It's the quality of convictions that determines success. Not the number of followers -Remus Lupin

"טוב לי" אני משיבה ונושקת בעדינות לידו, אצבע אצבע.

זמן מה ישבנו בשקט. שקט נעים, כמו מזיקה קלאסית..כאילו מלטף את האוזניים, מחבק חזק חזק את הלב.

"את כל כך יפה.." הוא לחש לחישה קצת מעושנת, בקולו הנמוך נמוך. הרגשתי משהו בועט מבפנים..בעיטה נעימה..בעיטה של עונג, אם זה בכלל הגיוני.

משב קל של רוח נשא את הריח שלו אליי. ריח של דאודורנט אקס כחול, עם קצת סיגריות, קצת מרכך כביסה, קצת אוכל של בית, קצת נרגילה בטעם דובדבן, וטיפה זיעה. קברתי את ראשי בסוודר שלו, ושאפתי. הרגשתי את אהבתי אליו מתעצמת. הרגשתי איך היא משלחת את עצמה בי, בכל הכוח והעוצמה, משאירה אותי קצרת נשימה.

"אני חושבת שאני קצת מתאהבת בך.." אמרתי לו. לא יודעת מה ציפיתי שיענה, או אם ציפיתי שיענה בכלל, אבל כשענה, הרגשתי כאילו האדמה נשמטת מתחתי ואני מרחפת. מצאתי את המפתחות לגן-עדן ושם אני הולכת, איתו, מחזיקים ידיים, צוחקים, מחייכים. למה? כי טוב לנו.

"אני חושב שאני קצת מתאהב בך גם.."