חשיבה חופשית

.

ראשית למי שלא ברור: כבר מזמן אין יותר ישות עצמאית ששמה ישראבלוג - ישראבלוג, עמותת ישראבלוג וערוץ 10 - חד הם. אין שרת נפרד לישראבלוג וכנראה לא פשוט לחלץ את ישראבלוג מתוך השרת המשותף. אם לא היה עצוב כל כך, אפשר לגחך מכמות הברברת ו'הידענות' המופלגת שמפגינים ומפיצים כאן בימים האחרונים בלוגרים מסויימים. ובמקום להתמקד בעיקר, הם מתעסקים בהכפשה וזלזול במצב עצמו, המתכנסים באגו פלצני מרקיע שחקים. אבל אגו גבירותי ורבותי, כמו דיונים 'אקדמים' שברומו של עולם  אשר מתנהלים כאן באחרונה בענייני ישרא - לא יועילו למצב ויביאו לפתרון. יש לי הרבה מה לומר וכבר הבעתי מעט את דעתי בפוסטים האחרונים. אבל די לי מדיונים תיאורטיים.  כאן אני רוצה לעסוק בעובדות בלבד - לא בפראנויות, לא בקונספירציות ולא בפתרונות בגרוש. 

למען גילוי נאות לאלו ששכחו, אני יזמתי והובלתי את המאבק הקודם בעזרתם של טליק, אבו אלמוג ו- n_lee . מאבק שהחל עם פיטוריה של מריאט - המנהלת ועורכת האחרונה של ישראבלוג. מי שבא אחריה ברבע משרה היה כסת"ח - היה ואיננו עוד, כמו מנכ"ל עמותת ישראבלוג שהבטיח גדולות ונצורות בבלוג 5 ובמייל ששלח לחלק מהבלוגרים - גם הוא איננו עוד!. במאבק הקודם הנהלת עמותת ישראבלוג הובילה אותנו בכחש ובהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (במסמך שפרסמנו בבלוג ההצלה) - וזאת כדי להשיג שקט ציבורי.

אז כעת חשוב לציין שאני לא קשור בשום צורה יותר לכל ההתאגדויות והיוזמות השונות המתפרסמות כאן לאחרונה ובפייסבוק. פשוט נמאס לי מהקנטרנות וכפיות הטובה (בעילום שם ובגלוי ושל אלו שאחר כך מתחבאים בבלוג פרטי ומשמיצים שם  בקרב עדת שועליהם) - למי שמשקיע ממרצו לטובת הכלל, על חשבון חייו הפרטיים. אז כעת אני רק אדם פרטי שישרא יקר לו וקצת מבין בענייני עולם.  ושוב אני מדגיש - אני לא קשור כאן לאף אחד ולא מפעיל אף אחד מקרוב או בשלט רחוק, כפי שמפיצים כמה רכלנים מרושעים ועלובי נפש כאן.

אבל לכל המכחישים, המתעלמים מהעזיבה ההמונית, בנות היענה, הלא מאמינים,  או הסבורים שישראבלוג במתכונתו המקרטעת (הן מבחינה ניהולית והן מבחינת הממשק) הוא פלטפורמה מאין כמוה לעילא ועילא ושאר הבלה בלה הנכתב כאן, ולאלה שסבורים שבכל אשמים בלוגרים כמוני וכמו טליק ובניגוד, להם יש 'תובנות גאוניות' איך להציל את ישראבלוג - לא אבזבז אנרגיות על אנשים מרושעים ומנופחי אגו. גם לא אכנס כאן להזמת הרעיונות ההזויים והרכילויות שהפיצו לאחרונה בבלוגיה מכאן ועד להודעה חדשה. על כן  לא אדבר כאן השערות, כי אני איש מעשה ולכן אדבר כאן רק עובדות.

ראשית אם למישהו כאן יש ספקות לגבי הכוונות העתידיות לגבי ישרא - הביטו בראש הדף הראשי בעמותת ישראבלוג - מדוע נעלמה מראש העמוד הלשונית המסורתית של ישראבלוג?

דברי הפרידה האלו אומרים הכל! אבל יש כאן עלובי נפש שרואים בכך הזדמנות לעצמם לככב בפעילים בשבועות הגסיסה האחרונים של ישרא, גם כשיש להם פחות ממאה כניסות ליום ופוסטים ממוצעים ומטה ברמתם. אז שיבוסם להם בעיר הרפאים הזו בימי פומפיי האחרונים.

ושימו לב, כל אלה שחושבים שאלו שעוזבים לפלטפורמה אחרת יחזרו לכאן על ארבע, כי שם אין להם קוראים. אז לידיעתכם עוד עובדה שניתנת לבדיקה. אבו אלמוג למשל עבר לכתוב בוורד פרס. ולאחר שלושה פוסטים בלבד, כבר היו לו שם למעלה מ- 750 עוקבים.

אני לא יודע מה אצלכם, אבל אצלי לאחר כתיבת מאות פוסטים במשך שלוש וחצי שנים - מספר המנויים והקוראים הקבועים הוא הרבה מתחת למספר העוקבים שלו לאחר שלושה פוסטים בלבד בוורדפרס. אז הנה, עוד אגדה אורבנית שמופצת כאן הרבה ומופרכת כאן.

כשחשבתי שאולי יועיל אם נגייס עיתונאים שכתבו בעבר בישרא כדי לעורר רעש ציבורי (שערוץ 10 לדעתי חושש ממנו כל עוד הוא ממתין לחידוש רשיון ההפעלה), נכנסתי לטבעת הבלוגרים העיתונאים הזו:

אבל מבדיקה קצרה הסתבר שכל העיתונאים האלו כבר עזבו מזמן את ישרא (עוד לפני שקנקן וטליק הבריחו את כל הבלוגרים לטענת הקונספירטור הראשי ותומכיו). וכשפניתי במייל לעיתונאית האחת ויחידה שעוד כתבה כאן עד כלפני חודש - הסתבר שגם היא הפסיקה לכתוב - באמת תהיתי מדוע התגובה שלי בפוסט האחרון נשארה יתומה.

אז הנה עוד עובדה - לעיתונאים לשעבר אין יותר עניין בישרא וגורלו. הם כותבים ומתבטאים במקומות אחרים.

יש כאן עדיין אנשים עם תקוות. יש התארגנויות. יש משא ומתן על בנייה של בלוג קהילתי חלופי לישרא, אם מנכ"ל עמותת ישראבלוג ימשיך להתעלם מהפניות אליו בשבוע וחצי הקרובים, כפי שעדכן טליק בבלוג שלו. אינני יודע אם יצלח הדבר. בין אם כן ובין אם לא וכל אחד מפליטי ישרא ירצה לעבור לפלטפורמה חלופית - יש דבר שהכרחי לעשות כעת כראוי בדחיפות, למרות שרבים חושבים שזה פשוט.

אני מדבר על גיבוי הבלוג.

בישרא יש כאלו שסוגרים ופותחים בלוג חדש כמו שמחליפים גרביים - אלה לא צריכים לגבות. להם במילא לא איכפת אם הבלוג שלהם ימחק ויעלם יום בהיר אחד (כן פשוט בוקר בהיר אחד), כי הם עושים זאת בעצמם. אבל יש בוודאי רבים כמוני שהשקיעו הרבה מזמנם היקר בבלוג שלהם. אלה בוודאי ירצו לא רק לשמר את הטקסטים אצלם במחשב, אלא להעביר את הפוסטים המגובים לאתר החדש שיבחרו.

אפשר יהיה לעשות זאת רק אם הגיבוי יעשה כהלכה ובכל הפורמטים האפשריים השונים.

גיבוי כהלכה (מבלי שתהיה לכם אחר כך עגמת נפש) -חלק א'

רבים חושבים שאם בצעו שמירה בלוח הגיבוי, אז הכל בסדר. האמת היא שצריך להשקיע בגיבוי נכון וחשוב גם לשמור על הגיבויים באופן שניתן יהיה למצוא אותם בקלות בשעת הצורך. בפוסט הזה שהוא הראשון מסדרת שלושה שאפרסם (אם אצליח לפני שישרא יעלם וסליחה אם זה נשמע לכם ציני) - אתאר בפרוטרוט, צעד אחר צעד, איך לגבות כהלכה ונבדוק את האפשרות להעביר אחר כך את הבלוג במלואו לפלטפורמה אחרת למשמרת או להמשך הכתיבה שם.

כאמור חשוב מאוד לארגן את הגיבויים בתיקיות מסודרות שניתן יהיה אחר כך לאתר אותן במחשב שלכם. הקדישו תיקית גיבוי לכל שנה. יותר משנה הפוסטים לא ישמרו. במקרה כמו שלי שנכתבו מאות פוסטים לשנה והם כבדים ומכילים תמונות וסרטונים, אי אפשר לגבות במכה אפילו שנה, ועל כן יש צורך לגבות את הפוסטים במנות של חצאי שנים. הרי דוגמה לתיקיות הגיבויים כפי שמאורגנים במחשב שלי (בתוך תקיית אב המכונה גיבוי אחרון של הבלוג חשיבה חופשית). התיקיות האלו מגובות גם בדיסק נייד נוסף שלי מלבד במחשב.

כעת אדגים גיבוי כהלכה של הפוסטים משנת 2014. ראשית יש לפתוח על שולחן העבודה (דסק טופ ) במחשב  תיקיה חדשה על ידי לחיצה על המקש הימני בעכבר ונתינת כינוי בתחתית:

בתיקיה הזו נאכסן את כל סוגיי הגיבויים (בפורמטים שונים) לפוסטים משנת 2014 למשל.

כעת מקישים על 'גיבוי' בתפריט ה'הגדרות' שבלוח העריכה, כך:

ונפתח הלוח הבא:

כיוון שכאמור אצלי מאות פוסטים כבדים לשנה שכוללים גם הרבה תמונות וסרטונים, אני מגבה חצי שנה בפעם (ינואר- יוני, יולי-דצמבר). בתיבת סוג הגיבוי יש שתי אפשרויות. נתחיל הפעם בסוג גיבוי מסמך וורד. סמנו כולל תגובות אם אתם מעוניינים לגבות גם את התגובות:

סיימו בלחיצה על כפתור 'בצע' ויפתח הסרגל:

בלחיצה על כפתור 'שמור' יפתח המסך הבא:

כעת יש לחפש בשולחן העבודה (1) את התיקיה 'גיבוי חשיבה 2014 ' (2), לתת שם לקובץ וורד לפי הדוגמה (3) ולשמור (4):

לאחר שמירה יפתח המסך הבא:

כעת פתחו את מסמך הוורד שנשמר ויתקבל המסך הבא. השיבו כן לשאלה בתיבה שתפתח:

כעת יפתח מסמך שבו תקבלו את הפוסטים עם התמונות בשרשרת, אחד לאחר השני (בדקו שהקובץ אכן מכיל גם את הפוסט האחרון בתקופה הנ"ל) :

אבל האמת היא שלמרות שאתם רואים את התמונות הן למעשה לא נמצאות כחלק אינטגרלי במסמך שלכם אלא שמורים אי שם בשרת התמונות של ישרא/נענע. כלומר,אם ישראבלוג יעלם, תעלמנה גם התמונות!

לכן , כדי לשמור גם על התמונות יש לבצע את הצעדים הבאים:

בקובץ הוורד שנפתח לחצו בתפריט למעלה על שמור כ (save as) . מבין האפשרויות בחרו בשמור כסוג - מסמך וורד ושמרו כפי שמוצג בתמונה הבאה:

לאחר שמירה זו יתקבל המסך הבא:

מסמך הוורד הזה הוא בקובץ וורד אמיתי שנשמר במחשב שלכם (טקסט +תמונות) ולא צריך להעלות אותו כמקודם מהשרת של ישרא בכל פתיחה. כאמור אם ישרא יסגר - המסמך לא יוכל להעלות נתונים מהשרת.

זהו החלק הראשון של גיבוי בפורמט וורד.

מה לא כולל הגיבוי?

א. סרטוני יוטיוב ואאודיו בפוסטים שלכם (על שמירה שלהם נלמד בפוסט הבא ("גיבוי בלוג -חלק שני").

ב.' אודות הבלוג' ושאר הפריטים 'ברשימות'.

את אודות הבלוג העתיקו והדביקו למסמך וורד נפרד.

ג. לגבי הרשימות, אתן טיפים בחלק ב' בפוסט הבא.

חשוב להקפיד בביצוע דייקני של כל השלבים ולבדוק שכל הפוסטים אכן גובו במסמך וכי התמונות הפכו לחלק אינטגרלי ממסמך הוורד השמור אצלכם במחשב.

בהצלחה, וההמשך יבוא בשני הפוסטים הבאים. נא לעקוב.

מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת

אשמח לקבל בתגובות על הצלחתכם וכן כמובן שאלות אם יש, להבהרה.

עריכה

קיימן בפוסט הזה מבהיר את סיבות השהיית/הגבלת כתיבה ושאינן קשורות למצב בישרא. אין לי דרך להתקשר אליו אבל אם יבחין בתוספת עריכה זו, אני מוסיף עבורו את הקישור לפוסט שכתבתי בעבר ועשוי להיות רלוונטי.

את הפוסט הזה אינני כותב בבלוג ההצלה בשל נקודות המבט האישיות שבפוסט זה.

איננו יודעים כמה שמו לב לזה שלאחר יום כיפור נעלמה פינת מומלצים ייחודית בישרא והותירה חור לבן בדף. מזל שפעמיים שירים שכתבתי היו במומלצים האלה ולכן צילמתי. אם לא הייתי מצלם, לא הייתי יכול להוכיח שעד לפיטורי מריאט הייתה פינת מומלצים כזו, שהיא ערכה. הרי היא:

פינת הפוסטים היצירתיים הפכה היסטוריה.

נו טוב, אי אפשר לדרוש מעורכת תוכן שפוטרה ועסוקה מעל הראש להעביר את הידע שלה בחפיפה - שתמשיך לחפש ולקרוא עשרות פוסטים יצירתיים. זהו הפיחות הזוחל בישראבלוג והוא כבר כאן, כשמריאט עדיין כאן עד לסוף החודש. ויש מי שלא מבין לשם מה צריך בכלל עורך תוכן בשכר. ומדוע בשכר? אז נתחיל עם השכר - כדי שעורך בלוגר/ים מתנדב/ים (כמו שחלק כבר הציעו בתגובות למכתב הנהלת נענע בבלוג 5) לא ייצרו כאן קליקות ומאפיות. זה למה.

ומה זה אומר ביטול משרת עורך תוכן בכלל בישרא?

פשוט מאוד, יש עורך תוכן של נענע והוא יאלץ להיות גם עורך תוכן של ישרא (בעד אותו הכסף, כי הרי אין כבר לנענע כסף להעסיק עורך תוכן עצמאי בישרא), ולכן המומלצים יהיו בעתיד כך?

פוסטים מומלצים  מישרא בדף הבית של נענע

כלומר, אוכל וסקס- פיפטי פיפטי. כמו מומלצי ישרא בדף נענע בעת כתיבת פוסט זה. וזה לא סתם מקרי (אני בודק את זה מעת לעת), לפעמים כל מומלצי ישרא בדף נענע הם פוסטים של אוכל (נו, אולי הרביעי על תבלינים). וחוצמזה מומלצי ישרא מוחלפים בנענע נורא לאט ומשעממים שם את הדף ואת העין. אז כך זה כפי הנראה יראה כאן בישרא עוד מעט. 

פוסטים מומלצים  מישרא בדף הבית של ישרא

אז תגידו, וכי מדוע שבישרא ישארו בכלל בלוגרים חוץ מאלה הכותבים על סקס ויצרים או בישול?

זברה, תגידי לי למה?

אז לנענע אין יותר כסף לפינת פוסטים יצירתיים מומלצים, שבאחד מהם כתבתי  ביום השואה שני שירים: האחד על אמא שלי שנותרה יתומה בגיל שתים עשרה ושרדה ארבע שנות שואה לבד בלי הורים (סורגת כובעי צמר וגרביים בשביל פת לחם וישנה בקור של מינוס ארבעים בדיר חזירים) -

אִמָּא

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת לְצִדֵּךְ אִמָּא

נִצְמֶדֶת

מְחַמֶּמֶת גּוּפֵךְ הַקָּפוּא

אַבָּא יָצָא לְהָבִיא לָנוּ

אֹכֶל

מֵהַשֶּׁלֶג לֹא חָזַר

בַּת מִצְוָה כְּבָר

לֹא תַּחְגְּגוּ לִי

אֶל מִי אֶצָּמֵד מָחָר?

ובשיר השני כתבתי על סבי , ששרד כל המלחמה במחנה ריכוז ובדרך חזרה הבייתה ברכבת, נפח את נשמתו וגופתו הושלכה על ידי הנוסעים האוקראינים מחלון הרכבת מאכל לכלבים. תמונה של הסב מול הנין (בני, דור שלישי) שוכבים בשלג , ראו כאן.

שירים אלו לא היו רואים אור במקום אחר חוץ מישראבלוג (כי אני לא בקטע הזה של כתיבת ספרי שירה וגם לא שולח לעיתונים). פינת היצירתיים המומלצים  ז"ל  נתנה במה לשני השירים האלו, לזכרם של בני משפחתי שניספו ולא יכולתי להכיר. הפינה הזו נתנה במה לרבים אחרים. בכל הכבוד לפינות הבישול הפופלריות, כל פלטפורמה שמכבדת את עצמה צריכה להציג חומר מגוון וגם איכותי. פלטפורמה רצינית לא מתנהלת רק לשם רייטינג, צריך שיהיה בה גם איכות. רייטינג תמיד אפשר למצוא גם במקום אחר.

ומה יהיה במומלצי ישרא ביום השואה הבא ? אולי מנה ליום השואה, לקראת המנגל של יום העצמאות?

מאוד רוצה לקוות שבשנה הבאה לא נחגוג יום השואה לישראבלוג.