רוצח סדרתי חותך אותך לחמישים חתיכות ואמא שלך דואגת שלא יחשבו שהיית זונה |
| 5/2010
אם היית יודע מה אני עושה מאחורי גבך..
אולי אתה אפילו מקבל דיווחים מחברים שלך ומאחותך, שאני חופרת להם כל הזמן עלייך.
שואלת עלייך, מתעניינת. אתה לא יכול לקבל דיווחים מהפייסבוק שלך כמה זמן בשבוע אני בודקת אם בטעות עידכנת.
אתמול חבר שלך נזף בי, אמר לי שאני צריכה לעבור הלאה. אבל אני מרגישה אשמה. אשמה עם המניפולציות והשקרים שעשיתי.
אני יכולה להמשיך לשקר ולטעון, שהסיבה שהסכמתי להפסקה השניה היא לכבד אותך ואת הקשר ולתת עוד צ'אנס ועוד מקום לחשיבה
אבל ברור לי שזה רק כדי לרכך את המכה בשביל עצמה (גם זונות מרגישות)
כשנפגשנו בפעם האחרונה הצגתי תמונה מזויפת, שאני תמימה, שלא חשבתי על מישו אחר בזמן ההפסקה. לא יכולתי להודות באמת המכוערת, גם כאן אני לא יכולה לספר על כולה.
אני עדיין מדברת איתך כל הזמן וקוראת בשימך. כשאני מרגישה דוחה עם עצמי, או שאני מרגישה שטוב לי מדי, אני מדברת איתך, אולי אני עדיין מתגעגעת לחיבוק ממך. עדיין קשה לי לזכור את הרגעים השמחים שלנו, כי אני זוכרת את כל מצג השקרים שסיפרתי לך. לעיתים אני חושבת שהכל היה שקר אחד גדול, אבל אני יודעת שלא. באמת אהבתי אותך (בשבילי).
אתמול הלחיץ אותי שאולי לא המשכת להשלמה, אבל אז חשבתי, אולי אם המשכת זה רע, אולי לא טוב לך שם, והיא תחזור להיות בצה"ל, רק עם סיכת מ"מ, זה יהיה טוב ומספיק לך, ואולי לא המשכת להשלמה, כי לא סיימתי את הקורס בציון טוב, ואז רע לך עם זה אולי.
מסתבר שהמלון שהיינו בו ביחד היה בנקו' מאוד אסטרטגית בשבילי, ליד איפה שאנשים מפגינים למען זכויות עם נכבש.
אני מיצטערת על זה שאני פגעתי בך, אבל אולי כן היית צריך את הניעור, את החוויות שהיו לך איתי, לא יודעת...
כולם כעסו עליי שאמרתי שאנחנו כבר לא, אהבו אותך המון, מיצטערת שאני לא. באמת שאני מיצטערת.
אני באמת לא התכוונתי לפגוע בך כ"כ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
