חשיבה חופשית

עכבר העיר ועכבר הכפר - מי הוא מי?

לפני שנים אחדות נשלחתי לשליחות קצרה בקהילה יהודית גדולה בחו"ל, יחד עם פרופסור ידוע במדעי הרוח. במטוס שוחחנו והוא שאל: "מה, באמת אתה עובד באוניברסיטה כל יום שמונה שעות"? עניתי לו, "לפעמים 12 שעות ויותר".

והוא סיפר, שהוא בכלל גר בשפלה ועולה לירושלים לאוניברסיטה רק לכמה שעות יום אחד בשבוע, מקסימום שניים, כדי לתת איזו הרצאה או שתיים לסטודנטים. ואף אחד לא מרגיש בחסרונו. כי הוא עובד מתי שמתחשק לו מהבית, דרך המחשב שלו. לא צריך ספריה, כי יש לו גישה מהאינטרנט. ועם תלמידי המחקר שלו הוא משוחח איזה פעם בשבועיים או חודש בטלפון, או דרך המייל.

ולמעשה שנינו מקבלים אותה משכורת ולפרופסורים למדעי הרוח והחברה יש רוב באוניברסיטה. ולכן הם שולטים בסינט ובהנהלת האוניברסיטה. ובכל ההיסטוריה של העברית אני זוכר רק פרופסור אחד מהמדעים (פרופסור לפרמקולוגיה - רפי משולם, חוקר הקנבואידים/חשיש) שהיה רקטור האוניברסיטה. ובעצם היה עוד אחד שלמעשה הוא מתמטיקאי. אבל פרופסור למתמטיקה אינו שונה בהרבה מפרופסור למדעי הרוח. כי גם הוא אינו עושה מחקר במעבדה, ויכול לעבוד ולהדריך מהבית סטודנטים למסטר ודוקטורט שיכולים לשבת בבית או לעבוד מחוץ לאוניברסיטה, אפילו במשרה מלאה.

ופרופסור במדעי הטבע והרפואה, מלבד העיסוק במחקר והוראה - צריך גם לנהל עסק. להזמין חומרים ומכשירים (יקרים רצח כולל מע"מ) מספקים. לנהל חשבונות. לשלם על תיקוני מכשירים. להעסיק עובדים וסטודנטים, ולמעשה לתפקד כמעסיק פרטי לכל דבר. לשלם על עובדיו מס מעסיקים, ביטוח לאומי ומס בריאות...

ומה מכל אלה עושה פרופסור למדעי הרוח והחברה?

ומי לדעתכם מכניס לאוניברסיטה הון עתק שמקטין את הגרעונות שלה? למעשה כל מחלקה קטנה של פרופסורים מהפקולטה לרפואה, רפואת שיניים, בית הספר לרוקחות או מדעי הטבע מכניסה לאוניברסיטה עשרות מיליונים בשנה מפטנטים וממסחור הפטנטים שלהם.

וכל פרופסור בתחום מדעי הטבע והרפואה נאלץ לגייס כספים לקיום המחקר, ולממן את המשכורות והמלגות של עובדיו ותלמידיו, ממענקי מחקר מקרנות פרטיות וממשקיעים שהוא מגייס. עבודה סזיפית, שאלמלא היא, כל פרופסור מדען היה צריך לסגור את המעבדה שלו.

והאוניברסיטה גובה מכל פרופסור במדעי הטבע והרפואה על הכספים שהוא מצליח לגייס - 20% תקורה (מס), על חשבון החשמל והמים ועובדי נקיון שהיא נותנת "חינם" גם לפרופסורים ממדעי הרוח והחברה. בין אם הם יושבים בבית או במשרד. נו טוב, המים הם רק בשביל הקפה והשירותים שהם משתמשים.

אבל בהכרעות ההנהלה של האוניברסיטה, כאמור הפרופסורים של מדעי הרוח והחברה שולטים. ומה הם מבינים בצרכי המחקר וההוראה של המדעים המדוייקים?

אז אני יודע שיש כאן בישרא לפחות בלוגר אחד - תלמיד מחקר שלומד לימודי תואר שלישי במדעי החברה, ומאחל לו הצלחה רבה. הוא יכול בשקט (אם כי זה בהחלט לא קל לו) להמשיך לנהל משרד פרטי ולעבוד על התזה בבית, ולהתייעץ במייל או בטלפון עם המדריכה שלו. הוא לא חייב להתייצב כל יום ל 12 שעות לעשות ניסויים במעבדה. הבוסית שלו לא צריכה לממן לו משכורת צנועה או מלגת מחיה שהיא צריכה לגייס בעמל רב. שלא כפי שקורה במקרה של סטודנט במדעי הטבע והרפואה. 

אז כפי שהבנתם מהפוסט הזה, לא כל פרופסור אותו הדבר. יש שמתייצבים כל יום לעבודה ויש שמנהלים את המחקר דרך המחשב והטלפון, מקסימום כמה שעות בשבוע באוניברסיטה כדי ללמד, או להשתתף בישיבות פוליטיות.

אז מי מהם הוא עכבר העיר ומי עכבר הכפר?

אבל אוניברסיטה לשמה לא יכולה בלעדי שניהם.

***

והמאמר הזה שלנו התקבל לפרסום. קבלתי הודעה משמחת זו מהעורך של כתב העת. מחר שמפניה במעבדה.

תוספת עריכה

התגובות שהגיעו בעקבות הפוסט מצביעות על פירושים לא מדוייקים של דברי. ההתלות בשעות העבודה ומקום העבודה כעיקר הדברים, היא פיספוס של העיקר. גם אין כאן כל זלזול בפרופסורים של מדעי הרוח והחברה בעבודה האקדמית ורמתה המקצועית. הרי סיימתי את הפוסט במשפט: "אבל אוניברסיטה לשמה לא יכולה בלעדי שניהם (מדעי הטבע והרפואה מול הרוח וחברה)".

אבל אני עומד על דברי שיש הבדל מהותי בין אופי העבודה של פרופסור במדעי הטבע והרפואה  לבין פרופסור במדעי הרוח והחברה. בעוד פרופסור ממדעי הרוח יכול להקדיש כמעט 100% מזמנו וממרצו למחקר והוראה, הפרופסור במדעים המדוייקים מקדיש בכורח המציאות 40-50% מזמנו, לדברים שהם מחוץ למדע - גיוס כספים, ניהול עסקי, בבירוקרטיה, וכדומה. וזה הבדל גדול מאוד. בעוד הפרופסור למדעי הרוח והחברה צריך לדאוג רק למחקר עצמו, הפרופסור למדעי הטבע והרפואה צריך לדאוג בנוסף, לאמצעים הכספיים הנכבדים שיאפשרו לו לקיים את המחקר. וזה הבדל גדול מאוד!

לגבי השאלה מי יכול לערוך יותר מחקר מחוץ לכתלי האוניברסיטה (מחובר למחשב נייד ולטלפון) התשובה היא ברורה. ולגבי טיעונים שבמדעי הרוח והחברה צריך לקרוא הרבה ובספריה. אז אני רוצה לומר שגם במדעי הטבע והרפואה צריך לקרוא הרבה מאוד מאוד, כדי להתעדכן בהתפתחות המדעית והטכנולוגית שמתרחשת במדעים המדוייקים במהירות הברק. אבל הספריות הן כמעט פּסֶה. הן הפכו לארכיב.  כי הכל כמעט זמין למדען החוקר בספריות אלקטרוניות ובסיסי נתונים, והכל במחשב מכל מקום.