מזה זמן לא כתבתי פוסט בניחוח מדעי ממש.
זה נובע גם מכך שהתמעטו הקוראים בישרא מחד ומאידך אינני יודע עד כמה פוסטים כאלו באמת מעניינים. גם משום שפעמים רבות הם זוכים למעט תגובות יחסית מאשר אילו למשל הייתי מציג עכשיו במקום - תמונות פסטורליות מהשלג האחרון בירושלים. לכן לא פעם אני שואל
האם יש טעם בכלל להשקיע בפוסטים כאלה ואולי רק בשביל שיועילו מדי פעם לאיזה תלמיד שחיפש בגוגל חומר לעבודה שקיבל בבית הספר. ואכן פוסטים כאלה דורשים לא מעט השקעה ומעוררים בי הרבה סימני שאלה לגבי מידת הפופולריות שלהם ובפרט לנחיצותם עלי אדמות ישרא. אבל אל חשש,
לא מדובר כאן סתם בפוסט טכני מדעי, אלא בדיון חברתי מוסרי ומשפטי, שמציבות לנו
הטכנולוגיה בפרט והקידמה בכלל. בעקיפין יהיה כאן גם דיון על הצורך
לשינוי התפיסה בעידן המודרני במה שנחשב לאמות המידה התרבותיות המסורתיות. מדובר כאן בכמעט מלחמת
עולמות בין הרוח למדע. יהיה מעניין.
הפוסט הזה מוקדש לויכוח ציבורי שהתעורר
לאחרונה בזכות או בגנות קידמה בטכנולוגיה המדעית-רפואית. וכי איך לא? שמרנות היא
תכונה החקוקה בגנים של רבים מבני האדם. בין אם מדובר בסוג שמרנות שהתבטאה למשל על
ידי עקרות בית, שהתנגדו בזמנו להמצאת מכונת הכביסה, בטענה שאין כביסה במכונה יכולה
לצאת נקייה בהשוואה לכביסה אחר קירצוף בגיגית או במי נהר הגנגס הקדושים. אבל אעלה כאן עוד
אפשרות סמויה ל'הגיון' בהתנגדות הזו בשעתו: כאשר כל גבר מצוי יוכל לזרוק את
בגדיו המלוכלכים למכונת הכביסה - האם לא ירד ערכה של עקרת הבית? וברוח זו, לאחר מדיח
הכלים, שואב האבק והרובוט מנקה המרצפות,
רחמנא לצלן, הרי כבר אולי אין כמעט הצדקה לאישה ליהנות מישיבה בבית לצפות באופרות סבון ולהשאיר
דאגות הפרנסה לגבר שלה...
ובכלל לגבי כל קידמה (מלבד אולי פיתוח נשק מלחמה קטלני יותר או לשם עושק כלכלי), הרי ידוע כי השמרנים ייתלו
בכל תירוץ אפשרי למנוע אותה. מדוע למנוע? שאלה טובה אך התשובה בדרך כלל פשוטה –
בשל פחדים או בשם ' המוסר' לכאורה! אולם בדרך כלל הן הפחדים והן רגשי הפגיעה במוסר, או בעצם
במה שמוגדר במילה ' אתיקה' - נובעים לעיתים רבות בעצם מחוסר ידע והבנה בטכנולוגיה עצמה.
ובאופן בוטה יותר אומר שההתנגדות נובעת פעמים רבות מבורות ומאמונות טפלות. אבל
כידוע, הקידמה בסופו של דבר מנצחת. גם למשל כשכולם מבינים את כובד ההתמכרות האישית והחברתית
שגרמו לנו הסמרטפונים, האייפדים ואיתם ההתמכרות לאינטרנט ולרשתות החברתיות – מי מכם מוכן
כיום לוותר עליהם?
הפוסט הזה יעסוק באופן ספציפי בויכוח
הציבורי בטכנולוגיה רפואית העושה תיקון גנטי ומאפשרת להורים להביא ילדים בריאים
לעולם ולא כמקודם, שהאפשרות היחידה הייתה
להביא ילדים שיסבלו החל משלב זה או אחר בחייהם ממחלות ניווניות קשות (של מערכת העצבים, שרירי הגוף ושרירי
הלב) – מדובר במחלות מיטוכונדריאליות. אינני יודע עד כמה מהקוראים שמעו
ויודעים על מחלות מיטוכונדריאליות ולכן אציין שכשמן, הן נגרמות ממיטוכונדריות
פגומות בתאים של החולים. אבל כדי להבין את הדיון הציבורי, אין מנוס מקצת מדע
בסיסי שכנראה למדתם פעם בחטיבה או בתיכון. אל בהלה, אנסה להסביר בצורה שאינה
מסובכת.
ובכן מי הן המיטוכונדריות? להפתעתי אני
נתקל 'בבורות' ציבורית נרחבת במונח בסיסי זה בביולוגיה של התא. הרי כל אחד שסיים
חטיבת ביניים אמור כאמור לדעת מי הן המיטוכונדריות משעורי מדעים בסיסיים על מבנה
התא. אבל כאן אני כבר גולש לנושא שראוי לו
פוסט מיוחד אחר - "אמות המידה של
התרבות המסורתית". אך אני לא יכול להתאפק ולכן אכנס לכך כאן בקצרה רק על קצה
המזלג. דן בכך בהרחבה צ'רלס פרסי סנואו במאמר שראה אור ב- 1959.

Charles Percy Snow
סנואו החל את הקריירה שלו כמדען ועבר אחר
כך למדעי הרוח. אבל במהרה הוא התייאש מאוד מגישתם של עמיתיו החדשים. במאמרו הוא
כתב: "שהיתי בחברת אנשים הנחשבים משכילים ביותר לפי אמות המידה של התרבות
המסורתית, וראיתי כיצד הם מביעים בהתלהבות רבה את תדהמתם לנוכח בורותם הספרותית של
מדענים. פעם או פעמיים התרגזתי עליהם ושאלתי אם הם מסוגלים להסביר את החוק השני של
התרמודינאמיקה. התגובה הייתה קרה, ואף שלילית. אך מה ששאלתי הוא המקבילה המדעית לשאלה:
האם קראת את שייקספיר"?
ובכן צדק סנואו – על המלט או אילוף
הסוררת יש להניח ששמעתם ואילו מיטוכונדריה זו קללה? אז דעו לכם שללא המיטוכונדריות
לא הייתם יכולים לנשום ולחיות, ובעצם העולם החי היה מאוכלס רק בתאים פרימיטיביים
ו'עצלים', כפי שחיו על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה (ראו סרטונים בפוסט קודם). עד שפלשו לתוכם יצורים חיים קטנים אחרים. הפולשים
החלו לחיות בפונדקאים שלהם בתחילה כטפילים. במשך הזמן התאים והפולשים החלו להיות
תלויים זה בזה. הפולשים האלה הם כיום אברונים אינטגרלים של התאים בגוף שלנו. אלה
הם המיטוכונדריות. מיטוכונדריות הן אברונים קטנטנים שמצויים בתא ואחראים על ייצור
אנרגיה הדרושה לחיים.

מבנה המיטוכונדריון שאורכו כ-40 מיקרומטר (ארבעים אלפיות הסנטימטר)
איך אנחנו יודעים שהמיטוכונדריות היו
פעם יצורים עצמאיים שפלשו לתאי גופנו? כבר הקדשתי לכך פוסט ראשון ויחיד כחלק מסידרת 'סודות החיים' ושמלחמת צוק איתן קטעה את המשכה (המשך הסידרה תלוי במידת העניין שלכם - תגיבו שם). אבל אתייחס לשאלה זו כאן בקצרה: בהגדרה, כל יצור חי מעולם הצומח והחי מכיל
חומר תורשתי (גנטי), הרי הוא ה- DNA כידוע. ובכן למיטוכונדריות יש DNA משלהן והן מתחלקות ללא קשר להכפלת ה-DNA שבגרעין התאים לפני חלוקתם לתאי בת. אם כך, כל בר דעת יודע
שהתכונות הגנטיות שלנו מקודדות ב-DNA
שבכרומוזומים המצויים בגרעין התא, אבל לא רבים יודעים שבתאים של לכל אחד מאיתנו יש
חומר גנטי (DNA) נוסף מחוץ לכרומוזומים –
כלומר ב- DNA שבמיטוכונדריות המצויות בנוזל
התא שמחוץ לגרעין (נוזל המכונה בז'רגון המקצועי ציטופלסמה). כמו כן, המיטוכונדריות מועברות לעובר על ידי האם
בלבד דרך הביצית, ולכן בכל תא בגוף מצויות מיטוכונדריות ממקור אימהי (אין העברה של
DNA מיטוכונדריאלי מהאב).
לפיכך, למעשה המיתוס שכל אחד מאיתנו
מכיל חומר גנטי משני ההורים באופן שווה, אינו מדוייק. כי כל אחד מאיתנו מכיל יותר DNA וחומר תורשתי מהאימא מאשר של האבא. כן, צר לי להפריך את
הדעה המקובלת בציבור. אמנם בכל אחד מהתאים בגופנו יש מספר שווה של כרומוזומים שירש
מהאבא כמו מהאימא, אבל את הDNA של
המיטוכונדריות אנחנו יורשים רק מהאימא. כי המיטוכונדריות האימאיות נמצאות בתא
הביצית. לעומת זאת, אמנם גם תא הזרע מכיל מיטוכונדריות הדרושות לאספקת אנרגית
התנועה שלו, אבל בהפריה - החומר היחיד החודר מהזרע לביצית הוא גרעין התא עם
הכרומוזומים של האבא. כל שאר אברוני התא בביצית המופרית, כולל המיטוכונדריות –
מקורן אם כך באימא. הגרעין עם החומר הגנטי
מהזרע של האבא מתאחד עם הגרעין של האימא בביצית המופרית לאחר זמן קצר מההפריה.
המיטוכונדריות בביצית מתחלקות ומתרבות באופן עצמאי ללא קשר ישיר לחלוקת הביצית
לתאים המרכיבים את העובר, שלכן מכילים מיטוכונדריות עם חומר גנטי שירשו מהאם. על ההשלכות הדמוגרפיות כבר כתבתי פעם כאן.
אבל מה למיטוכונדריות ולעניינינו בפוסט
זה? כולכם שמעתם בוודאי על התעמלות אארובית, נכון? ובכן הנשימה האאירובית
המספקת לנו את מרבית האנרגיה הדרושה לגוף נעשית במיטוכונדריות. בלעדיהן היינו
יכולים ליצור אנרגיה מועטה בלבד וללא צורך בנשימת חמצן כלל – כפי שעושים זאת חיידקים ולמשך
זמן קצר גם אצנים לריצות קצרות למאה מטר (הידעתם שהם עוצרים נשימתם בריצה קצרה זו)?
נו טוב, אם לא – זה כבר חֶסֶר תרבותי לא פחות מאשר לא לדעת מהו ההבדל בין חרוז מלא וחרוז ראוי בשירה, או מה
ההבדל באמנות בין אימפרסיוניזם לאמנות אבסטרקטית. אני מקווה שאף אחד לא
ייעלב מדבריי, אבל מדובר כאן בוויכוח על
אושיות התרבות. ובעצם מה נחשב לחור בהשכלה – מי שאינו יודע מה ההבדל בין מילעל
למלרע, ומי שאינו בקיא בפילוסופיה של אריסטו וקאנט למשל, או מי שאינו יודע כמה
חדרים ופרוזדורים יש בלב שלו וכמה רגליים יש לעכביש שהוא רואה כל יום על הקיר? אני תמיד
בתדהמה כיצד מתחרים מאוד אינטליגנטים בתוכניות טריוויה בטלוויזיה בקיאים בניצחונות היסטוריים
באליפויות עולם, ובכלל בהיסטוריה, גיאוגרפיה, בספרות, בשירה, בקולנוע ואפילו
בכלכלה – אבל, נופלים בשאלה בסיסית כמו כמה רגליים יש לחרק או לא יודעים מה ההבדל
בין נגיף לחיידק וכי נגיפים לא ניתן להשמיד בעזרת אנטיביוטיקה כמו את החיידק.
ובכלל אני מעלה סוגיה זו משום שמידת
הידע או חוסר הידע קשורה באופן הדוק לגבי כל אחד ואחד כאשר הוא קובע עמדה לגבי
מוסריות או אי מוסריות של טכנולוגיה חדשה למשל. שאותה משום מה קובעים בדרך כלל דווקא אנשי הרוח ובאופן ספציפי בפוסט זה - מדובר במידת הידע הדרוש למשל לשם דעה
לגבי סוגית הבאת תינוקות לעולם שיש להם שלושה הורים.

מדובר בטכנולוגיה חדשה שבוצעה כבר לאחרונה בכמה
עשרות מיקרים בעולם ואפילו בחמישה מקרים אצלנו בארץ – בבית החולים שיבא בתל השומר.
הטכנולוגיה דומה להפריית מבחנה.

כעת בהנחה ושמעתם משהו על כך באמצעי
התקשורת, או אולי לא שמעתם בכלל. מה דעתכם על כך? אני מניח שדעתכם האישית מתפלגת על פי
תוצאות משאל ציבורי שערך כתב העת טלגרף:

כלומר, כיום כשישה מתוך עשרה בציבור מתנגדים
ורק כארבעה רואים בה טכנולוגיה לגיטימית המאפשרת להורים להביא ילדים בריאים לעולם.
ילדים שאחרת היו נולדים וסובלים בחייהם ממחלות ניוון שרירים ומחלות קשות אחרות.
בשלב זה, לפני שאמשיך בפוסט, אנא רשמו
כעת לעצמכם את דעתכם בנושא: בעד או נגד. בסיום הפוסט אשאל אתכם שנית ולא מן הנמנע
שאולי תשנו את דעתכם.
ראשית, כמו בכל תחום אחר, כדי להביע דעה
אנחנו זקוקים לאינפורמציה (אם כי לעיתים אני מתפלץ עד כמה בקלות אנשים נוקטים עמדה ללא אינפורמציה מהימנה, אלא על פי שמועות). וכי כיצד אפשר להביע דעה בלי ידע עובדתי בסיסי העומד
מאחורי הדברים? אך לצערי רבים הם המביעים דעה מבלי ידיעת העובדות והבנתן. יש שיתמכו
מבלי ידיעת העובדות והבנתן ולו רק משום שבתל השומר כבר מיישמים (אם כי נדרש עדיין
אישור ביצוע מוועדת הלסינקי – וועדה לאישור ניסויים בבני אדם, בכל מקרה לגופו) ואולי משום שהפרלמנט
הבריטי אישר את הטכנולוגיה הזו בחוק. במאמר מוסגר - אני אוהב את הפתיחות של
הבריטים, שבמקרים רבים הם החלוצים בהבנת היתרונות של ההנדסה הגנטית ואישור חוקתי
של הטכנולוגיות הכרוכות בכך. אבל אני מניח שלרבים זה לא מספיק וכדי להביע דעה היו
רוצים להבין במה באמת מדובר. כלומר, להבין מהי הטכנולוגיה? לכן אסביר אותה בקצרה ובפשטות, ובליווי
הסכמות הבאות:
בשלב ראשון מפרים במבחנה ביצית מהאם
(המכילה מיטוכונדריות פגומות) וביצית של תורמת (המכילה מיטוכונדריות תקינות) על
ידי זרע של האב. כלומר, בשלב זה יוצרים למעשה במבחנה שני עוברים בני תא אחד - אחד מההורים
המקוריים ואחד מתרומת ביצית מאישה בריאה. יצירת העובר מתבצעת על ידי החדרת תאי זרע
אל תאי ביצית, שיוצרת עובר עם גרעין.

יש לציין שחשוב מאוד לוודא שתורמת
הביצית אינה סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית כלשהי אחרת. כמו כן צריך להדגיש שלמעשה
מדובר כאן בהפריה של האב ויצירת שני עוברים בני תא אחד, כאמור – האחד מהאם
הביולוגית והשני מהאישה התורמת. כלומר, בסופו של דבר יוצרים כאן שני עוברים: אחד
עם מיטוכונדריות חולות וגרעין של שני ההורים
והשני עם מיטוכונדריות בריאות ועם
גרעין שמקורו מהאב, אבל מהאישה התורמת. לכל המזדעזעים למיניהם – לא מדובר כאן ביחסי
מין או מגע פיזי כלשהו בין הנוגעים בדבר, אלא בהפריות מבחנה. התורמת אינה מכירה את זהות האב והאם של התינוק שייוולד. והם אינם יודעים את זהות התורמת.
בשלב השני והמשמעותי ביותר בתהליך, שולפים
את הגרעין משני העוברים באמצעות טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות הדומות לאלו
המקובלות בהפריות מבחנה רגילות (IVF). כידוע,
הגרעין הוא החלק המכיל את כל המידע הגנטי שהגיע משני ההורים, ובאמצעות טכניקות
ביולוגיות מתקדמות שולפים אותו משני העוברים שנוצרו, ושומרים את הגרעין השייך
להורים בלבד.
כלומר בשלב זה שולפים בפרוצדורה את גרעין הביצית המכילה לאחר ההפריה את
הכרומוזומים של האב והאם ומחדירים את הגרעין הזה לתוך הביצית המופרית של התורמת –
לאחר שסולק לפני כן הגרעין המקורי שלה, כפי שנראה בסכימה הבאה:

למעשה בשלב זה של התהליך מחדירים את
הגרעין שהגיע מההורים אל עובר המכיל את המיטוכונדריות הבריאות, ועל ידי כך משיגים
עובר כימרי בריא, עם חומר תורשתי שהגיע משני הוריו המקוריים אבל עם מיטוכונדריות
בריאות לחלוטין שהגיעו מאישה שלישית.

בשלב השלישי משתילים את הביצית המהונדסת
הזו ברחמה של האם להמשך הריון. התוצאה – התינוק שייוולד יכיל את הכרומוזומים של
הוריו אבל את המיטוכונדריות של האישה התורמת. והתינוק יהיה בריא!
התינוק ייוולד בריא! אז על מה קמה הסערה
הציבורית? אמנם מבחינה משפטית עשויה לכאורה להיות בעיה מסוימת וזאת משום שהתינוק
מכיל למעשה חומר גנטי משתי אימאות – את ה- DNA מהכרומוזומים המקוריים של האם, אבל גם את ה-DNA מהמיטוכונדריות של התורמת (אישה זרה). אבל אני מקווה לשכנע אתכם מיד שלא
כצעקתה.
אז בואו ננסה להבין מה קורה כאן והאם יש
כאן איזושהי פגיעה מוסרית, או אתית, או שינוי ביחס של הגדרת הורים ביולוגים. כי בסופו
של דבר את הבעיה המשפטית אפשר לפתור בחקיקה. בדיון הזה צריך לזכור קודם כל שבעצם מטרת
הטכנולוגיה החדשה למנוע לידת ילדים שיחלו בחייהם במחלות ניווניות קשות מאוד,
שמקורן למעשה במיטוכונדריות פגומות שמועברות מהאם לבנה או לבתה, ומהבת יועברו בעצם מדור לדור בעתיד. כלומר, במקרים בהם
האם סובלת ממחלה מיטוכונדריאלית או נושאת אותה, היא מורישה את המיטוכונדריות הפגומות לעובר שייוולד
כאמור עם הפרעות רבות הקשורות לייצור אנרגיה בגוף ובעקבות עשוי לסבול בחייו ממחלת
חולשת שרירים, עיוורון, אי ספיקת לב ועוד.
הפגם הזה מורש כי הוא נובע ממוטציות
שהתרחשו ב- DNA במיטוכונדריות של האם. למעשה המוטציות
האלו התרחשו מתישהו בציר הזמן בהיסטוריה המשפחתית - כי הרי המיטוכונדריות שמעבירה
האם לצאצאיה, הועברו אליה מהסבתא וזו הכילה בגופה מיטוכונדריות של הסבתא רבא וכו'.
במאמר מוסגר, מאנליזות ה-DNA של המיטוכונדריות אנחנו
יכולים לעקוב אחרי מוצאינו. כך למשל למדנו שכ-40% מהאשכנזים מוצאם מארבע אימאות
בלבד.
אבל בצד השני של הכף חשוב לציין שה-DNA שבמיטוכונדריות מהווה רק 0.2% מכלל החומר
התורשתי בתא. 99.8% מהמידע הגנטי מצוי בכ-60,000 גנים הממוקמים בכרומוזומים שבגרעין התא
ושמקורם בהורים הביולוגיים. לעומת זאת, ב-DNA
שבמיטוכונדריות של התורמת יש רק 37 גנים שקשורים במשק האנרגיה בלבד. אם כך, לפחות מבחינה
מספרית - לאם הביולוגית יש תרומה גנטית רבה אלפי מונים מזו של התורמת. אבל חשוב גם
לציין שלא מדובר רק בצד הכמותי – על 98.8% DNA ושישים אלף גנים שמקורם בהורים הביולוגיים, לעומת 0.2% ו-37 גנים
בלבד, שמקורם באישה אחרת. צריך לבחון את העניין גם מבחינה איכותית. 37 הגנים במיטוכונדריות
חשובות לתפקוד תקין של משק האנרגיה בלבד. את צבע העיניים, השיער והעור – קובעים
הכרומוזומים של שני ההורים הביולוגיים. כך גם נקבעות שאר התכונות כמו אינטליגנציה, יופי,
כושר גופני ומצב בריאותי בעתיד – כלומר, כולן נקבעות על ידי ה- DNA שירש הילד מהכרומוזומים של הוריו הביולוגיים ולא מה- DNA שבמיטוכונדריות שלו שמקורן באישה התורמת.
אז האם האישה התורמת יכולה להיחשב כאימא
שנייה של הוולד? זוהי יותר שאלה משפטית העוסקת במהי כמות החומר התורשתי שמעבירה אישה כדי שתחשב לאם. שאלה משפטית זו יכולה וצריכה להיפתר בחקיקה. כאמור הפרלמנט הבריטי
היה הראשון שהצביע בעד והסדיר את הפרוצדורה הזו בחקיקה – כל הזכויות לאימא שתרמה את
הגרעין ולא לאימא שתרמה ביצית עם מיטוכונדריות ללא הגרעין.
מבחינה ביולוגית האישה התורמת יכולה
לטעון רק ל- 0.2% בלבד מהזכויות ולכן אפילו הסוגיה התלמודית
"שניים אוחזין בטלית ויחלוקו" אינה רלוונטית כאן. כי לא מדובר באחיזה של
חצי טלית, גם לא של רבע ואפילו הרבה הרבה פחות משמינית. לפיכך ברור שאפילו לפי קריטריונים של התלמוד
העברי, במקרה זה זכויות 'הטלית' במלואן להורים הביולוגיים. כמו כן, על פי ההלכה היהודית - עובר מתחת לגיל ארבעים יום, ובוודאי הביצית, אינם ישות משפטית. לפיכך מניפולציות
בביציות ובעוברים צעירים (תאי גזע!) - מותרים ביהדות למרות שאסורים לחלוטין על ידי
הנצרות הקתולית (לכן גם השימוש בתאי גזע ברפואה - אסור בארצות אירופה הקתוליות).
נשאלת רק שאלה אחת שיכולה להעמיד בסימן
שאלה את יהדותו של הילוד בפרוצדורה כזו. הרי ידוע שהיהדות נקבעת על ידי האם ולא על
ידי האב. מכיוון שהמיטוכונדריות על החומר הגנטי שלהם מועברות מאם לצאצאיה במשך דורות
– הן משמשות למעשה כסמן גנטי למוצא הדתי והאתני, בבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי. אם כך, נשאלת השאלה האם כתוצאה מכך יכולה להיות בעיה הלכתית כאשר התורמת
אינה יהודיה ונושאת מיטוכונדריות הממופות היסטורית לשבט עתיק בטיבט למשל? אבל גם בנושא זה
אפשר להירגע – כיום בפרוצדורה של תרומת זרע וביציות לזוגות עם בעיות פוריות, נדרשת על פי
ההלכה היהודית שהתורמים יהיו דווקא לא יהודים. יודעים מדוע? בכדי למנוע חשש של גלוי
עריות!
אם כך, לפי אותו הגיון אין גם חשש בעניין יהדותו של
הוולד מתרומת מיטוכונדריות. אני משוכנע שרבות הן היהודיות על פי דת (ולמרות שיהדותן נקבעת
כדת וכדין על ידי אילנות יוחסין) שמיטוכונדריות 'נוכריות' השתרבבו בהן במהלך ציר ההיסטוריה.
בוודאי גיורות וצאצאיהן אינם מתהדרים במיטוכונדריות יהודיות 'כשרות למהדרין'.
לפיכך אינני רואה בעיות הלכתיות במקרה דנן גם מסיבה זו. בישראל כאמור בוצעו בהצלחה
כבר חמש הפריות כאלו בשיבא תל השומר, שהוא מרכז רפואי מוביל בעולם בתחום זה. אמנם
נדרש אישור וועדת הלסינקי וחתימת הסכמה של הנוגעים בדבר, אבל בניגוד לבריטניה –
אצלנו עדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא. וכפי שכתב עוד בשנת 1959 הפילוסוף הבריטי
ברטרנד ראסל (כן, אותו אחד שהגה את משל קנקן התה): "אחת הצרות הגדולות של דורנו
נעוצות בכך שהרגלי החשיבה שלנו (כולל החשיבה המשפטית, תוספת שלי) אינם משתנים באותה מהירות שבה משתנות הטכניקות שאנו
מפתחים. לפיכך, ככל שגדלה מיומנותנו, כך פוחתת חוכמתנו".

ברטרנד ראסל:
"ככל שעולה מיומנותנו, כך פוחתת חוכמתנו"
ולאחר שקראתם פוסט זה ובתקווה שלא נשברתם באמצע, מה דעתכם עכשיו
לגבי הטכנולוגיה הזו? אשמח לתגובות אם אתם בעד או נגד, כמו לטיעונים שלכם
לכך.