חשיבה חופשית

   תעודת שחרור

תעודת שחרור בכבוד

645 פוסטים!

תעודת מילואים

מען מגורים באזרחות: יעודכן בהקדם לאחר חיפוש דירה חדשה להשכרה.

לכל מוקירי זכרי:[email protected]

אקורד סיום

ויהי בימי פומפיי האחרונים של ישרא, "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן". וחשק 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לקלס ולחמוד לצון, ועמל קשה בפוטושופו ליצור פוסט מופת לתפארת מדינת ישרא.

ויעלזו בני הבליעל במחילותיהם עד מאוד

וחובבי הרקטום בראשות מגדל הגזרים וחברי מסדר השתקנים העלו את 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לדף הראשי של ישרא, כי אוהבים אלה עד מאוד להקליד במקש ולצחקק בהתרגשות מתחת לשפמם הרוטט.

וצדיקה אחת היתה בסדום:

וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד (בראשית כ"ח)

אלו שמתכוונים כעת לכתוב תגובה מתחסדת, שלא לשים לב וגומר, כדי להרגיש זכים וטהורים - אז ראשית כבר מזמן מערכת החיסון שלי פיתחה נוגדנים לארס הנחשים, הצפעונים והצרעות שבשדמות ישרא המתייבשות. ושנית אנא חיסכו מכם וממני את התגובה מסוג זה.

***

ולעניין הכללי בישרא - חיכיתם לגודו וקיבלתם מענה ברור למה שהתרעתי בפניכם חזור ושוב ורבים התעלמו או בחרו להגיב בקלס אישי (ישירות באופן המחליא ביותר, או ברמיזות עם קריצות בבלוגים של אחרים).

בפוסט האחרון סיכמתי מדוע ישרא הוא סוס בפרפורי גסיסה אחרונים. חטפתי על כך ממיטב הרוע של בלוגרים אחדים. נתקלתי כאן בכך שהשהיית כתיבה היא יריה עצמית ולא תזיז למנכ"ל נענע.

אבל ממכתבו השהיית כתיבה מאוד מזיזה לו (בניגוד למרבית מביני הדבר כאן). ולראיה, זה מה שכותב מנכ"ל שלא מזיז לו? ואני מצטט ממכתבו היום בבלוג 5: "כמנהל חברה מסחרית , אני נדרש לאחריות ללקוחות לעובדים ולבעלי המניות ".

חשבתם גם שהמנכ"ל לא קורא כאן פוסטים? אז חשבתם:

אתם מבינים את זה? את מה שלא רציתם לשמוע ממני, שמעתם היום ממנו בצורה הברורה ביותר. הוא לא שם עלינו ז..., אבל  השהיית כתיבה המונית לא טובה לו ולבעלי המניות. למרות הזלזול הרב שזכיתי לו בימים האחרונים כאן, אולי בכל זאת כדאי לכם לשמוע לעצתו של קנקן על עובדות החיים. וכן על ההשפעה של צעד כזה על המחיר שידרוש מנכ"ל נענע עבור רכישת הגרוטאה (ישראבלוג), שפתאום הוא מוכן לשמוע עליה. ודי לחכימא ברמיזה - על פי הכלל הפשוט של 'היצע וביקוש'.

ועל כן, כפי שאמרתי וללא היסוס  - אני עומד מאחורי המלצתי ונותן דוגמה אישית. תעשו את מה שאתם מבינים. תחליטו האם אתם יכולים לדחות סיפוקים או לא:

ובמקום מלחמות ישרא אישיות בין בלוגרים (שלא יובילו לשום מקום ואפילו יקרבו את האבדון) אני ממליץ לעסוק בעיקר בדחיפות ולא בטפל.

עריכה

לסיכום -  דבר אחד אפשר ללמוד ממכתבו של מנכ"ל נענע, ואשר נותן משנה תוקף לגישה שהמלצתי (ואשר להבנתי רבים המתנגדים לה כאן) :

* מנכ"ל נענע כן קורא פוסטים כאן!

* כן מאוד איכפת לו מסטטיסטיקה ומאוד מאוד איכפת לו ממה שיחשבו בעלי המניות והלקוחות (הפרסומאים).

* כיוון שכבר אין לו עובדים בישרא, הרי אנחנו העובדים בשבילו, ללא שכר ובתנאי כתיבה 'זבל'.

I rest my case

היום השתחררתי משירות סדיר בישרא. אשוב לכאן בהקדם עם תעודת שחרור, ואולי אכנס בעתיד פה ושם לשירות מילואים, במידת הצורך ואם יהיה מה לעדכן. 

היו שלום.

רבים שמו לב שלאחרונה כי בין כל התקלות הטכניות הממשקיות הבלתי נסבלות של ישרא, יש קושי להעלות תמונות לפוסטים. כשטליק דיווח לראשונה שאינו מצליח להעלות תמונות לפוסט שלו (גם בשימוש בדפדפנים שונים), הצלחתי להעלות תמונות אצלי, אבל לאחר מכן לא מצליח להעלות יותר תמונות ומקבל הודעת טעות שהשרת מושבת. מאז חלק מהבלוגרים מצליחים לפעמים ולפעמים לא. בכל אופן ברור ששרת התמונות של ישראבלוג אינו יציב. לאחרונה הבחנתי שתמונות בפוסטים שונים שלי מהעבר - התחלפו זו בזו ואפילו האווטר של הבלוג שונה מספר פעמים לתמונות שהועלו באקראי באופן לא ברור. אולי קרה גם אצלכם ולא הבחנתם בכך. הרי מי נכנס לפוסטים ישנים לבדוק?

כעת אני עומד להסביר איך לעקוף את בעיית העלאת התמונות, על ידי שימוש בשרת תמונות חיצוני מהימן וחינמי. אבל לפני כן אני חייב לקרוא לסדר את הנהלת עמותת ישראבלוג, על כך שהתקלות הרבות בממשק כבר בלתי נסבלות בעליל. הבטחתם, וכפי שכבר כתבתי - אתם לא עושים שום דבר. לְמה אתם מחכים? שהשרת יפול וימחקו בלוגים, שימחקו פוסטים? רשימת מנויים שלי כידוע כבר נמחקה מבלי אפשרות שחזור. גם פוסט אחד שלי נמחק בעבר חמש דקות לאחר שהועלה (יש עדים שהבחינו בכך, והוא פורסם באתר אחר שמעתיק פוסטים מישרא, אבל נמחק מכאן). האם אינכם מבינים שבכל יום עוד בלוגרים וקוראים עוזבים את ישרא?

אביהוא, אני יודע שיש לך רצון טוב וכתבת פוסט בבלוג 5 שהמנכ"ל החדש של עמותת ישראבלוג תומך בשינוי הגישה הקודמת שדגלה כנראה בכך שישרא ימשיך בכוח האינרציה, ללא השקעה. אבל הסטטיסטיקה של ישרא מוכיחה שגישת הזילזול בנו הכותבים והקוראים - אינה פועלת לטובתכם בלשון המעטה! הזעם בקרב הבלוגרים כאן רב. אפילו רב מאוד. רבים כבר נטשו ורשימת המתיאשים הולכת וגדלה מיום ליום. אז יש לי הצעה.

לפני שיהיה מאוחר, ההצעה שלי היא שבמקום המשכורות שאתם משלמים לשוא לצוות הטכני שלכם, שיודע להבטיח או להתחמק, אבל כנראה לא יודע אפילו איך להכנס לקוד, ושלא מתייחס כבר שבוע לעניין בעיית שרת התמונות (מיילים נשלחו ולא נענו, כרגיל) - אז אולי יש מצב שתאתרו את יריב חבוט ששילמתם לו אקזיט הגון כדי לרכוש את ישרא? לא שווה לכם לשלם לו שוב כמה שנדרש כדי שיעזור וילמד אתכם איך לטפל כראוי בממשק ואיך לשדרג אותו? לְמה אתם מחכים? שאתר ישרא יפול ויגווע לעד? שכבר לא תוכלו לשקם אותו?

אז עבור אלה שעדיין כאן, כיוון שאי אפשר כבר לסמוך על שרת התמונות של ישראבלוג, אתן לכם פתרון זמני. הרי הסבר איך להעלות תמונות דרך השרת החיצוני inter load, בקישור הבא: http://www.interload.co.il

אפשר להעלות שם בבת אחת עד 5 תמונות על ידי Browse למיקום התמונות הרצויות במחשב שלכם. אם צריך יותר, חוזרים אחר כך על עוד סט של תמונות.

לוחצים על כפתור האישור ומתקבל במסך לדוגמא:

כעת כל שנותר לעשות הוא להעתיק (control C) את קוד ה HTML שבמסגרת, ולהדביק (control V) במקום הרצוי בפוסט בלוח העריכה. לא לשכוח לשמור.

פשוט, קל ומהימן.

בהצלחה.

אני יודע שלכמה אנשים חסר שלאחרונה כתבתי פחות בעניינים הרגילים כאן, ובמקום לדאוג לביתי (הבלוג הזה) עסקתי וכתבתי עבור הצלת ישראבלוג כאן ובבלוג הצלת ישראבלוג. אז אתחיל את הפוסט הזה על חיה ששרדה מימי הדינוזאורים ואסיים כיצד זה מתקשר למה שמתרחש בימים אלו לבלוגיה שלנו בישרא.

לפני שנים, ליום הולדתו העשירי של הבן החלטנו שנמאס להביא עוד איזה ליצן או קוסם, כפי שמקובל היה להביא למסיבות ימי ההולדת של כל החברים. חיפשנו ומצאנו במחיר ליצן איזה דוקטור בערבה שיש לו חוות חיות שונות ומשונות, שהוא מביא למסיבות ימי הולדת לילדים ועורך איתן הצגה. והוא מספר אנקדוטות על כל חיה וציפור, מדגים כל מיני תכונות שלהם, ומעביר את אלו שאפשר - לסיבוב ליטוף של הילדים. אני אומר לכם, כזו הצלחה של יומולדת לא ראיתי. כל ילד בימינו מבקר גן חיות, אבל כשגן חיות מבקר אצלו בבית זה כבר משהו משהו.

לאחר שעתיים של כיף לילדים המשולהבים, הגיע תור שיא התצוגה של המסיבה שלקראתה לקח דוקטור דוליטל הזה הפסקה - אותה ניצלו הילדים לשתיה ולכיבודי יומולדת. ובהפסקה עלה יחד עם שני עוזרים לטרנזיט שלו  בחנייה וחזרו  עם גיגית ענקית מכוסה ביריעה.

חלק השיא של ההצגה הגיע, כאשר הילדים ישובים במעגל גדול במרפסת עשרים וחמישה מטר שלנו, סביב הגיגית. הדוקטור מכריז בדרמטיות, שהנה בגיגית נמצאת חיה גדולה מימי הדינוזאורים לפני שישים מיליון שנה. חיה קדומה ופרימיטיבית ששרדה מאז. הילדים הישובים במתח ובהתרגשות מכך שהם הולכים לראות מין דינוזאור, התבוננו כיצד מוסרת היריעה והנה מתגלה להם חיית ענק בשם צב אליגטור - צב תנין בעברית. הצב הזה שמגיע כמטר ארבעים אורכו ו- 120 קילו משקלו.

צב אליגטור חי בסביב נהרות של אמריקה מדרום קנדה ועד לקו המשווה. לצב זה אופי רגזני מאוד והוא נושך בעוצמה רבה. הדוקטור הרחיק מעט את הילדים כאשר ידו התקרבה להגיש לו קצה גזר גדול. הזוחל הזה פער את פיו וסגר את הלסתות שלו על הגזר בעצמה חזקה בצליל חאפ חד, כשידו של הדוקטור נרתעת במהירות לאחור ומפילה שארית הגזר. הדוקטור הסביר שלזוחל הזה אופי תוקפני פרימיטיבי. לא משנה מה תגישו לפיו, גזר או אצבע. קודם כול הוא סוגר את מלתעותיו החדות ורק אחר כך הוא מחליט אם זה טעים לו או לא.

יש לי תחביב כזה לעיתים להשוות התנהגות חיות לבני אדם. ולמעשה ניתן לקטלג בני אדם באופן גס לחיה זו או אחרת. הצב אליגטור הזה מזכיר לי אנשים רגזנים שקודם כול "נושכים". תוקפים ורק אחר כך חושבים אם הייתה באמת סיבה. הזכירו לי את הצב הזה כמה רגזנים כאן בישרא. לא משנה מה עושים, אם זה יהיה טוב או רע להם, קודם כול נושכים. כמו הנשיכה של הזוחל הפרימיטיבי הזה מימי הדינוזאורים. לא שחיות אחרות אינן מתקיפות וטורפות, אבל רובן תוקף באופן סלקטיבי, את מה שבאמת מתאים להם לאכול במחשבה תחילה. לא כמו הזוחל הזה שתוקף מבלי לחשוב אם טוב יהיה לו הדבר או לא.