חשיבה חופשית

יש בלוגר שמתעצבן עד לאובדן עשתונות על שאני מפרסם כאן את סדרת הפוסטים הזו בנושא גיבוי - סידרה שתאפשר גם יצוא של הבלוג שלכם בשעת הצורך לכל פלטפורמה אחרת. עד כדי כך שהוא טורח לכתוב פוסט תרעלה שבו כינה אותי ואת טליק 'דיקטטורים גריאטרים' (לא ידעתי שגיל 41 זה נוער, אבל ניחא, וודאי בגילו יש גם רבים שקוראים לו גריאטר כשבעצם בהתנהלותו הוא כילד קטן). ובבלוגים של אחרים הוא מכנה אותי 'האידיוט הראשי' ולא מבין שטענותיו הן פשוט על סף הגיחוך. מספיק שתקראו את שרשרת התגובות הטרוליות שהשאיר אצלי בפוסט הקודם ובפוסטים של טליק, כדי להבין במי מדובר ועוד מאשים אחרים כטרולים.

אבל לצערו כי רב הוא לא מנהל את ישרא, והאחרים (מלבד איזה קומץ שבקומץ  'חלילים וחצוצרות' ושאר נמושות בעילום שם שמגיבים אצלו), בוודאי לא קונים את דברי הבלע שלו - שאני וטליק אחראים לסגירת ישראבלוג, שמסיתים למעבר לבלוג חלופי, ושאנחנו לכאורה רוצים לנהל אותו -  כל אלו המצאות בלה בלה הנהגות ממוח קונספירטיבי, קודח ומרושע שלו ושל חבריו הזדים.לאחר שהבין שבלוגיה חלופית קום תקום, החליף חברבורותיו והתחיל ללקק לטליק בפוסט שכתב ולהשמיץ את קנקן 'הגריאטר' - אבל שכח שהכותרת היא בלשון רבים -'טליק וקנקן הגריאטרים'. מה אומר? כנראה תקפה אותו מן היסטריה. אחרת ממש לא מבין מה בדיוק עובר עליו. שיאמר את שקריו עד מחר שהכל מפני שאני שהתחלתי להשמיץ אותו. אך אם יאמר זאת השקרן, הרי כל אחד יכול לבדוק מה קדם למה בפוסטים של טליק ושלי. הרי הכל מתוארך כאן.

והדמוקרט הגדול לענייני 'גריאטרים', מחק את התגובה שהפנתי לתגובה של אחת שהגיבה בפוסט שכתב. רציתי להעיר תשומת ליבה על כך שאני מתפלא על התייחסותה בחיוך לפארסה שהוא מעורר ובעצם בתגובתה תומכת 'האישיות' באלימות מילולית בשם 'הפלורליזם'... אבל כנראה שדמוקרטיה הוא דורש רק מאחרים, לאחר שהוא עצמו מילא את הפוסטים שלי ושל טליק בשרשורים טרוליים אינסופיים. אז אני לא מחקתי, כל המעוניין יכול לראותם לתפארת מדינת ישראל. גם לא אלאה אתכם בתגובות שמחק אצלו ואלו שהשאיר אצל טליק ושמורות עימדי מצולמות. מספיק את שראיתם כאן ואולי בפוסט של טליק  - תגובות של ילד מרושע בן 41 עם נשמה של טרול המתעצבן מאותיות בולד!

אבל הוא וחבריו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאין לי כל חשק, רצון ושמץ של כוונה לנהל, לא את ישרא ולא שום אתר חדש. ולמי כמוהו שדואג - שיירגע. לא בטוח אפילו שבכלל יהיה לי חשק להמשיך לכתוב בפורום ישראבלוג או יוצא ישראבלוג, בוודאי אם לא יהיה שם עורך שידאג לסדר, לאווירה תקינה ולתרבות דיבור מינימלית - כלפי אנשים שמנבלים את פיהם בביוב כמו הגנן ודומיו.

מדוע?  ראשית, כתיבה באווירת שיטנה לא נעימה כזו בין אנשים כמו גנן "שמזמינים  ללקק להם את החור בתחת" - אשאיר לאחרים שיבוסם להם. שנית, אמנם אני כותב כאן בכינוי, אבל חיפוש גוגל בשמי המלא יעלה עשרות רבות של עמודי ערכים בגוגל - המקשרים לספרים, כתבות, פרסומים בכתבי עת מכובדים, הרצאות בפורמים רבים בציבור וחברות באגודות . על כן לא לישרא ושכמותו אני זקוק כדי להרגיש חשוב בתבל. צר לי גם על כל אלה שעוצמים עיניים לניבולי פה והשמצות ומגיבים כמו מהאו"ם בבלוגים שכותביהם כותבים כך. אבל דעו לכם שאם תגיבו אצלו בעניין באופן שלא ימצא חן בעיניו, הוא ימחק לכם את התגובות. כי מי שכל כך קנאי שיצנזרו אותו למעשה הוא הוא הצנזור הראשי.

לא רק מנבל את הפה ושולח אותי בבלוג של טליק להבדק אצל פסיכיאטר. הוא גם מאיים בפריצה לבלוג ולמחיקה שלו:

כמה מעוותי מחשבה אפשר להיות?

אך בוודאי לא אנשים כאלה יקבעו לי מה לעשות ומה לכתוב כאן. מצידי שימשיכו לנבוח ולגעות עד להודעה חדשה. לא מתכוון להתייחס יותר כאן בישרא לטרחנים מסכנים כאלה שמוציאים דיבה פלילית , לשון הרע ותרעלה היוצאת תחת קולמוסם. ואני לא אמחק כאן מילה עד שיתנצלו. אבל כידוע אנשים עם אגו בשמים לא מתנצלים אלא כרק לאחר שמגלים שזה לא כדאי להם ...

הפוסטים והתגובות הנכתבות לאחרונה נראים כשירת הברבור שלהם עם גסיסת ישראבלוג. הם כנראה מתחילים לקלוט במוחם המעוות שיפתח כנראה אתר חלופי לישרא על אפם וחמתם, ונשמתם כבר כלה פתאום להשתחל לשם לאחר שרק תמול שלשום יצאו בשצף קצף כנגד היוזמה הזו. איזה צבר צבועים עלובי נפש שכמותם. שירת הברבור או שירת הבירבור? אין כמו הגששים חברה (למרות שגם הם גריאטרים לשיטתו של הגנן). שמעו, ויהיו לכם כמה דקות של נחת מהגריאטרים:

תוספת עריכה

הדמוקרט שמוחק תגובות בבלוג ממשיך לנבל כאן את פיו כמו טרול מצוי. כל ילד יכול לראות באיזה אדם מדובר, ולא אוסיף. רק רציתי שתדעו את דעתי האמיתית. אני לא בעד צנזורה של דעות. אני כן חושב שמי שמוציא דיבה, כותב לשון הרע ומגיב באלימות מילולית , ראוי שישא באחריות משפטית על כך. אלימות מילולית הוצאת לשון הרע ואיומים אינם פלורליזם. צר לי על כל אלו שמשתפים פעולה עם כאלה. גם בפייסבוק נערך כיום דיון ציבורי נוקב  על אלו שמכפישים ועושים שיימינג לאנשים, ולבסוף זה חוזר כבומרנג נגדם מהקהילה.

אבל נפנה לעיקר סיבת כתיבת הפוסט והוא גיבוי כהלכה למקרה שתאלצו ליצא את הבלוג שלכם, שהשקעתם בו את מיטב זמנכם, לפלטפורמה אחרת.

***

גיבוי כהלכה (חלק ב')

מספר הערות לגבי החלק הראשון מתגובות שקבלתי (בפוסט הקודם):

א. סיבה אחת לכך שלא נשמר קובץ גיבוי וורד נובעת מגודל הקובץ. כפי שציינתי, כאשר נכתבה כמות רבה של פוסטים כבדים - מומלץ לשמור קובץ גיבוי עבור כל מחצית שנה. סיבה שניה לכך שקובץ מתקופה מסויימת לא נשמר הוא בשל הגדרה לא נכונה של טווח התאריכים לגיבוי. למשל לא ישמר גיבוי אם סימנתם עד 31 בפברואר כאשר בפברואר יש רק 28 או 29 ימים - לכן יש לבדוק כמה ימים היו בפברואר באותה שנה שאתם מגבים. כך עם תסמנו מה-1 לינואר ועד ה-31 ביוני - לא יתקבל קובץ גיבוי לתקופה זו, כי בחודש יוני יש רק 30 ימים (ולא 31).

ב. אני חוזר על החובה לגבות כהלכה כפי שהסברתי בפוסט הקודם. בעיקר קיימת הסכנה שהקובץ לא נשמר באמת כקובץ וורד במחשב שלכם ופתיחה שלו תלויה בהמשך הקיום של השרת של ישרא. אם יפול השרת של ישרא, עשוי להעלם הטקסט בקובץ ובוודאי התמונות. לפיכך אני מציע את הבדיקה הבאה של קבצי וורד ששמרתם: נתקו את החיבור לאינטרנט ופתחו את הקבצים ששמרתם אחד אחד ובדקו עם נפתח הטקסט של מלוא הפוסטים מהתקופה, וכן אם מופיעות התמונות. אם לא שמרתם כהלכה לפי ההסבר - התמונות תעלמנה מקובץ הגיבוי כאשר האינטרנט מנותק.

ג. חלק מהמגיבים ציינו כי למרות ששמרו את הקובץ באופן שתיארתי- הקובץ לא מכיל תמונות. מדוע? הרי הסברים אפשריים לבדיקה.

כשיריב חבוט כתב את הקוד לגיבוי -  הקוד נכתב לוורד שהיה בגרסה 2003 ולדפדפן שהיה אז אקספלורר ובגירסה עד IE8.

לכן גיבוי בשימוש בגרסאות אחרות עשוי להוות מקור לשגיאות או לכך שהתמונות אינן מגובות. כשניסיתי לגבות בשימוש בדפדפן פיירפוקס - קבצי הגיבוי לא הכילו תמונות. כך גם לא כאשר ניסיתי לגבות עם אקספלורר גרסה 11 (הגרסה החדשה כיום). לא בדקתי עם התמונות מגובות כהלכה. בשימוש בדפדפן כרום.

אז מה לעשות אם קבצי הגיבוי אינם נשמרים כהלכה עם התמונות?

1. מעט מאוד עדיין משתמשים בוורד גרסה 2003 . החל מגרסה 2007 ומעלה הקבצים נשמרים בסיומת .dox כברירת מחדל ולא כ- .doc.

לפיכך שמרו את קובצי הגיבוי בוורד כקבצי doc . ניתן לעשות זאת ב 'שמור כ'. במידה והקבצים (לאחר ניתוק מהאינטרנט) אינם נפתחים עם תמונות יש לבצע את השלב הבא (שלב 2) ולגבות מחדש כפי שמתואר בחלק בפוסט הקודם (חלק א').

2. לגבות עם אקספלורר גרסה 8 (IE8). אם יש לכם גרסה מתקדמת יותר מגרסה 8 (בבדיקה על ידי לחיצה במקש ימני על האייקון של האקספלורר ובדיקה ב'מאפיינים' ותקבלו שם את מספר הגרסה שבמחשב שלכם. בדקו גם אם לא התקנתם גרסה מאוחרת יותר, כי יתכן וגרסת האקספלורר שלכם התעדכנה אוטומטית יחד עם העידכונים השוטפים של חלונות. במידה וגרסת האקספלורר גבוהה מ-8 (הגרסה הישנה והטובה) עליכם ראשית להסיר את גרסת האקספלורר שברשותכם, ולהתקין את גרסה 8 מהקישור שאתן לכם מיד.

הסרת גרסת אקספלורר (אם גבוהה מ-8):

לחיצה על האייקון  'התחל'בתחתית המסך > לוח בקרה> התקן/הסר תוכנה>IE. לאחר ההסרה יתכן ויחזור IE גרסה 8 מעצמו.

אם לא, הורידו את אקספלורר גרסה 8 מהקישור כאן והתקינו אותו.

בפוסט הבא חלק ג') נלמד איך לגבות את הבלוג שלכם בפורמט אחר שיכלול: טקסט +תמונות + סרטונים (יוטיוב).

מדוע חשוב לגבות את הבלוג שלכם בדחיפות???

משום שהשרת של ישרא עשוי ליפול כל יום לצמיתות (יש להתייחס אליו כמו שרת המתקיים על זמן שאול) ואם וכאשר זה יקרה - הבלוג שלכם עשוי להעלם לצמיתות!!!

זוכרים שבאחרונה לא יכולתם להעלות תמונות בבלוג במשך מספר לא מועט ימים? הסיבה לכך הייתה נפילת השרת המאכסן תמונות בישרא. לפיכך יתכן שבחלק מהפוסטים הקודמים שלכם גם נעלמו/התחלפו תמונות (האם לרובכם יש זמן לבדוק את התמונות בעשרות או מאות הפוסטים שכתבתם?).

האם באחרונה כשניסיתם לשמור פוסט או רשימת קטגוריות, קיבלתם כמוני פעמים לא מועטות את הודעת השגיאה הבאה?

גבירותי ורבותי - זה בשל נפילה חלקית/מלאה של השרת של ישרא. אם תארע נפילה מלאה כזו בקרוב  - בכלל לא בטוח שמישהו בעמותת ישראבלוג יתקן את זה. בקצב הפיטורין של הצוות בעמותת ישראבלוג, לא בטוח שישאר בכלל מי שידע לתקן  אפילו אם ירצו. לפיכך אני ממליץ לכם בחום לגבות בדחיפות בהקדם האפשרי. אל תתעצלו ותאמרו מניאנה. פן יהיה מאוחר.

בעוד יומיים שלושה אפרסם כאן כאמור את חלק ג'. תעקבו.

כפי שכתוב בכותרת, אני ממליץ לקרוא את הפוסט הזה עד סופו. אני חושב שיהיה בו עניין לכל בלוגר בישרא וגם לקורא מהשורה. ואני חושב שאין עיתוי מתאים ממנו לסיכום השנה החולפת.

באחרונה קיבלתי כמו רבים מכם שרביט ספרים. ולמרות שאני לא מתלהב במיוחד ממרבית השרביטים שהיו כאן בישרא (ולא נתייחס לכך שרבים מהם התחילו בכלל בפייסבוק או בתפוז), עד כה לא שברתי שרביטים. ולמרות שכתיבה לרוב השרביטים זו טרחה עבורי,  מילאתי הוראות כמו ילד טוב, ישבתי וכתבתי את הפוסט הזה. 

וכעת אומר כהרגלי בצורה הישירה והבוטה ביותר: השרביט הזה הוכיח לי שהתחושות שלי לגבי מידת התעניינות בבלוג לאחרונה, אינן בעלמא. אין זה רק משום שזו בעיה גלובלית עקב "עזיבה המונית" לכאורה של בלוגרים את ישרא  - כפי שכתבו לי מגיבים אחדים. מספיק היה עבורי להביט ברשימת השרביטים שהגיעו לרשימת החמים ומספר התגובות לכל אחד מהם, כדי להגיע למסקנה. לא רוצה להיות טרחן קטנוני ולהביא מספרים. מי שרוצה שיבדוק זאת בעצמו, וודאי יגיע למסקנה דומה. ושלא תטעו, אין אני מביא זאת מתוך איזשהם מניעים של תחרות, אלא כסטטיסטיקה השוואתית ללימוד מגמות של הבלוג הזה נטו ולהוציא מהמשוואה מגמות גלובליות שמתרחשות בישרא. זה הכל.

שלא תתרשמו מהפוסט הזה על התבכיינות חלילה. באמת אין סיבה להעלב. ואני גם לא אומר זאת כמו 'פולניה מצויה' ("מה פתאום"? אבל למעשה מאוד כן).  לא הגעתי למצב שאני מחזר אל הפתחים (כמו למשל להגיב בכל בלוג 'נחשב' אפשרי, כדי שבתמורה יגיבו אצלי...). טבעי שהיו כאן כאלה ונמאס להם. הלכו לרעות בשדות אחרים. זו זכותם וזה בסדר. אני מניח שכל בלוגר כאן נתקל בתופעה הזו. אז מי שבא לכאן ברוך הבא. ומי שנשאר לא עושה זאת מתוך חובה אלא מתוך עניין.

כאמור אין בדברי שום מניע תחרותיות. למרות שרשימות המומלצים, החמים והפעילים  בעצם כן מיועדים לעודד תחרותיות בישרא. אני זוכר כאלה שהתלוננו בעבר על הרשימות האלו, וכעת כשהבלוגים שלהם מוצבים בהן במקומות טובים - שותקים או לא מבינים  מדוע כעת מדברים אחרים. אבל זו דרכו של עולם, זו גם דרכם של אנשים. כדברי קהלת, אין חדש תחת השמש.

אז מדוע בעצם אני כותב את הפוסט (הישיר והלא פוליטיקלי קורקט) הזה? אני כותב את הפוסט הנוכחי משתי סיבות בלבד:

א. לפוסט שכתבתי אמנם לא היו הדים מרובים יחסית בישרא (28 תגובות, קפד תגובות שלי = בעצם 14 תגובות בלבד), אבל הפוסט הונצח בגוגל עם  ערך מוסף משמעותי, כפי שתראו מיד. כשעמדתי לכתוב על ספר הילדות הכי משמעותי בעיניי, פניתי למנוע החיפוש של גוגל - כדי למצוא תקציר מוכן של הספר ' לין הגדול ולין הקטן'. אתם יודעים, בשביל לחסוך בכתיבה בפוסט שלא אני תכננתי את פרסומו ולהסתפק בקישור. אבל לא מצאתי תקציר ובכלל שום דבר אחר על הספר, מלבד תמונה של הכריכה. לכן לא הייתה ברירה אלא לכתוב תקציר כזה בעצמי.  חשבתי שדווקא משום שהספר הזה אזל ונעלם, לפחות אנציח אותו אני במנועי החיפוש. למען, יוכל כל דובר עברית החפץ בדבר, לפחות להיחשף לעיקרי תוכן הספר. אמנם קריאת תקציר זה ממש לא כמו לקרוא אותו כולו וליהנות מאיוריו, אבל לפחות רציתי שיהיה בנמצא תקציר דיגיטלי נגיש לכולם.

ב. אבל הפוסט שכתבתי כמו התקציר לספר, לאכזבתי בתחילה לא מצאו את מקומם - לפחות לא בדפים הראשונים בגוגל. אלא רק כאשר הצבתי יחד בחיפוש את מילות המפתח 'חשיבה חופשית' + 'לין הגדול ולין הקטן'. אבל תגידו, אם מישהו מחפש תקציר על לין הגדול ולין הקטן - מדוע שיוסיף לחיפוש 'מחשבה חופשית'? הוא צריך לנחש מי כתב אותו? בסוף הפוסטים שלי אני נוהג להוסיף בקפדנות רשימת קטגוריות (מילות מפתח). ובמקרה זה כדי לקדם את הענין בגוגל, חזרתי ללוח העריכה ולרשימת הקטגוריות של הפוסט  הוספתי את מילת המפתח תקציר. ואז, הפלא ופלא - לאחר מספר שעות:

בדף הראשון, הערך הראשון!

וכעת, כל מי שיחשוק בתקציר ויקליד כנראה לעיל, או, 'לין הגדול ולין הקטן, תקציר' - יקבל אותו מיד כפי שכתבתי בפוסט. בילדותי היה סופר ילדים ומתרגם ידוע, אוריאל אופק ז"ל שמו, שפרסם בעיתונים תקצירים לספרי מופת לילדים, ואפילו כרך אותם בספר. בנוסף להנאה מכתיבתו של אוריאל אופק, ילדי ישראל והוריהם נחשפו בתקציריו למיטב ספרות עולם.

כעת משנכתב התקציר על אחד הספרים הגדולים בעיניי בספרות הילדים (והנשכחים בארץ) והוא עולה בחיפוש בגוגל, אני מרגיש  סיפוק, כפי שהרגיש וודאי אוריאל אופק. ואולי פוסט השרביט הזה גם יביא למישהו בהוצאת ספרים חשק להפיץ אותו מחדש.

לחצו על התמונה ותגיעו לקישור

מהפוסט הנוכחי אתם יכולים ללמוד גם איך תוכלו לקדם פוסט שלכם בגוגל, אם כתבתם משהו בעל עניין לציבור. ולכן אני מקווה שבפוסט הזה תרמתי לכם משהו (הכנסת מילות המפתח המתאימות בקטגוריות). לעומת זאת, אם הפוסט הוא רק משהו על חייכם האישיים, כמו עם מי התנשקתם ושכבתם אתמול, אז אולי מוטב שדווקא הפוסט יוצנע בגוגל, במידה ותחליטו יום אחד למחוק את הבלוג שלכם ולהעלם - כפי שרבים עשו זאת כאן.

לאיזון אני חייב לציין שדווקא הפוסט הקצר "תהיו בני אדם!"  מאתמול, שהשקעתי בו כמעט אפס זמן  - דווקא הוא זכה במספר גדול יחסית של כניסות והתעניינות. נפלאות דרכי ישרא.

אז שתהיה לכולכם שנה טובה ופוריה

שנת שלום, שלווה ובריאות

חג שמייח אונד אגיטע יומטעב. ולמי שלא הבין יומטעב זה 'יום טוב' (חג) ביידיש ושיהיה אגיטע גיטע (טוב טוב - מצויין).

(ובחג בלי נדר, ניפגש בפוסט חג חגיגי).