חשיבה חופשית

מתובנות של מדען: עובדות לא נעלמות כאשר מתעלמים מהן!

כינוי: קנקן התה

בן: 13

Google: קנקן התה

תמונה

פרטים נוספים: אודות הבלוג

RSS: לקטעים לתגובות

<< נובמבר 2015 >>
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
1	2	3	4	5	6	7
8	9	10	11	12	13	14
15	16	17	18	19	20	21
22	23	24	25	26	27	28
29	30

הבלוג חבר בטבעות:

>סרטן

עקרבים

קטעים בקטגוריה: ׳₪׳׳•׳¡׳•׳₪׳™׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נס חנוכה - היה או לא היה?

זהו פוסט מיוחד לחנוכה, המתחיל בדיון על מידת התכנות הנס ומסתיים בהצעה לניסוי מדעי פשוט שתוכלו לערוך בבית. אולי תוכיחו איזה נס.

חג החנוכה מעורר מספר שאלות. ראשית מנורת בית המקדש הכילה שבעה קנים ולא שמונה, אז מדוע החנוכיה מכילה שמונה קנים? הסבר אחד לכך הוא שכאשר מנורת המקדש נלקחה שלל, שמרו על המסורת על ידי הדלקת מתקן חלופי שהיו לו שמונה שיפודים.

אבל ההסבר המקובל הוא נס פך השמן שהכיל כמות שמן המספיקה להדלקה יום אחד בלבד ובכל זאת דלק שמונה ימים. "נס" כזה כמובן אינו יתכן מבחינה מדעית. השמן שה שתמשו בו להדלקת המנורה בבית המקדש הוא שמן זית. אין שום דרך שכמות מסויימת של שמן כזה תדלק פי שמונה יותר זמן מזמן הבערה של השמן. אפשר לשפר את משך הבעירה של השמן על ידי שינוי קוטר הפתיל, אך לא באופן כזה.

נס פך השמן מוזכר רק במשנה ובגמרא - כמה מאות שנים לאחר הנס. בספרי המקבים ובכתבים ההסטורים של יוספוס פלוויוס אין שום זכר לנס פך השמן. אז אולי נס פך השמן לא בהכרח היה? יש הטוענים שמוטיב חג החנוכה הועתק מהעמים הפאגניים שחגגו את חג השמש, שחל ביום הקצר ביותר בשנה - בסביבות זמן חנוכה.

ובכלל נשאלת השאלה, אם בשמן זית עסקינן, כיצד אנחנו מדליקים היום נרות העשויים משעווה? הרי רבי טרפון אמר: "אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד: עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשומין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריה שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך אלא נפט? אלא: אין לך אלא מה שאמרו חכמים: אין מדליקין." (תלמוד בבלי,מסכת שבת,דף כ"ו ע"א).

כלומר רבי טרפון פסק שיש להדליק בשמן זית בלבד. אחרים פסקו כי מותר להדליק בשמנים נוספים המותרים להדלקה. בימי המשנה והתלמוד השתמשו אבותינו בנרות שמן בלבד, משום שהנס היה דווקא בשמן. אז השמן היה מצרך שכיח גם בשימוש היומיומי. אבל בארצות רבות בגולה, שמן זית הוא יקר, לכן לימים נפוץ שם המנהג להשתמש בנרות שעווה זולים. כיום, הדלקת חנוכיות בנרות שעווה צבעוניים היא נפוצה ברחבי הארץ. אבל גם כיום, המהדרים במצווה מדליקים בשמן זית מובחר בלבד.

כאמור ספק אם היה נס פך השמן והוא אינו מוסבר באופן מדעי. אני יודע שאדם דתי יאמין בניסים בניגוד לחוקי הטבע. לכן הוא קורא לזה נס. בכל אופן, קשה להסביר מדוע הנס הזה התחיל להיות מוזכר לראשונה במקורות רק למעלה ממאתיים שנה לאחר שהתרחש לכאורה.

אסיים באנקדוטה מדעית לשאלה האם ניתן להאריך את משך זמן הבעירה של הנרות? אם כן, אולי נקרא לזה נס נרות החנוכה.

ובכן יש מספר טריקים להאריך את משך זמן דליקתו של הנר. ראשית אפשר להאריך את זמן הבעירה בשימוש ביחס נכון בין קוטר (עובי) הפתיל לבין קוטר הנר. יצרני הנרות הזולים כמובן אינם משתמשים בפתילים איכותיים ואינם יוצרים נרות אופטימליים מאריכי חיים. אבל יש עוד אפשרויות.

אפשרות אחת - קטימת קצה הפתיל בנר המבטיחה הדלקת להבה במרכז הנר - מאריכה את משך הבעירה. אפשר לקצר את הפתיל על ידי קוצץ צפורניים.

ולבסוף טיפ שקראתי ועדיין לא בדקתי אותו מדעית. אורזים את הנרות בשקית ניילון ושמים אותם במקפיא למשך לילה ומוציאים מהפריזר ממש לפני שמשתמשים בהם. כך הם ידלקו מעל הזמן הממוצע שלהם והכי חשוב - עם פחות טפטוף של שעווה מלכלכת למטה. אתם מוזמנים לבדוק את יעילות השיטה הזו. את מחצית הנרות לכל יום תקפיאו ואת המחצית השניה לא והיא תשמש כביקורת. בדקו אם אכן הנרות המוקפאים במחצית אחת של החנוכיה דולקים זמן ארוך יותר מהנרות הלא מטופלים במחצית השניה. רשמו את זמני הדליקה בניסוי ואולי לפחות תוכלו לחגוג את "נס" נרות החנוכה.

אתם מוזמנים לכתוב בתגובה את תוצאות הניסוי שערכתם.

חג אורים שמח.

נכתב על ידי קנקן התה , 28/11/2013 15:48 בקטגוריות חנוכה, נס פך השמן, אמונה ומדע, נרות חנוכה, נסוי הארכת משך דליקת הנר, חג השמש, חגים פגאנים, מדע, פלוסופיה
20 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-29/12/2013 17:42

פעם לא ופעם כן

מֵאָרוֹן הַמַּעְבָּדָה לָקַחְתִּי כְּלִי

זְכוּכִית נְקִיָּה וּמְעֻקֶּרֶת

עַל מַעֲמָד מְרֻשָּׂת הִצַּבְתִּי

בּוּנְזֶן גָּז מִתַּחְתָּיו

בְּכַפִּית שְׁקִילָה חַד-פַּעֲמִית

אבקת קָפֶה שֶׁחוֹר מָדַדְתִּי

וְאַבְקַת סֻכְּרוֹז –

נָקִי יוֹתֵר מִסֻּכָּר בַּחֲנוּת

מֵי מַעְבָּדָה טְהוֹרִים בִּמְשׂוּרָה שָׁפַכְתִּי

וְעִרְבַּבְתִּי

וּבִשַּׁלְתִּי

רֵיחַ נִיחוֹחַ

וְאַף אֶחָד לֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת .

וּבְפַעַם אַחֶרֶת כְּלִי זְכוּכִית מֵהָאֲרוֹן לָקַחְתִּי

אַבְקַת מָרָק בְּכַפִּית מְדִידָה הוֹסַפְתִּי

וַחֲמִשִּׁים מִילִיגְרַם מֶלַח מַעְבָּדָה מְשֻׁבָּח

וְעוֹד מִילִילִיטֶר חֻמְצָה אָצֶטִית -

חֹמֶץ טָהוֹר בַּפִּיפֶּטָה הוֹרַדְתִּי

וְהַכֹּל עִם מֵי מַעְבָּדָה טְהוֹרִים בָּחַשְׁתִּי

עַל בּוּנְזֶן בִּשַּׁלְתִּי

לִסְפָלִים יָפִים מָזַגְתִּי

בַּמִּטְבָּחוֹן הַסָּמוּךְ בְּמַגָּשׁ נָאֶה הִגַּשְׁתִּי

רֵיחַ נִיחוֹחַ

וְכֻלָּם רָצוּ לִשְׁתּוֹת .

הפוסט הזה מתקשר לפוסט הקודם. השיר "פעם לא ופעם כן" נכתב בהשראת מצבים אמיתיים בעבר. במעבדת סטודנטים הכנתי קפה בכלי וחומרי מעבדה נקיים. הסטודנטים נכחו בתהליך. לבסוף רק אני שתיתי. התהליך, השימוש בכלי המעבדה ואחר כך הגשת הקפה בכלי זכוכית מעבדתיים קטנים (דמויי כוסות) - עוררו דחייה. למרות ריח הקפה המגרה שהתפשט במעבדה.

בפעם האחרת, באותו אופן הכנתי באותה מעבדה מרק - אך ללא נוכחות סטודנטים. לאחר הבישול הוצאתי אותו מסביבת המעבדה למטבחון/חדרון אוכל סמוך. שם הגשתי לסטודנטים את המרק בספלי מרק נאים. וכולם שתו ונהנו.

זה מזכיר לי אחת מהתוכניות בטלוויזיה מסוג מצלמה נסתרת. אבל היא שימשה גם בסיס למחקר.

בדוכן פרסומת, הציעו לטעום מוצר בשר חדש המשווק בצורת נתחים קטנים. טעימה חינם וכולם קפצו על המציאה. לפעמים בסופרמרקטים גדולים, אפשר לאנשים לחסוך ארוחה עם כל הטעימות האלו.

אז נשוב לאותו ענין של טעימת נתחי הבשר. לאחר שכל אחד טעם ואמר כמה טעים, אמר לו הדייל: "ומה תאמר על כך שזה אוכל לכלבים"? המצלמה צילמה את פניהם של האנשים המזועזעים, היורקים מיד את שאריות הביס האחרון. גם כשהבינו שזה רק סתם עבור תוכנית "צלמנו, אכלת אותה" - תשעים ושמונה אחוז לא הסכימו יותר לטעום או לאכול מהמוצר הזה.

"אל תביט בקנקן אלא במה שיש בו" הוא פתגם עממי ידוע. אבל כמה מאיתנו מסתכלים באמת רק על התוך. כמה מתחושות הגועל שלנו באמת מבוססות?

עד כמה אנחנו נופלים ברשתם של אנשי הפרסומת והמשווקים, המוכרים לנו קנקנים יפים?

למשל, חוש הריח אומר לנו כן וחוש הראיה או השמיעה אומר לנו לא.

עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על מערכת החושים שלנו?

כמה "קצרים" בין חושיים יש לנו בחיים?

כמה אנחנו מתרשמים מעוגה עם עיטורים יפים יותר מטעמה?

כמה אובייקטיביות יש בהחלטות שלנו ?

אנחנו רחוקים מלהיות חיה מושלמת. יש חיות חכמות מאיתנו. הן יודעות הכל מהריח.

על חוש הריח בפעם אחרת.

נכתב על ידי קנקן התה , 24/8/2013 11:47 בקטגוריות חושים, החלטות, סובייקטיביות, אל תסתכל בקנקן, מדע, פלוסופיה, חברה, שירים שלי
13 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קנקן התה ב-28/8/2013 20:09

125,153

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע וטכנולוגיה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקנקן התה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קנקן התה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה