "אבל כבוד השופט, זאת רק לואיזה…"

השופט: "כתוב לי כאן שחור על גבי לבן. מאמר של… נטורופאת, כמוך. הלואיזה שלך משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. חומרים שכאלו גורמים בדרך-כלל להזיות, לשיכחה, לערפול חושים, לבלבול. ואני לא מתייחס אפילו להשפעות על הנפש האלמותית של האדם שאתם מייחסים לה. לאן זה מוביל אותה? לגן-עדן? לגהנום?"

השופט רוכן קדימה, ממתיק קולו: "אני מבין שאתה מוכר את החומרים האלה ללקוחות שלך, אדוני. האם אתה לפחות מזהיר אותם בנוגע לתופעות הלוואי הצפויות להם, בעולם הזה והבא?"

הנאשם, מתחיל לרעוד: "אין תופעות לוואי, כבוד השופט. נשבע לך, זה הכל בטוח במאה אחוז."

הפרקליטות: "דבר איתו על הג'ינג'ר! על הג'ינג'ר!"

השופט, מסתובב לפרקליטות ברוגז: "אתם מוכנים להפסיק עם זה?"

מסתובב בחזרה לנאשם: "כתוב כאן שג'ינג'ר מחסל כל חיידק ומזיק שחודר לגוף. בפני עצמו זה מספיק גרוע – הגוף מלא בחיידקים טובים שעוזרים לו לעכל מזון ולהילחם בחיידקים הרעים. אתה הורג כאן את כולם ביחד. אבל יכולות החיסול שלו מסקרנות אותי. האם הוא הורג וירוסים?"

הנאשם, מופתע: "אני לא יודע, כבוד השופט."

השופט: "מה לגבי פטריות?"

הנאשם: "אני לא יודע, כבוד השופט. בקורס נטורופאתים לא לימדו אותי על זה."

השופט: "מה לגבי טפילים חד-תאיים כמו המלאריה?"

הנאשם, ביאוש: "באמת שאני לא יודע. בקורס סיפרו לנו רק שג'ינג'ר הורג כל מזיק."

השופט חובט על שולחנו עם הפטיש בגועל: "חמור מאד! אם הג'ינג'ר הורג כל מזיק, לגוף לא יהיה זמן לפתח חיסון טבעי, וזה עלול לשבש את כל מערכת החיסון של הגוף. ברור לי, אדוני, שאתה מתעסק כאן עם חומרים ברמת סיכון גבוהה, ומוכר אותם כאילו היו תבלינים פשוטים!"

השופט עוצר, חוכך בדעתו: "אדוני, אני נאלץ להאריך את משך המעצר שלך, עד שהפרקליטות תגבש כתב אישום על סחר בסמים ותרופות לא-חוקיים, שעלולים לגרום נזק אמיתי לבריאות הציבור."

הנאשם, בתחינה: "כבוד השופט, זאת רק נטורופאתיה. לא צריך לקחת הכל כל-כך מילולית. לפעמים קצת מגזימים, קצת מפריזים. בכל זאת, אנחנו לא כמו הרפואה המערבית."

השופט: "אבל כתבתם במדור בריאות ב- Ynet שלתבלינים יש את כל היכולות הללו. האם אתה מנסה לרמוז, אדוני, שאתם הטעיתם ציבור שלם במכוון רק בשביל לקבל כמה כותרות עלובות בעיתון?"

הנאשם, ברגליים רועדות: "כבוד השופט, בבקשה, תהיה הגיוני. אף אחד לא מאמין לכל מה שכתוב במדור בריאות בעיניים עצומות."

השופט, מחייך בשפתיים חשוקות: "אם לא נאמין לנטורופאתים, למי נאמין?"

הנאשם, עיניים מתרוצצות, טיפות רוק ניתזות מהפה: "לרופאים, כבוד השופט! עזוב אותך מהכתבה הזאת, אין כמעט מחקרים רפואיים שתומכים בה. ומה זה נפש בכלל? אף אחד לא יודע ולא בדק את זה. וראית על מה הם מסתמכים כהוכחה לכך ששמן זית עוזר לפוריות הגבר? על הרמב"ם, כבוד השופט. הרמב"ם, מלפני תשע-מאות שנים. אני שואל אותך, כבוד השופט, זאת באמת כתבה שצריך להתייחס אליה ברצינות?"

השופט מנחית את הפטיש בזעם על השולחן: "זה מספיק! הניסיונות העלובים שלך להתחמק מאחריות לא יצליחו. אני שולח אותך להארכת מעצר. הפרקליטות תגבש כתב אישום על מכירה ושידול לשימוש לא-אחראי בחומרים מסוכנים בעלי פעילות רפואית."

פונה לפרקליטות: "קחו אותו מכאן."

הנאשם נגרר לדלתות האולם כשהוא צורח ומתפתל. הדלתות נסגרות מאחוריו. שקט פתאומי משתרר בחלל האולם. השופט מעסה רקותיו בעצבים קלים ופונה לפרקליטות –

"תביאו לי כוס תה בבקשה לפני הדיון הבא."

הוא משתהה, חוכך בדעתו, ומוסיף, "ואל תשכחו להוסיף לואיזה. בשביל הנשמה."

מקור מאת רועי צזנה: http://www.hayadan.org.il/naturopathy-on-a-trial-0609119/

ההשראה לקטע הסטירי הזה הוא המאמר ההזוי שפורסם על ידי נטורופאת בשם אלעז יוסף. שם המאמר הוא 

שוּמר נגד גזים - תבלינים שמחליפים תרופות.

שתקצירו: סובלים מכולסטרול גבוה? רוצים להגביר את הפוריות? סתם כואבת לכם הבטן? לא חייבים לרוץ לארון התרופות - אפשר פשוט לגשת למדף התבלינים. איך תדעו להתאים בין הבעיה לתבלין וכיצד יש לצרוך אותם? מדריך.

*** 

תאורית הקונספירציה על רשות המזון והתרופות האמריקאית

כשהסתכלתי בסטטיסטיקות של דף העריכה של הבלוג, הבחנתי במקור יוצא דופן אשר נכנס לפוסט "סודות צמחי המרפא". המקור הזה הוא פורום של אתר הנקרא Rotter Net. אינני מכיר את האתר הזה ואת תוכנו, כי צריך להרשם אליו. בכל אופן הלינק של מקור הכניסה גילה לי בהפתעה שבאתר הזה, גם פרסמו את הכתבה שלי "סודות צמחי המרפא". בנוסף, אחד המגיבים בפורום ציטט כתבה שפורסמה באתר אחר - אתר בשם הגיל השלישי. 

אתר הגיל השלישי מַשְׁלֶה את קוראיו בנפלאות תרופת הפלא כנגד סרטן - אותה תרופה בשם אמיגדלין שהזכרתי בפוסט סודות הצמחים, בתוספת אזהרה חמורה לשימושה.  

במאמר נטען על ידי מדען שקיימת קונספירציה כנגד האמיגדלין שנאסר לשימוש על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה- FDA), שהיא האוטוריטה העולמית לאישור בטוח של תרופות.

המדען הזה טען בשנות השבעים במאה הקודמת, כי התרופה אמיגדלין נאסרה לשימוש בגלל אינטרסים של חברות התרופות.

ה- FDA אסר את השימוש בתרופה הזו בגלל סכנת הרעלת ציאניד חמורה. כל תרופה פוטנציאלית מובאת לאישור על ידי ה- FDA לאחר ניסויים קלינים על חולים שנעשים בשלושה שלבים. בשלב הראשון נבדקת התרופה על קבוצה קטנה יחסית של חולים ומטרתה בשלב זה אינה בדיקת יעילות, אלא בדיקת חוסר רעילות. אם בשלב הראשון לא מתגלה רעילות של התרופה, ממשיכים בשלב השני, שנערך על קבוצה גדולה יותר של חולים. מטרת השלב השני לבדוק האם קיימת רעילות אך גם כדי לבחון מהי מידת היעילות. בשלב הזה צריך להוכיח שלתרופה יש השפעה משמעותית מעל תרופת דמה (פלסבו), שניתנת לקבוצת חולים - ללא ידיעתם אם הם מקבלים את התרופה האמיתית או תחליף דמה. כדי לאשר את ההמשך לשלב הניסויים הקליניים השלישי, צריכים גם להוכיח שהתרופה הנבדקת יעילה לפחות כמו תרופות קיימות אחרות. השלב השלישי של הניסויים נערך על קבוצה גדולה של חולים ורק אם הניסויים מסתיימים בהצלחה, התרופה מאושרת לשימוש.

אז האמיגדלין נאסר לשימוש בשל מקרי הרעלת ציאניד חריפה בחולים שנטלו את התרופה.

כאמור המדען המקסיקני טען שהאמיגדלין נאסר לשימוש משיקולים פוליטיים בלבד ותיאר בסיפרו את נפלאות חולי הסרטן שנרפאו במקסיקו, שבה התרופה לא נאסרה לשימוש.

אז ראשית אומר לכם שדווחו מאז מקרי הרעלת ציאניד של חולים. שנית, ארבעים שנות השימוש  בתרופה במקסיקו לא הדגימו ריפוי גורף של חולי הסרטן המקסיקנים או של כאלה שנסעו לקבל את הטיפול במקסיקו. אם התרופה הזו הייתה כל כך מוצלחת, היו מיליון חולי סרטן שהיו מספרים לכם כיצד נרפאו לחלוטין מהמחלה. האם ראיתם תיקים רפואיים של חולים כאלה? האם אתם יודעים מה בדיוק קיבלו החולים במקסיקו? אולי זה לא האמיגדלין אלא קוקטייל התרופות הכימותרפיות הרגילות ששיפר את מצב החולים? האם לממשלת מקסיקו לא היה אינטרס למשוך למדינה תיירות מרפא, שתזכה לנפלאות האמיגדלין?

אני מתפלא שאתר הגיל השלישי מפרסם מאמר שממנו הקוראים עשויים לחשוב שהאמיגדלין היא תרופת פלא כנגד סרטן ושאין היא מסוכנת. ניתן לקנות את האמיגדלין באינטרנט. של מי האחריות, אם חולה הסרטן הנואש שירכוש את התרופה ימות מהרעלת ציאניד?

חסידי התרופה ימחאו אז כפיים ויאמרו: " הרי לכם, התרופה חיסלה את הגידול הסרטני". 

 ***

פינת הידעתם?

דואר ישראל הנפיק בולים שנושאם צמחי תבלין ומרפא

בפוסט הזה אדון בנושא השנוי במחלוקת והוא השימוש בצמחי מרפא. שימוש בצמחי מרפא נעשה על ידי חיות ועל ידי האדם משחר ההיסטוריה. הרפואה המודרנית מסתייגת מהתועלת ואף מצביעה על סיכונים ברקיחה בלתי מבוקרת של צמחי מרפא. מאידך, קמה תחייה מחודשת של השימוש בצמחי מרפא בעשרות השנים האחרונות. קמו מרפאים טבעיים (נטורופטים) למיניהם ותעשיות אשר גורפות מיליארדים מהציבור, עבור ייצור ושיווק מוצרי צמחי מרפא. בפוסט נדון בשני אספקטים. האם צמחי המרפא באמת טובים בשבילכם? והאם השימוש בצמחי המרפא עשוי להזיק לכם? כפי שתקראו בהמשך, למרות שלצמחי המרפא יש לעיתים תועלת מסוימת, השימוש בצמחי המרפא אכן עשוי להזיק לכם, במישרין או בעקיפין. בחלק ניכר מהמקרים, השימוש בצמחי המרפא הוא גם בזבוז כספכם לריק.

למרות שהשתדלתי לתמצת את הדברים, הפוסט הזה יהיה אולי הפוסט הארוך ביותר שכתבתי כאן בבלוג. אך בגלל חשיבות הנושא העדפתי שלא לפצל אותו לחלקים. למנויים אשלח בהקדם חומר השלמה מעניין נוסף לכתובות המייל (ראו הערה בסוף הפוסט).

את השימוש בצמחי מרפא לא המציא האדם

מחקרים הראו שציפורים מסוימות בוחרות כחומרי קינון צמחים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות המגינים על הגוזלים מזיהומים. חיות שונות אוכלות חלקים מרים של צמחים בתגובה למחלה. תצפיות בפרפרים, תרנגולות, כבשים וקופים, הראו כי בעלי חיים חולים אוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל. השימפנזים עושים שימוש מכוון בצמחים שלהם תכונות רפואיות. בכל המקרים, הם אוכלים צמחים שאינם טעימים ואין להם ערך תזונתי. הסיבה היחידה לאכילת הצמחים האלה היא – פתרון בעיות רפואיות. מבין צמחי המרפא שמשתמשים השימפנזים זוהו קליפות מגזע עצי שיטה לסילוק טפילי מעיים הגורמים לשילשול.  הם משתמשים גם בפירות הצמח Aframomum melegueta, שהוא קרוב לצמח הג'ינג'ר, ומועיל נגד זיהומי חיידקיי מעיים. כנגד ריפוי מלריה, השימפנזים משתמשים בצמח Vernonia amygdalina.  

מאחר ורופאים מסורתיים (רופאי אליל מקומיים) מספקים לחוליהם את אותן "תרופות", נשאלת השאלה מי למד ממי ? מרפאים ילידים מודים כי למדו את רפואת הצמחים על ידי התבוננות בהתנהגות בעלי חיים חולים, האוכלים בעת מחלתם צמחים שאינם מהווים חלק מתפריטם הרגיל.

גם ניאנדרתלים (ראה פוסט קודם) אשר חיו לפני כ-60,000 שנה, השתמשו בצמחי מרפא. לצד גופת אדם ניאנדרתלי שנקברה, נמצאו שמונה סוגי צמחים המצויים עדיין בשימוש נרחב ברפואה העממית ברחבי העולם.

שימוש בצמחי מרפא ובצמחי מרפא של ארץ ישראל בעולם העתיק והחדש

צמחים ממשפחת השפתניים תוארו כמשפיעים על שיפור הזיכרון ועל דמנציה, שהיא אחד מתסמיני מחלת האלצהיימר. צמחים אלו מוכרים בתרבויות השונות וברפואה המסורתית כמגבירי זיכרון, והם מכונים צמחים נואוטרופיים.  מחקר שערכה ד"ר מינה פארן, מהעמותה הישראלית לצמחי מרפא, הראה ששימוש בשמן זן מסוים של צמח המרווה המריץ את העברת הגירויים העצביים והגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח. בעקבות התוצאות, ממליצה ד"ר פארן על שימוש בצמח המרווה לטיפול באלצהיימר.

תוארו גם צמחים שמשמשים להורדת רמות סוכר גבוהות בדם: חילבה, קינמון, מילון מר, ועוד.

ד"ר זהר עמר, ראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אפרים לב מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ערכו מחקר מקיף על הגניזה הקהירית והסיקו מתוכה על חומרי המרפא בהם עשו שימוש בני הקהילה היהודית בקהיר בתקופת ימי הביניים. השניים פענחו מרשמים רפואיים ורשימות תכולה של בתי המרקחת ומצאו מידע על שימוש בכ-450 חומרי מרפא. בין הצמחים שהופיעו בתדירות רבה היו קינמון הקמפור, אלת המסטיק, סחלב, שקד, לימון, זנגביל, כרכום ורבים נוספים.

פרי הרימון ידוע עוד מימים עברו כבעל תכונות בריאותיות, ונזכר ככזה בכל הדתות ובפולקלור העמים. פרופ' אבירם מהפקולטה לרפואה בטכניון ומרכז רפואי רמב"ם מצא כי ברימון מצויים חומרים נוגדי חמצון שיכולים לעכב את הכולסטרול "הרע", שהוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת העורקים, וכך להאט את התהליך הטרשתי. בנוסף, גילה פרופ' אבירם כי בחולים ששתו כוס אחת של מיץ רימונים ליום במשך שבועיים אובחנה ירידה של כ-6% בלחץ הדם. על כן באדם הסובל למשל מיתר לחץ דם בסביבות 180, שתיית מיץ רימונים תוריד אולי את לחץ הדם ל- 170. זה עדיין יותר מדי ולכן האדם יצטרך בכל זאת טיפול תרופתי, כדי להוריד את לחץ הדם לערך הנורמלי -120.

תושבי ארץ-ישראל בעת הקדומה ובימי הביניים השתמשו בצמחים לסילוק חומרי פסולת על ידי שלשול והקאה. הצמחים שהשתמשו הם חצב מצוי, קחוון, כשות הקורנית, הגה מצוי, ריבס, חבלבל רפואי ואבטיח הפקועה.  הרמב"ם תיאר את סגולות שמן עץ הזית להגברת האון המיני.

מהו ההבדל בין שימוש בצמחי מרפא לבין שימוש תרופתי ברפואה המודרנית

גם הרפואה הקונבנציונאלית משתמשת בתרופות שמקורן בצמחים. הרי שתי דוגמאות:

מצמח האצבעונית (דיגיטאליס) מבודדים ומרכזים את החומר הפעיל בתרופה דיגוקסין. תרופת הדיגוקסין משמשת לטיפול באי ספיקת לב המלווה בהפרעות בקצב הלב.

מעץ הטקסוס מפיקים את התרופה טקסול המשמשת בכימותרפיה כנגד סרטן השד וסוגי סרטן נוספים.

מכאן מה שעושה את ההבדל בין תרופה אמיתית ממקור צמחי לצמח מרפא הוא עצם בידוד החומר הפעיל וניקויו משאר חומרי הצמח, באופן שהתרופה יכולה להינתן במינון הנכון ובצורה מבוקרת, ללא סיכון. הצמחים אצבעונית וטקסוס, כמו חלק מצמחי המרפא, רעילים לאדם או רעילים בצורות הכנה מסוימות או מעל מינון מסוים.

השימוש בצמחי מרפא עשוי להיות רעיל או מזיק

השימוש בצמחי מרפא יכול להיות מסוכן ומזיק. הוא עשוי להיות מזיק בצורה ישירה או עקיפה. בצורה ישירה הוא עשוי להיות מזיק בגלל מינון לא מבוקר של הצמח. וכשאני מציין שימוש במינון לא מבוקר, אני מתכוון למהי הכמות של צמח מיובש שצריך להשתמש בחליטת תה, כדי שהמינון יהיה מדוייק – כלומר מועיל במאת האחוזים ולא מסוכן במאת האחוזים. האם לחלוט את הצמח חצי דקה במים רותחים או אולי 5 דקות? האם בצמח החלוט לא מסתתר עובש או נבגים של חיידקים?  אתם יכולים לחלות רק מזה! גם כמות החומר הפעיל בצמח עשוי להשתנות בתנאי גידול שונים ובעונות השנה השונות.

כלומר, חלק מהצמחים הינם רעילים או בעלי תופעות לוואי בלקיחה במינון גבוה או לאורך זמן. למשל אם ניקח לדוגמה את הצמח שוש קירח (ליקוריץ)  שמשתמשים בו כנגד דלקות, אלרגיה ובאי ספיקה של הורמונים סטרואידים -  שימוש ממושך בו או ריכוז גבוה מדי עלול גם לגרום לאגירת נתרן, איבוד אשלגן, בצקות ועליה בלחץ הדם. לכן, המינון המומלץ הוא לא יותר מ-5 עד 15 גרם של שורש טחון או כתוש ליום, או לחלופין חליטה של 2 עד 4 גרם בכוס מים, שלוש פעמים ביום, כאשר משך הטיפול באם הוא נעשה ללא השגחה רפואית לא יעלה על 4 עד 6 שבועות. האם אדם נורמאלי שאינו רוקח יכול למלא בדייקנות דרישות אלה? לכל אדם יש גם קצב קליטה ופירוק חומרים קצת שונה. כיצד אם כן תדע האם המינון שלקחת מזיק במיוחד לך יותר מאשר לאחרים?

טענה רצינית המועלית על ידי אנשי מקצוע מהרפואה הקונבנציונלית היא שמוצרי המדף המשווקים כצמחי מרפא ונצרכים על ידי הציבור, אינם עוברים תהליכים נאותים של בקרה וסטנדרטיזציה. האם חשבתם פעם מדוע מוכרים לכם "תרופות" מצמחי מרפא ללא מרשם רפואי? האם חשבתם פעם מדוע על האריזה של "התרופה הטבעית" שקניתם, אף פעם לא יהיה כתוב לאיזה שימוש היא מיועדת? מדוע מוכרים לכם אותה כתוסף תזונה?

האם נתתם מחשבה כיצד אתם בכלל יודעים למה "התרופה הטבעית" המסוימת משמשת? לשם כך היצרנים משתמשים בשיטה ערמומית. הם נותנים ל"תוסף המזון" שם עם רמז למה שהיא "אמורה" לעשות, למשל N-שיעול. ה-N נותן לכם הרגשה של שם של תרופה והוא בעצם "אין" שיעול.

שנית הרוקחים עצמם משווקים לכם את מוצרי צמחי המרפא. יודעים מדוע? כי הם מרוויחים על מכירתם יותר מאשר על מכירת תרופות. האם זו לא רפואה לעשירים במסווה של מזון? למשל, אתם שואלים את הרוקח מה יש נגד צינון והוא יביא לכם מוצר "תוספת מזון", כאילו שזו תרופה. האם אין זה אבסורד?

עצה ידידותית- בתור תוסף מזון (ולא תרופה), יש אישור למכירה על ידי משרד הבריאות, אך על תסמכו לגמרי על כך. מדוע? כי משרד הבריאות לא בודק ואינו יכול לבדוק כל משלוח (אצווה) של המוצר. לא לכל החברות המייצרות מוצרי מרפא טבעיים יש בקרת איכות, כולל בדיקת ניקיון המוצר ממזהמים. כך שאם אתם כבר קונים מוצר כזה, לפחות תבדקו שמצוין עליו שיוצר בתנאי GMP (שהם קיצור של Good Manufactory Product).  

כאמור הנזק בשימוש בצמחי מרפא עשוי להיות גם עקיף. כי אם המינון נמוך מדי, הרי לא תפתר הבעיה הרפואית ובמיוחד אם הפסקתם לקחת תרופת מרשם, מפני שאתם חושבים שצמח המרפא הוא תחליף טבעי.

כעת אביא מספר דוגמאות לשימוש מסוכן בצמחי מרפא:

אמיגדלין (Amygdalin) אזהרה חמורה!!!

זהו מוצר טבעי המופק מגרעין משמש. השימוש של אמיגדלין החל ברוסיה ב- 1845 ולאחר מכן בארה"ב במהלך שנות ה- 20 כטיפול בסרטן ומניעת סרטן.  נפוץ גם בשם לאטריל ולעיתים מוסיפים לו גם ויטמין B17.  

אמיגדלין הפך להיות פופולרי  במכסיקו בשנות ה- 70. השימוש בו בהתבסס על הנחה שגויה שתאי סרטן אמורים להפוך אמיגדלין לציאניד, ואז למות, בעוד תאים נורמליים לא. למרות שמטופלים עדיין משתמשים באמיגדלין,  המחקרים עד כה הראו רק את חוסר ההשפעה החיובית שלו. זאת ועוד - האמיגדלין הופך ע"י הגוף לציאניד. נטילה דרך הפה הביאה למקרים של הרעלת ציאניד ומוות. לאחרונה דווח כי נטילת 3 גרם של אמיגדלין דרך הפה יחד עם ויטמין C הביאה להרעלת ציאניד חמורה . אין גם כל הוכחה מדעית שתוספת ויטמין B17 מונעת סרטן. על כן אמיגדלין איננו מאושר לשימוש בארה"ב, אך הוא זמין מחוץ לארה"ב ודרך האינטרנט. ראו הוזהרתם - אין להשתמש בתוסף זה. 

המוצר הטבעי ברומלין הוא אנזים המופק מן הגבעול של אננס. הוא משמש כנגד בצקות, לריפוי פצעי כוויות, להפחתת כאבי ברכיים בדלקת פרקים, למניעה ולטיפול בסרטן. אבל באנשים שמקבלים תרופות למניעת קרישה כמו קומדין או אספירין (קרדיוקרפין), השימוש בברומלין עשוי להגביר את הסיכון לדימומים.

יש מוצרים טבעיים נוספים המסוכנים לאנשים שלוקחים תרופות מרשם שונות. למשל לאנשים המקבלים סטאטינים (כמו ליפיטור ואחרים) כנגד כולסטרול, אסור לצרוך מוצרים מאשכוליות ורימונים. ישנה אזהרה בדף המידע של התרופות, אך האם אתם תמיד קוראים את דפי המידע?  ראו הוזהרתם!!!

הרדוף הנחלים מוכר לכולם כצמח מאד רעיל.  בדרום מזרח אסיה הוא משמש כתרופה עממית לטיפול בטחורים, כיבים, צרעת וכן כסם הגורם להפלה. מתוך מחקרים אשר בוצעו לאחרונה במעבדה, עולה כי מיצוי של הרדוף הנחלים גורם למותם של תאי סרטן מסוימים ומגביר את הרגישות של בלוטת הערמונית לטיפולי הקרנות. באחרונה תמצית של הצמח, בשם Anvirzel, משמשת לטיפול במחלות סרטן, איידס, צהבת, פסוריאזיס, דלקת פרקים ואי ספיקת לב. החומר אינו מאושר לשימוש בארה"ב. עד שלא יהיו נתונים נוספים אודות היעילות והרעילות שלו, המוצר אינו מותר לשימוש מלבד בניסויים קליניים. 

אזהרה!!!

עלים בלתי מעובדים של צמח הרדוף הנחלים הם רעילים ביותר.

 המוצר אנבירזל אסור בשימוש לחולים עם יתר סידן בדם, תת אשלגן בדם, קצב לב איטי, טכיקרדיה חדרית או אי-ספיקת לב .

כבר עכשיו מדווחות לגבי  Anvirzel: בחילות, הקאות, שלשולים, גירוד, כאבים בגידול, כאבים, ריבוי והפרעה בקצב הלב.

ושוב אזהרה!!!  צריכה של עלה אחד של הרדוף הנחלים היא קטלנית. תחילת ההרעלה מופיעה מספר שעות לאחר הצריכה וכוללת הקאות, כאבי בטן, כיחלון, תת לחץ דם, מיעוט חום בגוף, סחרור, שיתוק הנשימה ומוות (מוות איטי עם יסורים גדולים!). 

גם אם השימוש בצמחי מרפא אינו מזיק הוא עשוי להיות בלתי מועיל ולבזבז את כספכם לריק.

למשל, ראו מה פורסם על ידי מערכת פורטל הדוקטור בתאריך 17.07.11:

תוסף זרעי פשתן לטיפול בסרטן הערמונית 

זרעי פשתן. מקור: ויקיפדיה שיתוף

ממצאי מחקר חדש מצביעים על יעילות תוסף תזונה של זרעי פשתן כנגד שגשוג תאי סרטן הערמונית (פרוסטטה) בגברים חולים.

ניסויים על תאים סרטניים במבחנה הראו ששני חומרים הנמצאים בזרעי הפשתן אכן מעכבים את גידולם ואף הורגים אותם.

לפיכך, פורסמו מספר פטנטים על שימוש במיצוי זרעי פשתן לריפוי סרטן.       

אבל נראה שאין בסיס רפואי להצלחת הטיפול הזה במציאות (לעיתים קרובות, חומרים שפועלים על תאים במבחנה אינם פועלים עליהם בגוף – כי בגוף הם משתנים או מתפרקים או מסולקים מהר מדי).

מחקר שנעשה בחיות מאונשות (ראה פוסט קודם) דווקא מראה שיכולת הריפוי של זרעי הפשתן בסרטן הערמונית היא ממש בשוליים. במודל הזה החיות המהונדסות מבטאות חלבון אנושי הגורם גם אצלן לסרטן הערמונית. הטיפול במיצוי זרעי פשתן עזר במעט רק ל-3% מהחיות. אם כך, חבל על כספם של חולי הסרטן המיואשים, המוכנים לנסות כל דבר.

אז מה עושים? למי מאמינים?

רופאים קונבנציונליים רבים, בישראל ובמדינות נוספות, אינם מכירים כלל ביעילותם של צמחי המרפא ובשימושים שניתן לעשות בהם למטרות ריפוי. אולם שימו לב, בכל קופות החולים משווקים רפואה לא קונבנציונאלית, כולל נטורופטיה שכוללת ריפוי בצמחי מרפא. כלומר בישראל כמו במדינות אחרות יש כביכול שני מחנות, הרפואה הקונבנציונלית מול הרפואה האלטרנטיבית שבה נכללים צמחי המרפא.

אז למי להאמין?

בשל מעורבות של גורמים שיווקיים בעלי אינטרס כלכלי, ישנם צמחים שנחקרים יותר ולכן הם משווקים באגרסיביות רבה, כביכול עם הדימוי של "תרופות פלא" מודרניות. כאמור, כיוון שצמחים אלו נמכרים כתוספי מזון ללא צורך במרשם רופא, מינוני החומרים הפעילים הקיימים באותם מוצרים המיועדים לכולם, אינם מתאימים למינונים הדרושים במקרים בהם קיימת בעיה רפואית אמיתית.כך נוצר מצב שמצד אחד צמחים ששווקו כמוצר בעל יכולות מוכחות ובדוקות, אינם עונים על הציפיות. מצד שני, בשל היעדר אחריות בשימוש (כי זה נמכר כמזון), ישנם מקרים של לקיחת כמויות מוגזמות עד כדי הופעת תופעות לוואי. לכן הדרך הנכונה לצרוך צמחי מרפא כטיפול וכמניעה לבעיות ומצבים בריאותיים היא על ידי ליווי של איש מקצוע מוסמך. איש מקצוע כזה מכונה הרבליסט.

המרפאים והמטפלים בצמחי מרפא נקראים הרבליסטים. במדינות רבות, כמו גרמניה ושוויץ שהן שיאניות בצרכני צמחי מרפא, הם נדרשים לקבל רישיון לעסוק בטיפול באנשים או ברקיחה של צמחי מרפא, בדומה לרופאים או רוקחים. כאמור דרישה כזו הגיונית והכרחית, כי חלק מצמחי המרפא רעילים לאדם או רעילים בצורות הכנה מסוימות או מעל מינון מסוים. מאידך, יש גם צורך לברר שהמינון אינו נמוך מדי.

בישראל זהו שטח כמעט פרוץ מבחינת החוק. גם אם רוקח מייעץ לכם, הוא אינו מקבל בלימודיו הכשרה מספקת לייעוץ כזה. בוודאי אם אתם קונים את תכשירי צמחי המרפא מהמדף, אינכם מקבלים אפילו ייעוץ מהרוקח. בארץ גם אין פיקוח על רמת מי שקורא לעצמו נטורופט או הרבליסט. המסיימים את הקורסים לעיסוק בתחום אינם עוברים בחינות ארציות אחידות, בפיקוח משרד הבריאות.

זהירות! גם אם אתם הולכים לייעוץ אצל נטורליסט המתהדר בתואר דוקטור – בדקו שהדוקטור שלו אינו בספרות או כלכלה.

***

לסיכום, בואו נראה מה נכון או לא נכון לגבי מיתוסים שונים הרווחים בציבור בהקשר לצמחי מרפא:

*         השימוש בצמחי מרפא הא כמו שימוש בתרופה לשמה – לא נכון.

*         השימוש בצמחי מרפא בטוח – לא נכון, במקרים רבים הוא לא.

*         ניתן להשתמש בצמחי מרפא במקום תרופת מרשם – לא נכון ולעיתים נדרש תאום מינונים.

*        צמחי מרפא בוודאי יעילים למחלתי – לא בהכרח ויכולים להחמירה או אפילו להזיק.

*       צמחי המרפא יכולים להיות מזוהמים ואפילו רעילים – נכון.

*       צמחי מרפא מיוצרים ללא סטנדרטים ותנאי בקרה קפדניים כמו תרופות – נכון.

*       צמחי מרפא נמכרים כמזון ולא כתרופה – נכון.

*       האם תכשירי צמחי מרפא עברו ניסויים קליניים מקיפים (לבדיקת יעילות ובטיחות) כמו תרופות? – לא

*        האם המינון המומלץ באריזה של התכשיר מתאים לכולם? – בהחלט לא (עשוי להיות נמוך או גבוה מדי).

*        ניתן להאמין באופן גורף לאנשים הטוענים שהם מומחים לייעוץ בשימוש צמחי מרפא – בהחלט לא! יש גם שרלטנים.

*        האם הרוקח שלך קבל הכשרה לייעוץ בשימוש בצמחי מרפא? – בד"כ לא!

***

פינת הידעתם?

סכנה. אל תאכלו שימורי מזון לפני צביעת שיער!

קיימים מחקרים סותרים האם צבעי שיער גורמים לעלייה במקרי סרטן. אולם, מחקר חדש יחסית הראה כי 10% ממקרי סרטן הלימפומה בנשים יתכנו משימוש בצבעי שיער. המחקר הזה נעשה בעזרת ניתוח קבוצה גדולה של חולי לימפומה ולכן תוצאותיו נראות מהימנות.

אבל הצירוף של אכילת שימורי מזון בסמוך לצביעת השיער עשוי להיות קטלני ולגרום לסרטן כבד. מסתבר שהן חומר בצבע השיער והן חומר הנמצא בקופסאות שימורים מגיעים עם מחזור הדם אל הכבד שתפקידו לפרק ולסלק חומרים רעילים. בכבד שני החומרים עוברים מסלול פירוק והשילוב של תוצרי הפירוק גורם לעליה בשיעור המוטציות בדנ"א שבתאי הכבד.

את זה למדתי עוד כשהייתי סטודנט בקורס לגנטיקה. למדנו את המסלול הביוכימי המפורט אשר מביא לעליה בסיכון לסרטן כבד. מרבית הרופאים אינם יודעים על כך וגם אם יגידו שאינם יודעים על הסיכון הזה, אם הייתי במקומכם, הייתי נמנע מאכילת שימורים יומיים שלושה לפני ואחרי צביעת שיער.

***

למנויים ישלח בהקדם חומר השלמה לפוסט אל כתובות המייל. מי שמעוניין להצטרף כמנוי ולקבל גם עידכונים במייל על פוסטים מעניינים בעתיד, מוזמן למלא את כתובת המייל בתיבה הלבנה, הנמצאת למעלה בצד ימין ולא לשכוח לאשר את המייל שישלח כתגובה.

לידיעה - ההצטרפות כמנוי היא אנונימית ורשימת המנויים מכילה כתובות מייל בלבד, ללא שייכות לשם או לכינוי.