חשיבה חופשית

ברוח התמנון  (אללה ירחמו) שניבא את כל הנצחונות במונדיאל, ערוץ 2 הביא אתמול בבוקר את הסוריקטה הנביאה. ולמי שלא צפה - לסוריקטה החמודה שבגן החיות הציגו 4 קערות אוכל זהות המכילות סלט ירקות. אותה כמות שקולה ומדודה בכל קערה. ומעל כל קערה התנוססה תמונה של אחד מרבעית הגמר. והסוריקטה הנבונה הימרה ובחרה לאכול מהקערה של האחים גת.

נקעה נפשי מתכניות ריאליטי ממוחזרות, אבל כנראה סבלתי מעודף זמן בבית זקנים משעמם וצפיתי ברוב פרקי הכוכב הבא. ובניגוד לגלגול הקודם של כוכב נולד, הגלגול הנוכחי התהדר באפליקציה ברוח המודרניזציה. אז אני לא הצבעתי באפליקציה, כמו שלא סימסתי אף פעם לכוכב נולד. אני מעדיף לשלשל שקל לכובעה של זמרת רחוב מאשר לתרום למגביות של מקו ו- X פקטורים למיניהם. הסתפקתי בשמיעת הזמרים וזפזפתי בפרסומות. תגידו, יהיה ביקוש לאפליקציה שאמציא ושתגאל אתכם מהפרסומות לטובת צפיה אלטרנטיבית נעימה? אבל אני באמת לא יודע אם אעמוד בפני הפיתוי לעשות אקזיט לטובת כמה מיליארדים שאקבל מסוכנויות הפרסום תמורת הגניזה של האפליקציה...

אז כפי שאתם מבינים, לעולם האפליקציות אין כוח משיכה עלי כדי שאתמכר למגביות טלוויזיוניות למיניהן. אבל אתם בוודאי שואלים מדוע בכל זאת בזבזתי מזמני (וזמן זה כסף כידוע) לטובת הכוכב הבא, לאחר שכבר מיציתי את כוכב נולד לאחר העונה הראשונה. בוודאי לא קידום המנחה לשופט הרשים אותי וגם אוהד של ריטה ואייל גולן אני לא. ובכלל נראה שעם עליית הרייטינג של התוכנית, עולה כבר שנה שניה הרייטינג של המשטרה בחקירות שופטי התכנית. מה שנראה כבר כדפוס של רייטינג מביא רייטינג. ועל כך שאי הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות (או זיכוי שר זה או אחר על ידי בית משפט) הפך לחותמת הכשר מוסרי בעיניי חלק גדול מהציבור במדינה, לא אדבר הפעם. 

אז בעצם התחלתי לצפות בשל סקרנות. כדי לראות אם יש יחודיות בגלגול השני  (לאחר שהורדנו מהרשימה את עניין האפליקציה והשינוי של הרכב השופטים, המנחה ונערת הזוהר). והמסקנה שלי הייתה כדברי קהלת: "אין חדש תחת השמש... הבל הבלים הכל הבל". השופטים המשיכו לנפות קרפדות וזייפנים באודישנים, אבל לא כל כך הבנתי מה עמד לזכותם של כמה בינוניניים שהמשיכו וכמה טובים כמו טינה  (שאפילו ההפקה חשבה שזה לא בסדר) שהעיפו אותם בטיעון שעליו אי אפשר להתווכח "אני מרגיש/ה שאת/ה עדיין לא מוכן מספיק". והיו גם כאלה ששרו לא פחות טוב מאשר זמר אחר, שעבר את האודישנים (ואפילו הגיע לחצי גמר)  - משום שלא היו בנים או בנות של ארנה ומשה דץ. וגם הפעם לשופטים הייתה השפעה רבה על תוצאות ההצבעה, בתוספת של עד 28%. וגם הפעם נראה שההפקה וגם השופטים תמרנו, לא פחות מאשר כוכב נולד. וכשאלו שהיו בנבחרת זייפו לפעמים (אשכרה זייפו, כי האוזניים שלי שומעות גם זייפן אחד בלהקה של מאה), השופטים קראו לזה אי- דיוקים במקרה הטוב, או שבכלל התעלמו.וההפקה גלגלה כהרגלה ספורי חיים קיצ'יים סוחטי דמעות. בקיצור הבל הבלים הבל.

כשנשאלתי מי לדעתי יהיה הכוכב הבא, חשבתי על שלושה מצויינים שראויים בעיני באותה מידה - טינה, רינת ואביתר. לרינת עוצמה של זמרת נשמה והאחים גת הם סתם גרסא יהודית חיוורת של האחים גרפינקל. אם כי מובטח להם כנראה עתיד ורוד בחתונות ובר מצוות של חרדים (שם הם לא ישירו אריק איינשטיין). אבל באמת לזה בלבד מתאימה השירה שלהם. גם אם ירצו, הם לא ימלאו אולמות אחרים. כמה זמן תעבוד האטרקציה הזו?

וכשההשפעה של השופטים הלכה ופחתה לקראת חצי הגמר, הקהל כבר אמר את דברו, אולי למגינת ליבם של ההפקה - עומר דץ אמנם שר ולא מזייף, אבל קולו וביצועיו אפילו אינם מתקרבים לאחדים שהודחו לפניו.

ולאחר שראיתי את האחים גת מתפללים מאחורי המסך בכוונה רבה לקדוש ברוך הוא ולאחר שאביתר הוא שזכה במקום ראשון, אני כבר לגמרי בטוח שאלוהים לא מעדיף חרדים ושסוריקטות אינן נביאות שלו.