מזה זמן שצריכת שוקולד מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא עתיר קלוריות, שומן רווי וסוכר, ולכן אינו מומלץ לבריאות השיניים ובוודאי לא לאנשים עם עודף משקל או סוכרתיים. מצד שני קיימות עדויות  שלצריכה מוגבלת של שוקולד מריר ללא תוספת סוכר, עם אחוז גבוה של מוצקי שוקולד (60% ומעלה), עשויה להיות תועלת בריאותית. ובכן מחקרים חדשים חיזקו את הטענה האחרונה. צריכה קבועה של שוקולד (לא כל שוקולד - קראו בכתבה) או אבקת קקאו מורידה את לחץ הדם, את התנגודת לאינסולין של חולי סוכרת ואת הכולסטרול הרע. אבל עיקר העיקרים הוא שצריכה קבועה שלהם מעכבת את הירידה ביכולת החשיבה ואובדן זיכרון  ומשפרת את יכולת החשיבה במבוגרים. לפי מחקרים מדובר על עיכוב של כעשר שנים בהופעת תופעות שיכחה (דמנציה).

השפעת מוצרי קקאו על לחץ הדם

בני שבט הקוּנה האינדיאנים  ממרכז אמריקה ידועים כבעלי לחץ דם תקין והם שותים 4 כוסות משקה קקאו ליום. מדענים שיערו שחומרים המצויים בקקאו ומכונים פלבנולים הם אלה שממתנים ומורידים את לחץ הדם. הפלאבנולים מעוררים בגוף את היצירה של חומר כימי המכונה ניטריק אוקסיד - אשר מרחיב את צינורות הדם ולכן נגרמת ירידה בלחץ הדם. 

מאמר סקירה חדש שפורסם לפני כשבוע על ידי ד"ר קרין רייד וחבריה, בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension מסכם 20 מחקרים מדעיים שנערכו לבדיקת השפעת חומר הפלבנול (flavenol), המצוי בשוקולד ובקקאו.

כל המחקרים האלה שכללו כמעט 900 נבדקים בריאים, מצביעים בודאות שצריכה יומית של שוקולד עשיר בפלאבנול (אחוז גבוה של מוצקי שוקולד ) או אבקת קקאו - מורידה את לחץ הדם. מדידת לחץ הדם כוללת כידוע שני ערכים: הערך הגבוה (המכונה הלחץ הסיסטולי - מיצג את לחץ הדם בצינורות הדם בעת התכווצות הלב) והערך הנמוך (המכונה הלחץ הדיאסטולי - מייצג את לחץ הדם במערכת כלי הדם כאשר הלב נמצא בהרפיה). לחץ דם תקין הוא 120/80.

אבל, תוצאות המחקרים השונים הראו שונות מסויימת ביניהם בהשפעת השוקולד על שני ערכי לחץ הדם, והיא תלויה גם במינונים שנבדקו בפלבנול שבשוקולד ובאורך התקופה שנבדקו באנשים. אבל כולם הראו ירידה קטנה יחסית (אבל משמעותית) בשני ערכי לחץ הדם:  משהו שנע בין 2.5-10 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי וירידה ממוצעת של בין 2.5-5 בלחץ הדם הדיאסטולי. טווח השינוי בלחץ הדם  תלוי בתנאי הניסויים שנערכו (וכפי שאציין בהמשך, תנאי הניסויים השונים לא היו אחידים) הירידה הייתה גדולה יותר כאשר השוקולד היה דל בסוכר. כמו כן התוצאות היו במקצת טובות יותר אצל אנשים צעירים מגיל 50.

הירידה בלחץ הדם אינה גדולה, אבל ההבדל בין קבוצות הנבדקים לבין קבוצות הביקורת שקבלו שוקולד לבן או אבקת קקאו נטולי פלבנול - הם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. יש לציין שגם סגנון חיים כמו  שתית יין אדום, דיאטה ופעילות גופנית מורידים את לחץ הדם בשיעור דומה כמו הפלבנול, ולכן לשילוב של צריכת פלבנול שבמוצרי קקאו  עם פעילות גופנית, ודיאטה נכונה - עשוי להיות אפקט ירידה גדול יותר של לחץ הדם (מה שאנחנו מכנים בלשון מדעית - אפקט אדטיבי או  אפילו סינרגיסטי).

יש לזכור שהמחקרים האלה נערכו בבני אדם נורמלים בעלי לחץ דם תקין. וידוע שגם לירידה קטנה מהערכים הנורמלים של לחץ הדם, יש משמעות בירידה במידת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.

כמה שוקולד או אבקת קקאו צריך?

ראשית מדובר על שוקולד המכיל לפחות 50% מוצקי קקאו וכל המרבה באחוז מוצקי הקקאו הרי זה משובח (70-90%). טבלית שוקולד אחת של חפיסת שוקולד בת 100 גרם מכילה 6 גרם שוקולד.

אז כמה צריך כדי לקבל ירידה מקסימלית בלחץ הדם? אז זהו, כרגע לא ברור כמה. כאמור היו הבדלים מהותיים בתנאי הניסוי של המחקרים השונים והבלתי תלויים שנערכו.

ראשית היה הבדל במשך הזמן שעקבו אחר לחץ הדם במחקרים השונים. בחלקם נעשה מעקב בן 8 שבועות בעקבות צריכה יומית של שוקולד או קקאו. באחרים נערך מעקב בן 13 שבועות. שנית, בין המחקרים השונים היה הבדל באחוז מוצקי השוקולד שניתן לנבדקים וגם הבדל בכמות טבליות השוקולד שניתנו - בין חצי טבליה לחפיסת שוקולד שלמה בת 100 גרם + טבליה אחת נוספת. לפיכך לא ניתן להשוות בין המחקרים השונים וכרגע לא ניתן לדעת מהי צריכת השוקולד היומית הדרושה כדי לקבל את התוצאה הבריאותית הטובה ביותר. לשם כך דרושים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לדעת את זה.

אבל לגבי צריכת הקקאו הדרושה - אנחנו יודעים יותר, כי בניסויי ההשפעה על לחץ הדם ניתנו כמויות מבוקרות של מספר מיליגרמים נתון של פלבנולים המצויים באבקת קקאו. אבל המחקרים נעשו על אבקת קקאו מסויימת ואחוז הפלבנולים עשוי להיות קצת שונה בין אבקות קקאו מחברות שונות.

אז באיזה כמות של פלבנולים בקקאו מדובר?

חלק מהמחקרים שבדקו את ההשפעה של אבקת הקקאו כבר נערכו על כמויות יותר מדוייקות. הם נערכו על ידי שימוש באבקת קקאו שעברה סטנדרטיזציה - כלומר מדידה של כמות מדוייקת של פלבנולים באבקה. ובכן לגבי כמות הצריכה הדרושה למיתון לחץ הדם דרושה כמות של 520-990 מיליגרם פלבנולים (חצי עד גרם אחד). זה בהחלט מתאים לכמות שתית הקקאו של שבט הקונה האינדיאנים - 4 כוסות שוקו ביום.

אבל ההפתעה הגדולה ביותר - קקאו משפר את הזיכרון ומונע התפתחות שיכחה.

מדובר במחקר הזה שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Hypertension. מצרף את התקציר המקורי (אפשר לדלג כי אני אדבר אחריו על המחקר):

Benefits in Cognitive Function, Blood Pressure, and Insulin Resistance Through Cocoa Flavanol Consumption in Elderly Subjects With Mild Cognitive Impairment: The Cocoa, Cognition, and Aging (CoCoA) Study.

Source

University of L'Aquila, Department of Life, Health, and Environmental Sciences, Viale S Salvatore, Delta 6 Medicina, 67100 Coppito, L'Aquila, Italy. [email protected].

Abstract

Flavanol consumption is favorably associated with cognitive function. We tested the hypothesis that dietary flavanols might improve cognitive function in subjects with mild cognitive impairment. We conducted a double-blind, parallel arm study in 90 elderly individuals with mild cognitive impairment randomized to consume once daily for 8 weeks a drink containing ≈990 mg (high flavanols), ≈520 mg (intermediate flavanols), or ≈45 mg (low flavanols) of cocoa flavanols per day. Cognitive function was assessed by Mini Mental State Examination, Trail Making Test A and B, and verbal fluency test. At the end of the follow-up period, Mini Mental State Examination was similar in the 3 treatment groups (P=0.13). The time required to complete Trail Making Test A and Trail Making Test B was significantly (P<0.05) lower in subjects assigned to high flavanols (38.10±10.94 and 104.10±28.73 seconds, respectively) and intermediate flavanols (40.20±11.35 and 115.97±28.35 seconds, respectively) in comparison with those assigned to low flavanols (52.60±17.97 and 139.23±43.02 seconds, respectively). Similarly, verbal fluency test score was significantly (P<0.05) better in subjects assigned to high flavanols in comparison with those assigned to low flavanols (27.50±6.75 versus 22.30±8.09 words per 60 seconds). Insulin resistance, blood pressure, and lipid peroxidation also decreased among subjects in the high-flavanol and intermediate-flavanol groups. Changes of insulin resistance explained ≈40% of composite z score variability through the study period (partial r(2)=0.4013; P<0.0001). To the best of our knowledge, this is the first dietary intervention study demonstrating that the regular consumption of cocoa flavanols might be effective in improving cognitive function in elderly subjects with mild cognitive impairment. This effect appears mediated in part by an improvement in insulin sensitivity.

גילוי נאות: את המחקר הזה שנעשה על ידי קבוצת מדענים גדולה מימנה חברת מוצרי קקאו ושוקולד. אך את המחקר ערכו מדענים ורופאים רציניים ודוברת האגודה האמריקאית לתזונה, דוקטור מרי אן ג'ונסון, ציינה שלמרות המימון ושאחד המדענים מועסק בחברת הקקאו, אופן המחקר ותוצאותיו נראים מהימנים. גם כל מאמר לפני שמתקבל לפרסום, בכל כתב עת מדעי, עובר בחינה של 3-4 סוקרים מומחים בלתי תלויים.

במחקר זה נבדקה השפעת שתיה יומית של 3 כמויות של אבקת קקאו: כמות נמוכה, בינונית וגבוהה - על היכולות החשיבתיות (קוגנטביות) של 90 אנשים מבוגרים בריאים, הסובלים מבעיות אובדן זיכרון. 

נבדקה השפעת שתיה יומית של קקאו על אנשים אלה במשך 8 שבועות. היכולת הקוגנטיבית והזיכרון נבדקו במספר מבחנים פסיכולוגיים:

הראשון מכונה בדיקה מינימלית של המצב המנטלי (MMSE),

והשני, שטף דיבור (שטף ורבאלי).

מה היו התוצאות?

במבחן הראשון לא נמצאו הבדלים בתוצאות הבחינה בין קבוצת שותי השוקו לבין קבוצת הביקורת. אבל, שותי השוקו השלימו את הבחינה מהר יותר. בנוסף, שותי כמות השוקו הגדולה השלימו את הבחינה מהר יותר משותי השוקו בכמות הבינונית.

במבחן שטף הדיבור התקבלו אפילו תוצאות משמעותיות הרבה יותר, כפי שנמדד במספר המילים של הנבדקים בדקה לעומת קבוצת הביקורת (אלה שלא שתו שוקו ולמעשה שתו משקה "שוקו" נטול פלבנולים):

שותי כמות השוקו הגדולה - דיברו בממוצע 8 מילים יותר לדקה.

שותי כמות השוקו הבינונית - דיברו בממוצע 5.1 מילים יותר לדקה.

שותי כמות השוקו הקטנה - דיברו בממוצע רק מילה אחת יותר בדקה.

כלומר, כל המרבה בשוקו הרי זה משובח. לא נבדקה השפעה של שתית שוקו בכמויות גדולות יותר.

הרמה הבסיסית של ערכי לחץ הדם והפרמטרים של חילוף החומרים היו דומים בין כל קבוצות הנבדקים במחקר הזה. אבל בעקבות שתית השוקו - בקבוצות השותים בכמות בינונית וגדולה, נצפו גם ירידה בלחץ הדם (10 יחידות בממוצע), ירידה בעמידות לאינסולין (עמידות לאינסולין מאפיינת חולי סוכרת) וכן ירידה בכמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם.

לכן החוקרים חושבים שההשפעה החיובית של השוקו על הזיכרון אינה ישירה, אלא נובעת מירידה בלחץ הדם, בעמידות לאינסולין ובכולסטרול.

מחקרים אחרים שנעשו בעבר הצביעו על כך שצריכת קקאו לא רק עשויה לשפר זיכרון של אנשים שכבר סובלים מאובדן זיכרון, אלא לדחות אפילו בעשר שנים את תחילת הופעת אובדן זיכרון ושיכחה (דמנציה).

 אז גבירותיי ורבותיי - מהיום משקה שוקו אינו רק משקה ילדים. אבל השתמשו באבקת קקאו מרוכזת, ללא תוספת סוכר. הוסיפו על פי טעמכם ממתיקים ומעט חלב (אפשר גם לוותר).

לרוויה ולבריאות

אחרית דבר לקוראי הבלוג. באחרונה פרסמתי בבלוג סידרה של פוסטים בענייני בריאות ותזונה. מכיוון שהבטחתי לכם פוסטים גם בנושאים אחרים (ראו רשימה בשוליים הימניים), אעשה פסק זמן בנושאי התזונה והבריאות. אל דאגה אני אשוב אליהם. אבל לפני פסק הזמן הזה בנושאי התזונה, אפרסם בפוסט הבא זכרונות אישיים מהמורה לתזונה שלי, על מפעל החיים שלה בבית הספר, על דברים שהתלמידים היו מתים וצריכים ללמוד היום.... ועל הסיום העגום של ההיכרות שלנו עם המורה לתזונה, שבגללו כמעט עפנו מבית הספר. יהיה מעניין.

בפוסט הקודם מתכון לליקופן עסקתי ביתרונות של הקטשופ. בפוסט זה אעסוק בשאלה האם נכונה התדמית שיש לקפה בציבור. ראשית אנשים חושבים שיש לו אפקט מעורר. שנית רבים אלה שחושבים כי שתיית קפה מזיקה לבריאות. בפוסט זה אדון בתכונות צריכת הקפה ואביא בפניכם מחקרים המצביעים על יתרונות בריאותיים רבים בצריכת הקפה. לשתית קפה מרובה עשויה להיות גם השפעה שלילית, אך נראה שאיזון במספר כוסות הקפה שאנו שותים יצמצם את תופעות הלוואי ויוריד את הסיכון לשורת מחלות בעתיד - כן, לקפה יש יתרונות בריאותיים.

אתחיל במיתוס הראשון על הקפה: הקפה מעורר. האם הוא באמת מעורר?

עוד בשנות השבעים במאה הקודמת נערך מחקר על שתי קבוצות גדולות של סטודנטים. הקבוצה הראשונה קיבלה קפה אמיתי בזמן הלימודים ואילו הקבוצה השניה קיבלה קפה נטול קפאין - שהוא אמור להיות החומר המעורר. התוצאות: שתי הקבוצות דיווחו על האפקט המעורר של הקפה. שתי הקבוצות השיגו תוצאות דומות בבחינות פסיכומטריות - עם ובלי קפה.

בפוסט הזה אציג בפניכם מחקרים חדשים על אפקט הקפה על הגוף, בכתבה שכותרתה:? Coffee: The Original Wonder Drug

את הכתבה מה- 24.7.2012, המסכמת את המחקרים המדעיים על הקפה הורדתי מחדשות אתר שנקרא MEDSCAPE עליו אני מנוי- זהו אתר המיועד לאנשי רפואה והוא אינו זמין לציבור הרחב. כתובת האתר: 

http://www.medscape.com/features

והרי עיקרי הכתבה באנגלית שתרגמתי וסיכמתי:

היתרונות הנפשיים והבריאותיים של הקפה - הקדמה

החלק הטוב ביותר בלהתעורר עם קפה ... הוא צמצום הסיכון שלך לניוון מוחי ועיצבי, ודיכאון, וסרטן ומחלות לב וכלי דם ... ולכן שתיית קפה כבר נחשבת הרבה יותר מאשר סתם הרגל של בוקר.

Photo courtesy of Darbe Rotach

והרי היתרונות הרפואיים והפסיכיאטריים של הקפה:

1. מחלות כלי דם ולב. 

העובדות המחקריות מצביעות כביכול על סתירה: הקפה הידוע כמעלה את לחץ הדם עשוי להיות דווקא טוב למערכת כלי הדם והלב. צריכה של קפאין אכן יכולה לגרום לעלייה קצרת חיים בלחץ הדם. אבל כאשר הקפאין מגיע משתית קפה - העליה בלחץ הדם היא קטנה והסיכון למחלת כלי דם ולב מאוזן על ידי תכונות מגינות של הקפה. פולי הקפה מכילים אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חימצון) שמצמצמים את החימצון של הכולסטרול הרע (LDL) ומצמצמים גם תהליכים דלקתיים. שתיה מתונה של קפה למעשה "מצעירה" את מערכת כלי הדם והלב ב-10 שנים! נתונים מדעיים חדשים מצביעים ששתיה ממוצעת של 2 ספלי קפה מגינה על הלב מפני פגיעה בפעילותו.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

2. מחלות כלי דם במוח ושבץ מוחי.

 שתיית 1-6 ספלי קפה ביום מקטינה את הסיכון לשבץ מוחי ב- 17%. ומחקר שבדי שנערך על מדגם גדול של נשים במשך 10 שנים, הראה אפילו הקטנת הסיכון ב- 25%.

מחקר חדש שפורסם ב-2012 בעיתון היוקרתי HYPERTENSION מצביע על כך ששתיה יומית של 1-3 ספלי קפה מגינות בפני שבץ הנובע מסתימת כלי דם במוח.

 Photo courtesy of Wikipedia

3. סוכרת וירידה במשקל.

לקפה יש גם השפעות חיוביות על תופעה נפוצה הנקראת " הסינדרום המטבולי". זוהי הפרעה בחילוף החומרים בגוף, הגורמת לשילוב של יתר לחץ דם, יתר סוכר בדם, שומנים בדם (כולסטרול רע וטריגליצרידים) והשמנה. מחקרים רבים הראו ששתית קפה רוטינית משפרת חילוף החומרים של הסוכר, מעלה את הפרשת האינסולין הדרוש לירידת הסוכר בדם ומורידה באופן משמעותי את הסיכון לסוכרת טיפוס 2 (סוכרת מבוגרים).

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שצריכת קפה גורמת לירידה במשקל הגוף. חולים בעלי משקל יתר שטופלו באבקת קפה מפולי קפה בלתי קלויים במשך 22 שבועות, הראו ירידה ממוצעת של של 9 ק"ג. החוקרים חושבים שזה לא השפעת הקפאין, אלא השפעת החומר הצמחי הקרוי חומצה כלורוגנית, שיש לו תכונות נוגדות חימצון וגם השפעה על עליה בקליטת הסוכר על ידי תאי הגוף. החומר הזה נהרס בקלית הקפה.  

Illustration courtesy of Wikipedia

4. סרטן

מחקרים אחרונים תומכים בכך ששתיית קפה מתונה עד כבדה מצמצמת את הסיכון של מספר סוגי סרטן:

סרטן מעי (כמות דרושה - יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

סרטן הערמונית - פרוסטטה (יותר מ-6 ספלי קפה ביום),

סרטן ראש-צוואר (יותר מ-4 ספלי קפה ביום),

קרצינומה מסוג  BASAL CELL (יותר מ-3 ספלי קפה ביום),

סרטן השד - מסוג רצפטור שלילי לאסטרוגן (יותר מ-5 ספלי קפה ביום).

האפקט של הקפה במניעת סרטן מוסבר בחלקו על ידי תכונות הנוגדות חימצון שלו ובחלקו על תכונותיו במניעת מוטציות.

Photo courtesy of Darbe Rotach

5. מחלות עיצביות ניווניות.

מחקר שפורסם ב- Journal of Alzheimer's Disease, מצביע ששתית 3-5 ספלי קפה ביום - מנעה התקדמות דמנציה (אובדן זיכרון) במהלך 2-4 שנים. הקפאין שבקפה גורם לירידה ביצירת עמילואיד- בטא (שהצטברותו במוח גורמת לאלצהיימר) ולעליה במספר חומרים שנקראים ציטוקינים שמונעים התקדמות המחלה.

שתיית קפה עוזרת גם במניעה של התפתחות מחלת פרקינסון: על ידי עליה בביטוי הגן גלוטמאט רצפטור (GRIN2A), מורידה את הסיכון בהתפתחות פרקינסון. האגודה האמריקאית לנוירולוגיה פירסמה ששתית 3 ספלי קפה ביום עוזרת למנוע פרקינסון.

לשתית קפה יש גם השפעה חיובית גם על עליה בגיל התפרצות מחלת הנטינגטון.

Photo courtesy of Wikipedia

6. דיכאון.

מחקרים הצביעו שלשתיית קפה יש גם יתרון לשמירת הבריאות הנפשית.

מחקר שבוצע בנשים הראה:

שתית 2-3 ספלי קפה ביום (לעומת נשים ששתו פחות מספל קפה אחד לשבוע) - גרמה לירידה של 15% בסיכון לדיכאון.

שתית 4 ספלי קפה ביום - ירידה 20% בסיכון לדיכאון.

ההשפעה קצרת הטווח של הקפה על מצב הרוח היא על ידי השינוי בפעילות הסרוטונין והדופמין במוח, בעוד שהשפעת הקפה רחוקת הטווח היא בשל פעילות נוגדת החימצון והפעילות האנטי-דלקתית של הקפה, העוזרות למנוע דיכאון.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

7. מחלות כבד.

הכבד עוזר בפירוק הקפאין שבקפה, אבל הקפה עוזר בכמה מיקרים בהגנת הכבד. מחקרים הראו שצריכת קפה מאיטה את התקדמות ניוון הכבד (צירוזיס) הקשורה בשתיית אלכוהול. היא גם מאיטה את מהלך המחלה הקשה של צהבת מטיפוס C.

צריכת קפה גם עוזרת למנוע התפתחות סרטן כבד ולמחלת הכבד השומני. צריכת קפה גם עוזרת לכאלה שבהם כבר התפתחה מחלת הכבד השומני.

Photo courtesy of Wikipedia

8. וזה עוד לא הכל.

מחקרים הראו שצריכת קפה עוזרת בשיפור תופעת עיניים יבשות, על ידי שיפור ביצירת דמעות. צריכת קפה גם מקטינה התפתחות מחלת השיגדון (gout) והפחתה בזיהומים עלידי חיידק העור Staphylococcus aureus.

Photo courtesy: Thinkstock/Getty

9. ולבסוף מהם הסיכונים?

למרות כל היתרונות שתיארתי לגבי צריכת הקפה, יש לה גם חסרונות שצריך לקחת בחשבון:

א. עליה זמנית בלחץ הדם,

ב. החמרה במצבי חרדה,

ג. עליה בסיכון להתפתחות גלאוקומה,

ד. החמרה במצבי רעד.

Photo courtesy of Thinkstock/Getty

מחקרים נוספים דרושים כדי למצוא את האיזון בכמות צריכת הקפה שתמנע את התופעות השליליות. אבל המחקרים כרגע מראים ששתית ספל קפה נוסף אינה החלטה רעה.

תוספת עריכה: ספל קפה = קפה פילטר/שחור = 113 מ"ג קפאין.

ספל נס-קפה = 80 מ"ג קפאין. הכתבה מתיחסת לספלי קפה פילטר.

מחבר המאמר והסוקרים המדעיים של 38 מחקרים מדעיים (המצהירים שאין להם ניגוד אינטרסים מסחריים):

Author

Bret Stetka, MD, Editorial Director, Medscape from WebMD

Disclosure: Bret Stetka, MD, has disclosed no relevant financial relationships.

Photo Editor

Darbe Rotach, Senior Photo Editor, Medscape from WebMD

Disclosure: Darbe Rotach, has disclosed no relevant financial relationships.

Reviewers

Henry R. Black, MD, Clinical Professor of Internal Medicine; Director, Hypertension Research, Center for the Prevention of Cardiovascular Disease, New York University School of Medicine, New York, New York

Disclosure: Henry R. Black, MD, has disclosed the following relevant financial relationships: Served as a director, officer, partner, employee, advisor, consultant, or trustee for: Novartis Pharmaceuticals Corporation; XOMA US LLC; Daiichi Sankyo, Inc.; MSD; Mitsubishi Pharma America, Inc.; Ligand Pharmaceuticals Incorporated; SERVIER; BioSante Pharmaceuticals Served as a speaker or member of a speakers bureau for: Boehringer Ingelheim Pharmaceuticals, Inc. Received income in an amount equal to or greater than $250 from: Novartis Pharmaceuticals Corporation

Felice N. Jacka, PhD, Associate Professor, Barwon Psychiatric Research Unit, Deakin University, Geelong, Australia

Disclosure: Felice N. Jacka, PhD, has disclosed no relevant financial relationships