חשיבה חופשית

מזה זמן לא כתבתי פוסט בניחוח מדעי ממש. זה נובע גם מכך שהתמעטו הקוראים בישרא מחד ומאידך אינני יודע עד כמה פוסטים כאלו באמת מעניינים. גם משום שפעמים רבות הם זוכים למעט תגובות יחסית מאשר אילו למשל הייתי מציג עכשיו במקום - תמונות פסטורליות מהשלג האחרון בירושלים. לכן לא פעם אני שואל האם יש טעם בכלל להשקיע בפוסטים כאלה ואולי רק בשביל שיועילו מדי פעם לאיזה תלמיד שחיפש בגוגל חומר לעבודה שקיבל בבית הספר. ואכן פוסטים כאלה דורשים לא מעט השקעה ומעוררים בי הרבה סימני שאלה לגבי מידת הפופולריות שלהם ובפרט לנחיצותם עלי אדמות ישרא. אבל אל חשש, לא מדובר כאן סתם  בפוסט טכני מדעי, אלא בדיון חברתי מוסרי ומשפטי, שמציבות לנו הטכנולוגיה בפרט והקידמה בכלל. בעקיפין יהיה כאן גם דיון על הצורך  לשינוי התפיסה בעידן המודרני במה שנחשב לאמות המידה התרבותיות המסורתיות. מדובר כאן בכמעט מלחמת עולמות בין הרוח למדע. יהיה מעניין.

הפוסט הזה מוקדש לויכוח ציבורי שהתעורר לאחרונה בזכות או בגנות קידמה בטכנולוגיה המדעית-רפואית. וכי איך לא? שמרנות היא תכונה החקוקה בגנים של רבים מבני האדם. בין אם מדובר בסוג שמרנות שהתבטאה למשל על ידי עקרות בית, שהתנגדו בזמנו להמצאת מכונת הכביסה, בטענה שאין כביסה במכונה יכולה לצאת נקייה בהשוואה לכביסה אחר קירצוף בגיגית או במי נהר הגנגס הקדושים. אבל אעלה כאן עוד אפשרות סמויה ל'הגיון' בהתנגדות הזו בשעתו: כאשר כל גבר מצוי יוכל לזרוק את בגדיו המלוכלכים למכונת הכביסה - האם לא ירד ערכה של עקרת הבית? וברוח זו, לאחר מדיח הכלים, שואב האבק והרובוט מנקה המרצפות,  רחמנא לצלן, הרי כבר אולי אין כמעט הצדקה לאישה ליהנות מישיבה בבית לצפות באופרות סבון ולהשאיר דאגות הפרנסה לגבר שלה...

ובכלל לגבי כל קידמה (מלבד אולי פיתוח נשק מלחמה קטלני יותר או לשם עושק כלכלי), הרי ידוע כי השמרנים ייתלו בכל תירוץ אפשרי למנוע אותה. מדוע למנוע? שאלה טובה אך התשובה בדרך כלל פשוטה – בשל פחדים או בשם ' המוסר' לכאורה! אולם בדרך כלל הן הפחדים והן רגשי הפגיעה במוסר, או בעצם במה שמוגדר במילה ' אתיקה' - נובעים לעיתים רבות בעצם מחוסר ידע והבנה בטכנולוגיה עצמה. ובאופן בוטה יותר אומר שההתנגדות נובעת פעמים רבות מבורות ומאמונות טפלות. אבל כידוע, הקידמה בסופו של דבר מנצחת. גם למשל  כשכולם מבינים את כובד ההתמכרות האישית והחברתית שגרמו לנו הסמרטפונים, האייפדים ואיתם ההתמכרות לאינטרנט ולרשתות החברתיות – מי מכם מוכן כיום לוותר עליהם?

הפוסט הזה יעסוק באופן ספציפי בויכוח הציבורי בטכנולוגיה רפואית העושה תיקון גנטי ומאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם  ולא כמקודם, שהאפשרות היחידה הייתה להביא ילדים שיסבלו החל משלב זה או אחר בחייהם ממחלות ניווניות קשות (של מערכת העצבים, שרירי הגוף ושרירי הלב) – מדובר במחלות מיטוכונדריאליות. אינני יודע עד כמה מהקוראים שמעו ויודעים על מחלות מיטוכונדריאליות ולכן אציין שכשמן, הן נגרמות ממיטוכונדריות פגומות בתאים של החולים. אבל כדי להבין את הדיון הציבורי, אין מנוס מקצת מדע בסיסי שכנראה למדתם פעם בחטיבה או בתיכון. אל בהלה, אנסה להסביר בצורה שאינה מסובכת.

ובכן מי הן המיטוכונדריות? להפתעתי אני נתקל 'בבורות' ציבורית נרחבת במונח בסיסי זה בביולוגיה של התא. הרי כל אחד שסיים חטיבת ביניים אמור כאמור לדעת מי הן המיטוכונדריות משעורי מדעים בסיסיים על מבנה התא.  אבל כאן אני כבר גולש לנושא שראוי לו פוסט מיוחד אחר -  "אמות המידה של התרבות המסורתית". אך אני לא יכול להתאפק ולכן אכנס לכך כאן בקצרה רק על קצה המזלג. דן בכך בהרחבה צ'רלס פרסי סנואו במאמר שראה אור ב- 1959.

Charles Percy Snow

סנואו החל את הקריירה שלו כמדען ועבר אחר כך למדעי הרוח. אבל במהרה הוא התייאש מאוד מגישתם של עמיתיו החדשים. במאמרו הוא כתב: "שהיתי בחברת אנשים הנחשבים משכילים ביותר לפי אמות המידה של התרבות המסורתית, וראיתי כיצד הם מביעים בהתלהבות רבה את תדהמתם לנוכח בורותם הספרותית של מדענים. פעם או פעמיים התרגזתי עליהם ושאלתי אם הם מסוגלים להסביר את החוק השני של התרמודינאמיקה. התגובה הייתה קרה, ואף שלילית. אך מה ששאלתי הוא המקבילה המדעית לשאלה: האם קראת את שייקספיר"?

ובכן צדק סנואו – על המלט או אילוף הסוררת יש להניח ששמעתם ואילו מיטוכונדריה זו קללה? אז דעו לכם שללא המיטוכונדריות לא הייתם יכולים לנשום ולחיות, ובעצם העולם החי היה מאוכלס רק בתאים פרימיטיביים ו'עצלים', כפי שחיו על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה (ראו סרטונים בפוסט קודם). עד שפלשו לתוכם יצורים חיים קטנים אחרים. הפולשים החלו לחיות בפונדקאים שלהם בתחילה כטפילים. במשך הזמן התאים והפולשים החלו להיות תלויים זה בזה. הפולשים האלה הם כיום אברונים אינטגרלים של התאים בגוף שלנו. אלה הם המיטוכונדריות. מיטוכונדריות הן אברונים קטנטנים שמצויים בתא ואחראים על ייצור אנרגיה הדרושה לחיים.

מבנה המיטוכונדריון שאורכו כ-40 מיקרומטר (ארבעים אלפיות הסנטימטר)

איך אנחנו יודעים שהמיטוכונדריות היו פעם יצורים עצמאיים שפלשו לתאי גופנו? כבר הקדשתי לכך פוסט ראשון ויחיד כחלק מסידרת 'סודות החיים' ושמלחמת צוק איתן קטעה את המשכה (המשך הסידרה תלוי במידת העניין שלכם - תגיבו שם). אבל אתייחס לשאלה זו כאן בקצרה: בהגדרה, כל יצור חי מעולם הצומח והחי מכיל חומר תורשתי (גנטי), הרי הוא ה-  DNA כידוע.  ובכן למיטוכונדריות יש DNA משלהן והן מתחלקות ללא קשר להכפלת ה-DNA שבגרעין התאים לפני חלוקתם לתאי בת. אם כך, כל בר דעת יודע שהתכונות הגנטיות שלנו מקודדות ב-DNA שבכרומוזומים המצויים בגרעין התא, אבל לא רבים יודעים שבתאים של לכל אחד מאיתנו יש חומר גנטי (DNA) נוסף מחוץ לכרומוזומים – כלומר ב- DNA שבמיטוכונדריות המצויות בנוזל התא שמחוץ לגרעין (נוזל המכונה בז'רגון המקצועי ציטופלסמה). כמו כן, המיטוכונדריות מועברות לעובר על ידי האם בלבד דרך הביצית, ולכן בכל תא בגוף מצויות מיטוכונדריות ממקור אימהי (אין העברה של DNA מיטוכונדריאלי מהאב).

לפיכך, למעשה המיתוס שכל אחד מאיתנו מכיל חומר גנטי משני ההורים באופן שווה, אינו מדוייק. כי כל אחד מאיתנו מכיל יותר DNA וחומר תורשתי מהאימא מאשר של האבא. כן, צר לי להפריך את הדעה המקובלת בציבור. אמנם בכל אחד מהתאים בגופנו יש מספר שווה של כרומוזומים שירש מהאבא כמו מהאימא, אבל את הDNA של המיטוכונדריות אנחנו יורשים רק מהאימא. כי המיטוכונדריות האימאיות נמצאות בתא הביצית. לעומת זאת, אמנם גם תא הזרע מכיל מיטוכונדריות הדרושות לאספקת אנרגית התנועה שלו, אבל בהפריה - החומר היחיד החודר מהזרע לביצית הוא גרעין התא עם הכרומוזומים של האבא. כל שאר אברוני התא בביצית המופרית, כולל המיטוכונדריות – מקורן אם כך באימא. הגרעין עם החומר הגנטי מהזרע של האבא מתאחד עם הגרעין של האימא בביצית המופרית לאחר זמן קצר מההפריה. המיטוכונדריות בביצית מתחלקות ומתרבות באופן עצמאי ללא קשר ישיר לחלוקת הביצית לתאים המרכיבים את העובר, שלכן מכילים מיטוכונדריות עם חומר גנטי שירשו מהאם. על ההשלכות הדמוגרפיות כבר כתבתי פעם כאן.

אבל מה למיטוכונדריות ולעניינינו בפוסט זה? כולכם שמעתם בוודאי על התעמלות אארובית, נכון? ובכן הנשימה האאירובית המספקת לנו את מרבית האנרגיה הדרושה לגוף נעשית במיטוכונדריות. בלעדיהן היינו יכולים ליצור אנרגיה מועטה בלבד וללא צורך בנשימת חמצן כלל – כפי שעושים זאת חיידקים ולמשך זמן קצר גם אצנים לריצות קצרות למאה מטר (הידעתם שהם עוצרים נשימתם בריצה קצרה זו)? נו טוב, אם לא – זה כבר חֶסֶר תרבותי לא פחות מאשר לא לדעת  מהו ההבדל בין חרוז מלא וחרוז ראוי בשירה, או מה ההבדל באמנות בין אימפרסיוניזם לאמנות אבסטרקטית.  אני מקווה שאף אחד לא ייעלב מדבריי, אבל  מדובר כאן בוויכוח על אושיות התרבות. ובעצם מה נחשב לחור בהשכלה – מי שאינו יודע מה ההבדל בין מילעל למלרע, ומי שאינו בקיא בפילוסופיה של אריסטו וקאנט למשל, או מי שאינו יודע כמה חדרים ופרוזדורים יש בלב שלו וכמה רגליים יש לעכביש שהוא רואה כל יום על הקיר? אני תמיד בתדהמה כיצד מתחרים מאוד אינטליגנטים בתוכניות טריוויה בטלוויזיה בקיאים בניצחונות היסטוריים באליפויות עולם, ובכלל בהיסטוריה, גיאוגרפיה, בספרות, בשירה, בקולנוע ואפילו בכלכלה – אבל, נופלים בשאלה בסיסית כמו כמה רגליים יש לחרק או לא יודעים מה ההבדל בין נגיף לחיידק וכי נגיפים לא ניתן להשמיד בעזרת אנטיביוטיקה כמו את החיידק.

ובכלל אני מעלה סוגיה זו משום שמידת הידע או חוסר הידע קשורה באופן הדוק לגבי כל אחד ואחד כאשר הוא קובע עמדה לגבי מוסריות או אי מוסריות של טכנולוגיה חדשה למשל. שאותה משום מה קובעים בדרך כלל דווקא אנשי הרוח ובאופן ספציפי בפוסט זה - מדובר במידת הידע הדרוש למשל לשם דעה לגבי סוגית הבאת תינוקות לעולם שיש להם שלושה הורים.

מדובר בטכנולוגיה חדשה שבוצעה כבר לאחרונה בכמה עשרות מיקרים בעולם ואפילו בחמישה מקרים אצלנו בארץ – בבית החולים שיבא בתל השומר. הטכנולוגיה דומה להפריית מבחנה.

כעת בהנחה ושמעתם משהו על כך באמצעי התקשורת, או אולי לא שמעתם בכלל. מה דעתכם על כך? אני מניח שדעתכם האישית מתפלגת על פי תוצאות משאל ציבורי שערך כתב העת טלגרף:

כלומר, כיום כשישה מתוך עשרה בציבור מתנגדים ורק כארבעה רואים בה טכנולוגיה לגיטימית המאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם. ילדים שאחרת היו נולדים וסובלים בחייהם ממחלות ניוון שרירים ומחלות קשות אחרות.

בשלב זה, לפני שאמשיך בפוסט, אנא רשמו כעת לעצמכם את דעתכם בנושא: בעד או נגד. בסיום הפוסט אשאל אתכם שנית ולא מן הנמנע שאולי תשנו את דעתכם.

ראשית, כמו בכל תחום אחר, כדי להביע דעה אנחנו זקוקים לאינפורמציה (אם כי לעיתים אני מתפלץ עד כמה בקלות אנשים נוקטים עמדה ללא אינפורמציה מהימנה, אלא על פי שמועות). וכי כיצד אפשר להביע דעה בלי ידע עובדתי בסיסי העומד מאחורי הדברים? אך לצערי רבים הם המביעים דעה מבלי ידיעת העובדות והבנתן. יש שיתמכו מבלי ידיעת העובדות והבנתן ולו רק משום שבתל השומר כבר מיישמים (אם כי נדרש עדיין אישור ביצוע מוועדת הלסינקי – וועדה לאישור ניסויים בבני אדם, בכל מקרה לגופו) ואולי משום שהפרלמנט הבריטי אישר את הטכנולוגיה הזו בחוק. במאמר מוסגר - אני אוהב את הפתיחות של הבריטים, שבמקרים רבים הם החלוצים בהבנת היתרונות של ההנדסה הגנטית ואישור חוקתי של הטכנולוגיות הכרוכות בכך. אבל אני מניח שלרבים זה לא מספיק וכדי להביע דעה היו רוצים להבין במה באמת מדובר. כלומר, להבין מהי הטכנולוגיה? לכן אסביר אותה בקצרה ובפשטות, ובליווי הסכמות הבאות:

בשלב ראשון מפרים במבחנה ביצית מהאם (המכילה מיטוכונדריות פגומות) וביצית של תורמת (המכילה מיטוכונדריות תקינות) על ידי זרע של האב. כלומר, בשלב זה יוצרים למעשה במבחנה שני עוברים בני תא אחד - אחד מההורים המקוריים ואחד מתרומת ביצית מאישה בריאה. יצירת העובר מתבצעת על ידי החדרת תאי זרע אל תאי ביצית, שיוצרת עובר עם גרעין.

יש לציין שחשוב מאוד לוודא שתורמת הביצית אינה סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית כלשהי אחרת. כמו כן צריך להדגיש שלמעשה מדובר כאן בהפריה של האב ויצירת שני עוברים בני תא אחד, כאמור – האחד מהאם הביולוגית והשני מהאישה התורמת. כלומר, בסופו של דבר יוצרים כאן שני עוברים: אחד עם מיטוכונדריות חולות וגרעין של שני ההורים  והשני  עם מיטוכונדריות בריאות ועם גרעין שמקורו מהאב, אבל מהאישה התורמת. לכל המזדעזעים למיניהם – לא מדובר כאן ביחסי מין או מגע פיזי כלשהו בין הנוגעים בדבר, אלא בהפריות מבחנה. התורמת אינה מכירה את זהות האב והאם של התינוק שייוולד. והם אינם יודעים את זהות התורמת.

בשלב השני והמשמעותי ביותר בתהליך, שולפים את הגרעין משני העוברים באמצעות טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות הדומות לאלו המקובלות בהפריות מבחנה רגילות (IVF). כידוע, הגרעין הוא החלק המכיל את כל המידע הגנטי שהגיע משני ההורים, ובאמצעות טכניקות ביולוגיות מתקדמות שולפים אותו משני העוברים שנוצרו, ושומרים את הגרעין השייך להורים בלבד.

כלומר בשלב זה שולפים בפרוצדורה  את גרעין הביצית המכילה לאחר ההפריה את הכרומוזומים של האב והאם ומחדירים את הגרעין הזה לתוך הביצית המופרית של התורמת – לאחר שסולק לפני כן הגרעין המקורי שלה, כפי שנראה בסכימה הבאה:

למעשה בשלב זה של התהליך מחדירים את הגרעין שהגיע מההורים אל עובר המכיל את המיטוכונדריות הבריאות, ועל ידי כך משיגים עובר כימרי בריא, עם חומר תורשתי שהגיע משני הוריו המקוריים אבל עם מיטוכונדריות בריאות לחלוטין שהגיעו מאישה שלישית.

בשלב השלישי משתילים את הביצית המהונדסת הזו ברחמה של האם להמשך הריון. התוצאה – התינוק שייוולד יכיל את הכרומוזומים של הוריו אבל את המיטוכונדריות של האישה התורמת. והתינוק יהיה בריא!

התינוק ייוולד בריא! אז על מה קמה הסערה הציבורית? אמנם מבחינה משפטית עשויה לכאורה להיות בעיה מסוימת וזאת משום שהתינוק מכיל למעשה חומר גנטי משתי אימאות – את ה- DNA מהכרומוזומים המקוריים של האם, אבל גם את ה-DNA מהמיטוכונדריות של התורמת (אישה זרה). אבל אני מקווה לשכנע אתכם מיד שלא כצעקתה.

אז בואו ננסה להבין מה קורה כאן והאם יש כאן איזושהי פגיעה מוסרית, או אתית, או שינוי ביחס של הגדרת הורים ביולוגים. כי בסופו של דבר את הבעיה המשפטית אפשר לפתור בחקיקה. בדיון הזה צריך לזכור קודם כל שבעצם מטרת הטכנולוגיה החדשה למנוע לידת ילדים שיחלו בחייהם במחלות ניווניות קשות מאוד, שמקורן למעשה במיטוכונדריות פגומות שמועברות מהאם לבנה או לבתה, ומהבת יועברו בעצם מדור לדור בעתיד. כלומר, במקרים בהם האם סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית או נושאת אותה, היא מורישה את המיטוכונדריות הפגומות לעובר שייוולד כאמור עם הפרעות רבות הקשורות לייצור אנרגיה בגוף ובעקבות עשוי לסבול בחייו ממחלת חולשת שרירים, עיוורון, אי ספיקת לב ועוד.

הפגם הזה מורש כי הוא נובע ממוטציות שהתרחשו ב- DNA במיטוכונדריות של האם. למעשה המוטציות האלו התרחשו מתישהו בציר הזמן בהיסטוריה המשפחתית - כי הרי המיטוכונדריות שמעבירה האם לצאצאיה, הועברו אליה מהסבתא וזו הכילה בגופה מיטוכונדריות של הסבתא רבא וכו'. במאמר מוסגר, מאנליזות ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו יכולים לעקוב אחרי מוצאינו. כך למשל למדנו שכ-40% מהאשכנזים מוצאם מארבע אימאות בלבד.

אבל בצד השני של הכף חשוב לציין שה-DNA שבמיטוכונדריות מהווה רק 0.2% מכלל החומר התורשתי בתא. 99.8% מהמידע הגנטי מצוי בכ-60,000 גנים הממוקמים בכרומוזומים שבגרעין התא ושמקורם בהורים הביולוגיים. לעומת זאת, ב-DNA שבמיטוכונדריות של התורמת יש רק 37 גנים שקשורים במשק האנרגיה בלבד. אם כך, לפחות מבחינה מספרית - לאם הביולוגית יש תרומה גנטית רבה אלפי מונים מזו של התורמת. אבל חשוב גם לציין שלא מדובר רק בצד הכמותי – על 98.8% DNA ושישים אלף גנים שמקורם בהורים הביולוגיים, לעומת 0.2% ו-37 גנים בלבד, שמקורם באישה אחרת. צריך לבחון את העניין גם מבחינה איכותית. 37 הגנים במיטוכונדריות חשובות לתפקוד תקין של משק האנרגיה בלבד. את צבע העיניים, השיער והעור – קובעים הכרומוזומים של שני ההורים הביולוגיים. כך גם נקבעות שאר התכונות כמו אינטליגנציה, יופי, כושר גופני ומצב בריאותי בעתיד – כלומר, כולן נקבעות על ידי ה- DNA שירש הילד מהכרומוזומים של הוריו הביולוגיים ולא מה- DNA שבמיטוכונדריות שלו שמקורן באישה התורמת.

אז האם האישה התורמת יכולה להיחשב כאימא שנייה של הוולד? זוהי יותר שאלה משפטית העוסקת במהי כמות החומר התורשתי שמעבירה אישה כדי שתחשב לאם. שאלה משפטית זו יכולה וצריכה להיפתר בחקיקה. כאמור הפרלמנט הבריטי היה הראשון שהצביע בעד והסדיר את הפרוצדורה הזו בחקיקה – כל הזכויות לאימא שתרמה את הגרעין ולא לאימא שתרמה ביצית עם מיטוכונדריות ללא הגרעין.

מבחינה ביולוגית האישה התורמת יכולה לטעון רק ל-  0.2%  בלבד מהזכויות ולכן אפילו הסוגיה התלמודית "שניים אוחזין בטלית ויחלוקו" אינה רלוונטית כאן. כי לא מדובר באחיזה של חצי טלית, גם לא של רבע ואפילו הרבה הרבה פחות משמינית. לפיכך ברור שאפילו לפי קריטריונים של התלמוד העברי, במקרה זה זכויות 'הטלית' במלואן להורים הביולוגיים. כמו כן, על פי ההלכה היהודית - עובר מתחת לגיל ארבעים יום, ובוודאי הביצית, אינם ישות משפטית. לפיכך מניפולציות בביציות ובעוברים צעירים (תאי גזע!) - מותרים ביהדות למרות שאסורים לחלוטין על ידי הנצרות הקתולית (לכן גם השימוש בתאי גזע ברפואה - אסור בארצות אירופה הקתוליות).

נשאלת רק שאלה אחת שיכולה להעמיד בסימן שאלה את יהדותו של הילוד בפרוצדורה כזו. הרי ידוע שהיהדות נקבעת על ידי האם ולא על ידי האב. מכיוון שהמיטוכונדריות על החומר הגנטי שלהם מועברות מאם לצאצאיה במשך דורות – הן משמשות למעשה כסמן גנטי למוצא הדתי והאתני, בבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי. אם כך, נשאלת השאלה האם כתוצאה מכך יכולה להיות בעיה הלכתית כאשר התורמת אינה יהודיה ונושאת מיטוכונדריות הממופות היסטורית לשבט עתיק בטיבט למשל? אבל גם בנושא זה אפשר להירגע – כיום בפרוצדורה של תרומת זרע וביציות לזוגות עם בעיות פוריות, נדרשת על פי ההלכה היהודית שהתורמים יהיו דווקא לא יהודים. יודעים מדוע? בכדי למנוע חשש של גלוי עריות!

אם כך, לפי אותו הגיון אין גם חשש בעניין יהדותו של הוולד מתרומת מיטוכונדריות. אני משוכנע שרבות הן היהודיות על פי דת (ולמרות שיהדותן נקבעת כדת וכדין על ידי אילנות יוחסין) שמיטוכונדריות 'נוכריות' השתרבבו בהן במהלך ציר ההיסטוריה. בוודאי גיורות וצאצאיהן אינם מתהדרים במיטוכונדריות יהודיות 'כשרות למהדרין'. לפיכך אינני רואה בעיות הלכתיות במקרה דנן גם מסיבה זו. בישראל כאמור בוצעו בהצלחה כבר חמש הפריות כאלו בשיבא תל השומר, שהוא מרכז רפואי מוביל בעולם בתחום זה. אמנם נדרש אישור וועדת הלסינקי וחתימת הסכמה של הנוגעים בדבר, אבל בניגוד לבריטניה – אצלנו עדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא. וכפי שכתב עוד בשנת 1959 הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל (כן, אותו אחד שהגה את משל קנקן התה): "אחת הצרות הגדולות של דורנו נעוצות בכך שהרגלי החשיבה שלנו (כולל החשיבה המשפטית, תוספת שלי) אינם משתנים באותה מהירות שבה משתנות הטכניקות שאנו מפתחים. לפיכך, ככל שגדלה מיומנותנו, כך פוחתת חוכמתנו".

ברטרנד ראסל:

"ככל שעולה מיומנותנו, כך פוחתת חוכמתנו"

ולאחר שקראתם פוסט זה ובתקווה שלא נשברתם באמצע, מה דעתכם עכשיו לגבי הטכנולוגיה הזו?  אשמח לתגובות אם אתם בעד או נגד, כמו לטיעונים שלכם לכך.

אז מהכותרת אתם יכולים להקיש שבת הזוג לא בבית ובמשך 4 ימים מתחילת השבוע היא בכנס מדעי בינלאומי בקיבוץ עין גדי, בתחום המיטוכונדריה. על המיטוכונדריה עצמה אני מבטיח לכם פוסט נפרד, כי המיטוכונדריה מתקשרת לנושא מדובר מאוד לאחרונה בתקשורת. כי מדובר על ילדים משלושה הורים לכאורה. נושא שמעורר כרגיל ויכוח ציבורי כאשר העולם 'השמרני' מתקדם. אבל אני מוכן להמר שכרגיל מרבית המתנגדים פשוט אינם מבינים למה הם מתנגדים, מלבד שההתנגדות מתנגשת בפחדים קמאיים של הדיוטות או רדופי פרשנויות מעוותות של ציוויים דתיים לכאורה. טוב, לא נכנס לזה הפעם. כאמור אבהיר את התמונה בקרוב. 

אז נחזור לכך שאני מוצא עצמי השבוע אלמן קש. זוגתי השאירה מזון למכביר במקרר לארוחות צהריים - צריך רק לחמם. אבל היום בא לי פתאום חשק להכין ארוחת בוקר חמה משודרגת. אני עדיין מתקשה לעמוד זמן רב במטבח ולבשל. בעיקר כי שרירי הגב עדיין כואבים בעמידה ממושכת, וגם צריך להשגיח על צעדי,- שלא אאבד שיווי משקל.

אז מה אפשר להכין במהירות ושירגיש ארוחה חמה וגם מתאימה לעקרונות התזונה של הזון שאני מקפיד כבר עשרים שנה?   הקוראים הותיקים כאן יודעים שהזון היא שיטת תזונה בריאה שמקפידה על יחס הזהב בין אבות המזון (חלבון: פחממות: שומנים), וביחידות (בלוקים) שמספרן היומי מתאים לנתוני גוף.

אז הכנתי לארוחת בוקר את זה:

מנחשים מה זה בצִלחוּת?

אז הרי בשבילכם, פירוט השכבות:

שכבה 1 - שתי ביצי עין מטוגנות (מופרדות) במעט שמן קנולה.

שכבה 2 - שתי פרוסות פסטרמה 2% שומן מטוגנות קלות באותה מחבת.

שכבה 3 - תערובת עלים (חסה אייסברג, חסה ערבית, חסת אלון אדום, עלי סלק ירוק, עלי רוקט)

את שלושת השכבות הנחתי על צמד לחמניות ביס כפריות מקמח מלא, חצויות לאורכן, כך:

סגרתי והדקתי מעט את קצוות שני חצאי הלחמניות על הביצה, הפסטרמה והעלים, כך:

ובאו לקרבי שתי לחמניות ממולאות כאלו בתיאבון (תמונת תקריב):

ארוחת בוקר מאוזנת לפי עקרונות הזון (3 בלוקים מתוך 13 בלוקים יומיים המחושבים למבנה גופי).

אני מרגיש כבר כמעט בריא לחלוטין לאחר ההצטנות שחטפתי בשבוע שעבר - כראה בגלל מגע עם יותר מדי אנשים במקומות סגורים (אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר). קר מאוד בחוץ, בבית חמים - בשל שילוב של בית אבן ירושלמי אמיתי (לא עם ציפוי אבן דקיק ליופי כמו שבונים כאן כיום) ובשל הסקה דירתית (מערכת רדיאטורים מחוממת בגז) שאנחנו מפעילים מספר שעות לפי הצורך, ללא תלות בחסדי שכנים. זוגתי מספרת שקר מאוד וגשום בעין גדי. מצחיק, שם גשום אבל יבש בירושלים (רק מאוד קר). ביום רביעי בערב הבת זוג חוזרת וביום חמישי -  החזאים מבטיחים לנו שלג אמיתי לסופ"ש.

מסוגר בְּד' אַמּוֹת בַּחֲמִימִים

אִוְשַׁת רוחות מְאַיְּמוֹת מבחוץ נשמעת

וּבִפְנִים, כדורי טִישׁוּ לחלוחיים

נאספים לְאִטָּם בְּרִשְׁרוּשׁ שַׂקִּית כִּפְקַעַת

פקעת של נייר וּנְגִיפִים

רק אֲבָחוֹת שיעול יְבֵשׁוֹת

את הַמּוֹנוֹטוֹנִיּוּת מְבַתְּרוֹת.

מֵעֵבֶר לקירות רוחות מִשְׁתּוֹלְלוֹת

וּבִפְנִים - סוערות רוחות אֲחֵרוֹת

מִסְּבִיבִי, כמו מעצמם

חֲפָצִים דּוֹמְמִים מאבדים שיווי מִשְׁקָלָם

עד כי נדמה - מִשְׁתּוֹלְלוֹת כאן אֶנֶרְגְּיוֹת

מְעִיפוֹת

מַפִּילוֹת

             מְנַתְּצוֹת.

כבר הרבה זמן יחסית לא פרסמתי פוסט. יש דווקא כמה בהכנה, אבל אין לי מצב רוח לסיימם. מצב רוח לא טוב מהבחירות הקרובות ואופי הקמפיין של המפלגות. ושוב נראה שנזכה בתענוג של קדנציה רביעית  של הזוג המלכותי, שרק הוא דואג לבטחון המדינה לכלכלה ולדיור והפעם בצירוף שלוש מפלגות חרדיות והאחים והאחיות בנט את שקד את סטרוק, וכחלון שיתנו לו להוריד את יוקר המחיה כמו שהצליח להוריד אותה לפיד. אה, ושכחתי את מפלגת הדובדבן שדורש את תיק הביטחון, אם יעבור את אחוז החסימה של חוק המשילות שלו.

וכל זה כי בעצם כרגיל הרוב יצביע מהאמיגדלה ולא מההיפוקמפוס שבמוח שלהם. על כך אפרט בפוסט מדעי על הקשר שבין תוצאות בחירות לתפקוד מוחי של רבים מהבוחרים - כנאמר, אחד מהפוסטים שלא היה לי מצב רוח להשלימם. ובעצם אני לא יודע אם אנשים יאהבו ללמוד כיצד נעשות החלטות מושכלות לכאורה במוח שלהם. וכשאני אומר 'מושכלות', אני מתכוון בעצם להחלטות שבהן ההגיון משחק תפקיד משני ביותר, כמו גם החלטות שנובעות מכשל רציני של הזיכרון לטווח רחוק בהיפוקמפוס ומאמיגדלה היסטרית. בכל אופן שתדעו שאני מנסה להשלים פוסט מדעי בנושא הזה. אין מה למהר. הרי יש עוד זמן עד לבחירות. ובכל מקרה אין צפי שהפוסט הזה יגרום לבוחרים לשלוט טוב יותר על מוחם. בעצם הצפי הוא שמי שייבחר ישלוט טוב יותר על האמיגדלה במוח של הבוחר (ותנחשו מי טוב בזה). אז אולי פוסט בנושא הזה רק יסביר לאי אלו אנשים מדוע הם עושים החלטות רגשיות ולאו דווקא הגיוניות.

וראיתי שגם שניים מידידי הבלוגרים מתנצלים בפוסט האחרון על שלא כתבו לאחרונה בקצב הרגיל מסיבות שונות. וכשקראתי את הסיבות הגעתי למסקנה שאולי מדובר במשהו ויראלי. ובאמת התחיל היום פתאום לכאוב לי בגרון. לאחר מעל לשנתיים שלא הצטננתי - למרות שמסביבי היו מנוזלים ומשתעלים למכביר. אולי זה המצב רוח שמדכא את מערכת החיסון.

ולמרות שלא כתבתי לאחרונה, בכל זאת ממשיכות כניסות לא מעטות לבלוג, שלא כדרך הרגיל והטבע. רוב הכניסות לבלוג על פי הסטטיסטיקה בלוח העריכה הן דרך גוגל. בעצם דרך דף השער ולא כרגיל כניסות המלמדות לאיזה פוסט נערך החיפוש בגוגל. אני באמת לא מבין את התופעה, אבל זכרתי שגם טליק התלונן על כניסות גוגל כאלו לבלוג שלו.

יש  ואין לי הרבה לכתוב, אולי אכתוב משהו על זה בבלוג הראי לכשתנוח עלי המוזה. בינתיים רק אספר בקצרה שמתקפת הסייבר הסתיימה בכישלון המתקיף. הוירוסים והנוזקות סולקו לחלוטין, ותודה לאל לא היה צורך לפרמט את המחשב. אשתף אתכם בעניין זה רק באנקדוטה קטנה - שמידי פעם היו לי ניתוקי אינטרנט (למרות שהראוטר שלי מאובטח בקידוד- WAPA2). ובכל ניתוק קיבלתי הודעה שזה בגלל קונפליקט עם מחשב בעל אותה כתובת IP המתחבר לרשת שלי. גיליתי שלבעל המחשב הזה קוראים כנראה יותם. בכל אופן YOTAM הוא שם המשתמש שלו. אגלה לכם בסוד שגם אני הצלחתי לחדור לרשת שלו.  סתם כדי ללמוד דברים... כנאמר, הגונב מהגנב פטור, לא? שיחה עם ספק האינטרנט ואחר כך עם בזק הביאה לנקיטת כמה צעדים שלא אפרט כאן. בכל מקרה אני מקווה לקצת שקט בזמן הקרוב.

למרות שפופולארי היום שלא להתנצל, אני מתנצל על הפוסט הסתמי ומשעמם הזה. אז כשאין חשק לכתוב על משהו משמעותי - אולי עדיף לעצור כאן.

ואסיים בשיר שמזכיר לי קצת את המנטרות של ימי הבחירות האלה. מזכיר לי אנשים שממשיכים וימשיכו לשלשל אותו האסימון.

זו בעצם הייתה הגרסה הראשונה של הגששים. הנה הגרסה המוכרת יותר:

לאחר מתקפת הסייבר, מערכת 'ההגנה נורטון 360' (בתשלום שנתי של כ- 60 דולר עבור שלושה מחשבים) הצדיקה את ההשקעה. ראשית ההצלחה בגילוי הוירוסים עצמם, עשרה במספר בדרגות רשע שונות. (תוכנות אנטי וירוס אחרות שניסיתי ( BitDefender online , ESET online, Caspersky online, McAfee, Panda 30 day trial )

ו - TrendMicro) לא הצליחו לגלות בכלל את מרבית הוירוסים שהפציצו את המחשב שלי. אבל כפי שציינתי בפוסט הקודם, מערכת נורטון (בהפעלה רגילה ובמודול מיוחד להסרת וירוסים עקשניים)  הצליחה לחסום את הוירוסים האלו ולהכניסם לבידוד אך לא למנוע התרבות של חלק מהם לאחר כל איתחול.

מגיבים יעצו לפרמט את המחשב. מצד אחד זה כמובן הצעד האפקטיבי הקל ביותר להפטר מוירוסים. אבל אני חשבתי שגם צעד יאוש כזה לא יכול להבטיח בעתיד עוד מתקפת סייבר. אני לא יודע מה יש במחשב שלכם, אבל אצלי חוץ מתמונות רבות, אגורים בו מסמכים חשובים מאוד - מאמרים, עבודות תזות של תלמידים, מצגות של הרצאות ועשרות תוכנות בגרסאות שכבר אי אפשר להורידן שוב אונליין (כפי שרכשתי את מרביתן). למשל, אני עדיין משתמש בחבילת אופיס 2003 הישנה והטובה. עבור גירסת אופיס חדשה משלמים היום מאות שקלים דמי שימוש שנתיים או דמי שימוש חודשיים. וחוץ מהמחיר, אתם  וודאי יכולים לתאר כמה זמן יקח לאתר ולהתקין עשרות תוכנות. ואפילו שרוב המסמכים והתמונות מגובים, יש סכנה שגם בגיבוי עשויים להיות קבצים נגועים בוירוסים. לכן פירמוט המחשב ממש לא היה בשום שלב אופציה בשבילי. החלטתי להלחם ולהסיר את הוירוסים האלה ויהי מה.

אחד היתרונות בנורטון זה השירות. לפני מספר חודשים כאשר פורץ חסם את נורטון עם סיסמה שהכניס (מאחר ואני בטפשותי לא חסמתי בעצמי בסיסמה), התחברתי לשירות טכני אונליין והם איפסו לי את הסיסמה ותיקנו את הנזקים. הפעם שלחתי לנורטון דו"ח דיגיטלי על מעללי הוירוסים למחשב והיכן הם מתחבאים ודורשים זכויות אדמיניסטרטור כדי למחקם. מסתבר שכבר לאחר מספר שעות מהעידכון בנתונים שנשלחו לנורטון, בסריקה התוכנה הצליחה הפעם להסיר אותם לחלוטין אחד אחר השני מלבד וירוס עקשני אחד ששמו: SAPE Heur 51d9.

החלטתי שאסור להתייאש ולכן  חיפשתי בגוגל נתונים על וירוס הזה. הבנתי שזהו וירוס שמדביק יישומים שונים כמו אקספלורר למשל, והיישומים מדביקים מחדש את הסיסטם גם לאחר ניקוי הסיסטם. בגוגל מצאתי  גם סידרה של פעולות ידניות מורכבות להסרת הוירוס ללא שישאר שריד ממנו.

אז בצעתי בסבלנות את כל מה שצריך, צעד אחר צעד. החזרתי את יכולת האדמיניסטרטור שנטלו ממני הוירוסים ומחקתי את כל הקודים הזדוניים במצב איתחול בטוח. לאחר סדרת פעולות ומספר איתחולים, הוירוס נעלם והפסיק לשכפל את עצמו. ליתר ביטחון השתמשתי באפליקציה שמוחקת באמת את כל מה שנמחק. כידוע כל המידע במחשב הינו בצירופי אותות של אפס ואחד. במחיקה רגילה האחד אינו הופך לאפס מוחלט אלא למשהו שבין אפס לאחד ולכן בעזרת תוכנות מסויימות אפשר לשחזר את כל החומר המחוק (כך משוחזרים גם וירוסים). לכן לאחר מחיקת הקודים הזדוניים, השתמשתי באפליקצית Disk Scraper שעוברת מספר פעמים על כל האזורים הריקים בדיסק ומוחקת כל השרידי מידע ומביאה הכל לאפס מוחלט. בעזרת שתי תוכנות תחזוקה שיש לי ערכתי גם תיקוני רג'סטרי.

כעת נראה שהמחשב נקי. אין יותר התראות. המחשב אינו מתחמם. השימושים ב- CPU ו-RAM נראים נורמלים. בקיצור, לוח הבקרה כחול וכבר לא אדום:

אז כעת אני מודה על כך שלא פירמטתי את מחשב. חסכתי הרבה עבודה ומפח נפש. אלא מה? כאמור המספר הסידורי של המחשב נגנב במתקפת הסייבר הזו. כעת אני צריך לנסות להסדיר זאת מול חברת המחשב בשביל החוקיות אם כי הדבר אינו פוגע כעת בפעולת המחשב. כמו כן, מדהים שחומת האש של נורטון ממשיכה לגלות ולתעד נסיונות פריצה שנחסמות בערך כל שלוש דקות. לשם מה? אני בנק?

הסרתי גם  את פייסבוק ומספר אפליקציות נוספות מהטלפון הנייד שמסונכרנות עם המחשב. משום שזה מה שאני מקבל במסך הטלפון בכניסה לאפליקציות האלו:

וכשאני נכנס לפייסבוק דרך המחשב  - מתקבלת הודעה שזו כניסה ראשונה מהמחשב ולכן יש צורך לבקש בכל כניסה קבלת קוד כניסה בהודעת SMS, למרות החלפת הסיסמה. אוף זה מה זה מעצבן.

 אז מנסים ליירט גם דרך הפייסבוק ובאמצעות אפליקציות אחרות בסמרטפון? אז לא צריך מר צוקרברג, אני יכול להסתדר בלי, כפי שהסתדרתי לפני. גם לא צריך את האפליקציות הסוררות האחרות .כי נמאסה עלי כל הבריונות הדיגיטלית הזו. אבל לאף אחד לא איכפת. לא לספקי המדיה, לא למשטרה, לא למחוקקים. האמת שלפעמים  אולי כבר עדיף לחיות באי בודד.