חשיבה חופשית

היו זמנים שמספר הכניסות היומי לבלוג הזה בלבד (כשפוסט היה במומלצים) היה כמו מספר הכניסות כיום לכל הבלוגים הפעילים גם יחד.  כיום רשימת המומלצים כבר קפואה למעלה מחודש, אז מה הפלא?

כמחצית הבלוגרים מרשימת הקוראים הקבועים של הבלוג עזבו את ישרא. לא כותבים יותר, לא קוראים ולא מגיבים. מחמת כבודם אינני מצרף צילום של האווטרים שהותירו ברשימה - רשימת קוראים קבועים, רשימת רפאים.

כבר לא כתבתי כאן מעבר לזמן הממוצע בין פוסט לפוסט, אך כידוע הייתי עסוק בהקמת הבלוג "הצלת ישרבלוג" ובכתיבת פוסטים שם ולענות שם לעשרות תגובות - תודה לכם, קהילת ישראבלוג שאיכפת לה. בלוג ההצלה זכה לפרסום כביר, למרות שמטעמים מובנים לא הגיע למומלצים. ביומו הראשון הפוסט זכה למאות מבקרים, עשרות רבות של תגובות, ורשימה ההולכת וגדלה של עשרות מנויים ועשרות קוראים קבועים שנרשמו. ולמרות שלא כתבתי כאן בימים האחרונים, הפוסט האחרון שכתבתי מהבלוג כאן על כיפורים וכפרות (שגם הוא עוסק בהצלת ישרבלוג) - גם הוא זכה לתפוצה חסרת תקדים ועמד 48 שעות כפוסט הראשון בחמישית הפוסטים  החמים בדף הראשי של ישראבלוג.  אני לא רואה בזה הישג אישי, אלא הישג לעבודה שלי ושל טליק למען הצלת ישראבלוג.

אבל אחד המגיבים לפוסט בבלוג ההצלה העלה ספק על כך שההתעקשות של נענע10 להשקעה שלילית בישראבלוג מחד, ומחוסר הסכמה לשחרר את ישראבלוג לקניה על ידי הבלוגרים או אחרים מאידך - שמדובר כאן לא רק בכסף. ומגיב אחר היה בטוח שניתן לרכוש את ישרא והדבר תלוי רק ביותר כסף. טוב, את אמא שלי אני לא מוכן למכור גם תמורת עוד הרבה כסף. זה ברור, אבל מה עומד מאחרי מה שנענע מבשלת לישראבלוג ? מדוע אין לה תשובות רציניות אלינו ואל ועד הפעולה שהקמנו להצלת ישראבלוג,- מלבד פוסט המתגאה בקאבר חדש ובכמות לייקים בפייסבוק. גם לבלוג הזה יש הרבה לייקים בפייסבוק וכמה בעצם קוראים עלובים בלבד לאחרונה (עד שלא שווה לי אפילו להמשיך ולתחזק אותו).

אז מה הבשורה בפוסט הרשמי של מערכת ישראבלוג שפורסם היום? נסיון לעבוד עלינו עם חידוש עלוב בישרא של מימשק טכני מימי תרפפו, עם בעיות אבטחה, יציבות ומגיבים שמתייאשים אחרי שהתאמצו וכתבו תגובה ארוכה ומנומקת - ובמשלוח  היא נמחקת חיש עם הודעה מטופשת של prevent double cross script ?

ובכן התשובה והבשורה הפתטית של נענע הוא קאבר חדש - שכמוהו כבגד חדש לשלד מת!

אז אחזור לעניינינו ולשאלות שהעלו מגיבים בבלוג ההצלה. ראשית לגבי הספק על כך שאין מדובר רק בכסף בהתעקשות של נענע10 להשקעה שלילית בישראבלוג מחד, ומחוסר הסכמה לשחרר את ישראבלוג לקניה על ידי הבלוגרים או אחרים. ומגיב אחר בטוח שניתן לרכוש את ישרא והדבר תלוי רק ביותר כסף. אז הסכיתו ושמעו למשל קנקן התה. לא משל קנקן התה המפורסם של הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל, אלא משל שאותו מספר לכם קנקן התה דכאן - בהקשר לתה עם עמותת ישראבלוג. והמשל הוא סיפור אמיתי מהחיים המדעיים של עבדכם הנאמן.

סיפור על מדען נמרץ שעבד כחמור והזיע שנים כדי להגיע לתגלית מהפכנית שרשם עליה פטנט. ופנה המדען למדינה, למשרד שנקרא היום משרד הכלכלה, לבקשת תמיכה להמשך המחקר ולפיתוח מוצר רפואי תעשייתי מהפכני זה. והמדינה העניקה למעבדתו של המדען סכום ראשוני של מאה אלף דולר לשנה (כשהדולר היה שווה כמעט חמישה שקלים) ובתנאי שחברה תעשייתית כלשהי תשקיע גם סכום משלים של עשרת אלפים דולר בלבד לפרוייקט. תמורת ההשקעה הקטנה יחסית זו של החברה, תהיה לה זכות סרוב ראשונה כאשר ההמצאה תמוסחר ותשווק בשוק. טוב, זוהי מדיניות הממשלה לעודד את התעשייה הישראלית. לגיטימי. עד כאן הכל טוב ויפה.

נחתמו החוזים, המדינה עמדה בהבטחתה והזרימה את הכספים במועד, בכפוף להשלמת אבני דרך מחקריים של המעבדה שלי. לעומת זאת החברה התעשייתית (שלא אציין כאן את שמה בגלל הגוגל, ורק אומר בשביל ההמשך ששמה מתחיל באות פ' - מעתה חברת פ' ) הזרימה בתחילת הפרוייקט רק חמשת אלפים דולר, ואת השאר הזרימה רק לאחר מספר מכתבי אזהרה נישנים ששלח מוסד המחקר שלי. בסיכום שהיה לנו בכתב ובעל פה עם החברה - הם התחייבו להזרים לנו בנוסף סכום של חמישים אלף דולר לשנה ( מעבר לנדרש על ידי המדינה) כדי לקדם את המוצר הרפואי שלנו לקראת ניסויים קליניים.

אבל חברת פ' לא שילמה לנו גרוש מזה ומצד שני לא הסכימה לצאת מהפרוייקט, כי לא הייתה פגיעה  בחוזה המרושל שנחתם על ידה עם המדינה. ולא רק שלא הסכימה, אלא גם לא שילמה כלום לשנת הפיתוח השניה, והמשיכה להינות מתקופת חסד כבעלת זכות סירוב ראשונה. בוודאי תשאלו למה, כמו שמגיבים כאן שואלים מדוע עמותת ישראבלוג לא משחררת את ישרא. נכון? אז הנה אספר לכם למה.

באותה עת כשחברת פ' חתמה על החוזה איתי ועם המדינה - למעשה נקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני פשיטת רגל על חובות מכאן ועד להודעה חדשה. כלפינו שידרו חיוכים, נופת צופים והרגעה (מזכיר לכם משהו מנענע?) ולמעשה החוזה שלה איתנו היה שווה לה מיליונים רבים. מדוע? כי הקשר של חברת פ' עם ההמצאה שלנו (ושאני ואנשיי ירקנו דם בשבילה) העלה את מחיר המניות שלה.

חברת פ' משכה את הזמן שבמהלכו (כאשר כבר עמדה בפני פשיטת רגל) מכרה 50% ממניותיה לגוף שלישי. ומה קרה אז למדעננו (וגם למדינה)? - הוא יצא קירח מכאן ומכאן.

הבנתם את המשל? או שתמשכנה אותן שאלות תמימות של קוראים  כאן, מדוע בכלל עלינו לפעול (ומהר) ולא להרגע ,מדבריהם המרגיעים, של מנהלים בנענע, באיזה פוסט מערכת נואש. גבירותיי ורבותיי, צר לי לומר לכם כאן את עובדות החיים. פוסט מרגיע אשר יהיה ואפילו מכתב מעורפל - אינם חוזה משפטי. וגם כשחברה (ע"ר) פושטת רגל - היא כבר לא מחוייבת לשום חוזה. הבנתם את זה?

*ושמתם לב שלמרות בגדי השלד החדשים - רשימת המומלצים לא הוחלפה הרבה זמן בדף הראשי, ותשאר שם גם כנראה כל החג? אז אולי תתלוננו בפני המרגיעים בנענע?

אז שיהיו לנו בשורות טובות

וחג שמח לכל קהילת ישראבלוג שנותרה.

שלכם קנקן התה בלי נענע.

תוספת עריכה

מישהו מעוניין להעלים אותי?

למרות שהיו כאן מספר גדול יחסית של כניסות ותגובות לפוסט - שמתי לב שהפוסט לא נכנס לחמים לפי הצפוי. שמתי לב שנעצרה תנועת הכניסות והתגובות לפוסט. אבל זה לא קרה סתם. יד נעלמה ביטלה את סימני החיים שלי בלוח העריכה. דהיינו מישהו היה חייב להכנס ללוח העריכה שלי כדי לעשות זאת. הפעם לא הפכו את הבלוג לפרטי, כדי שלא אגלה זאת מהר.

ביטלו את שלושת הפונקציות, שהוציאו את הפוסט מהחמים ומהאפשרות ללייקק.

האם זה קשור בפעילות האחרונה שלי להצלת ישראבלוג. האם זו אמורה להיות אזהרה? אולי סתם קונספירציה בשקל? בכל אופן אם אעלם תדעו מדוע!

אם אכן זה קשור למה שאני חושב - כבר אין טעם לשנות שם משתמש וסיסמה.

ואם ישרא בלוג יקר לכם ועוד לא עשיתם זאת, הכנסו לכאן (לחצו על הכפתור) והצטרפו כמנויים לבלוג ההצלה של ישרא-בלוג.

סלחתי לכל מי שסינן אותי בבלוג שלו.

סלחתי לכל הטרולים למיניהם בישרא.

סלחתי לכל מי שרצה להגיע למומלצים וכתב פוסט אנטי לפוסט שלי, עם הפניה והשמצה (אישית).

סלחתי לעורכים שבלי משים נתנו יד לזה (ובעקיפין להשמצות אישיות) בשם האיזון "האקדמי".

סלחתי לכל מי שניהל שרשור השמצות/לעג (מרומז או ישיר) עלי בבלוג שלו או של אחרים, וכאילו לא ראיתי כי לא הגבתי. כי אולי גם אני אשם שנגעתי להם בנקודה רגישה או פגעתי באמונותיהם (טפלות או לא ככל שיהיו).

סלחתי לכל מי שהתעלם סלקטיבית מתגובות שלי והשאיר אותן מיותמות. יש גרועים יותר - כאלה שמחקו את התגובות בכלל.

סלחתי לכל מי שאינו עונה בכלל לתגובות - ובעצם זה לא משנה כי הפסקתי לבקר.

סלחתי לכל מי שלאחר פוסט שלא התאים להשקפת עולמו, טרק את הדלת בחוזקה.

סלחתי לכל מי שהיה כאן עד שהגיע לגדולה.

סלחתי לכל מי שהגיב בעילום שם (וכי מה בעיה לבחור כינוי שלפחות אדע, אם לענות בלשון זכר או נקבה)?

סלחתי לכל מי שמחק את הבלוג שלו יחד עם התגובות שלי.

סלחתי לכל מי שרצה להיפטר ממני והפך את הבלוג שלו לבלוג פרטי.

וסלחתי לעצמי שכחילוני בהכרה מלאה כתבתי ביום כיפור.

שלכם, אוהב אתכם תמיד

קנקן התה

נ.ב

ואני לא סולח למי שהפך הבוקר ביום כיפור את הבלוג שלי לפרטי.

הפוסט הזה נכתב אתמול ללא ידיעה וללא קשר לפוסט של ידידי טליק.