אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

I can try to pretend

i can try to forget 

but it's driving me mad

going out of my head.

Mother

Looking at me

tell me

?what do you see

yes i lost my mind..

Daddy

lookin' at me

will i ever be free

have i crossed the line?

T.A.T.U - All the things she said

פשוט לא יאמן איך כל פעם היא עושה לי את זה.....

לפני חודשיים כמעט הסתבכתי עם המשטרה בגללה.. עכשיו עוד פעם?!

לא מספיק הבעיות שלי עם המגדר.

לא מספיק הבעיות שלי בלימודים.

לא מספיק הבעיות שלי עם האולי הריון.

לא מספיק הבעיות שלי עם ההורים.

לא מספיק הבעיות שלי עם עצמי.

לא מספיק הבעיות שלי עם החברים.

עכשיו מסתבר שאני צריכה גם בעיות עם המשטרה..

אני אמרתי לה שתעזוב את הסיפור הזה.

אמרתי לה שלא תתעסק בזה ולא תדבר איתו על זה.

במקום זה.. היא הלכה,התקשרה למשטרה.

הם באו אליו הביתה,חקרו אותו וכמעט נדפקו לו כל החיים..

עכשיו היא הולכת להורים שלו ומפילה את זה עליי שאני סיפרתי לה את זה..

כשהיא בכלל יודעת את זה ממנו!

אני אשמה שהוא מסתובב עם סכין?!

היא ראתה,נלחצה.. אפשר קצת להבין אותה..

באמת שהקטע הזה מכעיס..

ועוד משהו.. השכנה שלי אתמול כמעט נהרגה בתאונת דרכים.. בחורה בת 22 עם תינוק ובעל.. בעלה נהרג שם.התינוק בסדר. היא פצועה קשה.

בחורה באמת מדהימה.. אני כל כך עצובה בשבילה..:<

אני מקווה שיהיה לה את הכוחות להשתקם ולטפל בתינוק שלה ובעצמה.

גורם לי לחשוב פעמיים אם להמשיך ללמוד נהיגה או לא S:

באמת שאני מרגישה שהחיים שלי מתפרקים.עוד פעם.

יאללה.. מחר בבית.. לא רוצה לראות אנשים עד יום רביעי..

שבוע טוב.

שרית אביטן - נשמעת לליבי..

טוב אז אחרי הרבה דברים שעברו עליי מהפעם האחרונה שכתבתי פה.. הנה אני שוב פה.. עוד שניה מתחילה לבכות.. כל כך קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות.. אני מרגישה כמו בן אדם חסר זהות.. אני לא יודעת אם אני בן או בת..פיזית אני בת אבל נפשית באמת שאין לי מושג.. אבל החלטתי שהפעם אני הולכת אחרי הלב שלי.. ולא מתחילה לשלול כל מיני דברים בגלל שהם נשמעים לי מפחידים או קשים מידי..אז בשבועיים האחרונים חשבתי הרבה על המגדר שלי..או יותר נכון,על החוסר מגדר שלי.. אני אפילו לא יודעת איך לחשוב (בזכר או נקבה) אבל אני בנקבה מתוך הרגל.. האמת שהתחלתי לדבר לפעמים בזכר עם אנשים שיודעים אבל זה ככה ממש לעיתים רחוקות..בדרך כלל בנקבה..

ועוד משהו שקרה.. הייתי במסיבה לפני שבוע בערך.. 18 של ידיד שלי..ושתינו שם ממש המון..אבל כניראה שלא שתיתי מספיק כי אני זוכרת הכל.. לצערי..

אני לא רוצה לפרט על זה אבל..אני כבר לא בתולה.. ואני ממש מתחרטת על מה שקרה.. מצד אחד זה היה הלילה הכי מצחיק וכיפי שהיה לי בחיים.. מצד שני זה היה לילה נוראי שאני ממש מתחרטת שהלכתי אליו..למרות שאני יודעת שהייתי בלי שיקול דעת ועם 0 שליטה עצמית אני עדיין שופטת את עצמי..

ולא,לא אנסתי אף אחד.. וגם אף אחד לא אנס אותי.. זה הכל היה בהסכמה מלאה של שנינו... ועכשיו יכול להיות שאני בהריון ואני ממש בסרטים מזה.. אני מנסה להראות לכולם שהכל בסדר ולהיות רגועה אבל בפנים אני כולי בהיסטריות S: אני מרגישה ממש רע..גם פיזית וגם נפשית..

גם הייתה לי היום מתכונת בספרות.. דווקא הלך לא רע..בספרות אני טובה.. הלוואי שהמקצוע הזה לא יגמר לעולם.. הוא תמיד דיבר אליי ותמיד הזדהתי עם הרבה דברים שכתבו בשירים/סיפורים וכאלה..

עכשיו אני רק צריכה לדבר על משהו אחר..קצת להסיח את דעתי מכל העניין הזה..באמת שאין לי כבר כוחות להתמודד עם זה..ואם באמת אני בהריון אני באמת לא אוכל להתמודד עם זה.. לא לבד ולא עם עזרה.. פשוט לא אוכל להתמודד עם זה.. גם ככה אני שבורה מכל הכיוונים..

וגם הבעיות של חברים שלי עכשיו נופלות עליי.. ידיד אחד עוד שניה בוכה בגלל שהוא מאוהב באקסית של החבר הכי טוב שלו (ושלי)

והחבר הכי טוב שלו (ושלי) רוצה להתאבד עכשיו.. ואם יקרה לו משהו אני גם לא אוכל להתמודד עם כלום.. למרות שהוא לא יודע כלום הוא עדיין סוגשל כתף להישען עליה ולפרוק עצבים..בן אדם לברוח אליו עד שהכל יגמר..אי אפשר לספור את כמות הפעמים שנרדמתי מחובקת איתו עם דמעות בעיניים אחרי שיחות נפש ארוכות וקשות..אם יקרה לו משהו..אני פשוט יפסיק לחיות.באמת.אחרי 8 שנים שנתתי כל מה שהיה לי בשביל הקשר איתו,אני לא מתכוונת לאבד אותו..

בכל מקרה.. כל עוד לא קורה לו כלום ואני לא בהריון.. עדיין יש אופטימיות..למרות שעכשיו אני פשוט מרוסקת..כותבת ובוכה..בסוף יהיה טוב! ואם לא טוב סימן שזה לא הסוף!

אחלה זמן ליומולדת מצאתי לעצמי.. יום הולדת שמח לי..

"לא יודע מה לומר לך, אני משתגע 
לפעמים אני קצת מבולבל 
אולי זה בגללך, גם רופא לא יודע 
ואולי כלל אין פה בגלל 
אז אם אני שותק זה סימן שהגעתי 
למבוי סתום עם עצמי 
כשאבוא להתחבק את תדעי שחזרתי 
אחרי בלבול רציני"

שריף - מבולבל

אוקיי אז אחרי שבוע מדהים ומלא חוויות אני מוציאה קצת רגשות..

באמת שקשה לי..

לפני כמה זמן בפעולה של איגי אני והמדריכה הלכנו לשיחה לבד ואיכשהו היא הזכירה את המילה טרנס..

כשהיא דיברה על זה אני ממש השתגעתי אני לא רציתי לשמוע את זה ואולי לא אמרתי אבל ממש ממש היה לי קשה לשמוע את מה שהיא אמרה על זה..

אז דיברתי עם חברה היום.. אחרי התלבטויות קשות אם לדבר על זה או לא.. וחשבנו ביחד על כל מיני דברים..

על זה שתמיד רציתי להיות בן

על זה שפעם אמרתי לאנשים באינטרנט שאני בן ובגלל זה כולם התייחסו אליי כאילו אני "הבחור הכי גבר בארץ" וממש הרגשתי טוב עם זה

על זה שתמיד היה לי קשה עם הגוף שלי

על זה שתמיד היה לי חשוב שיפנו אליי כאל בת ושיחשבו שאני פאמית (סוגשל הכחשה ><)

על זה שאני חשבתי שאני נמשכת לאיבר מין של גבר אבל עכשיו מסתבר שאני פשוט רוצה שיהיה לי אחד כזה..

על זה שכבר חשבתי על זה שאני טרנס פעם אבל מהר מאוד שללתי את האפשרות הזאת

על זה שאני לא מרגישה בנוח עם מראה של בחורה ומרגישה מאוד בנוח עם מראה של גבר

על זה שאני לא נמשכת לגברים ואני פשוט מרגישה שאני בעצמי גבר

על זה שכשאמרתי לאנשים באינטרנט שאני בן אז היה לי ממש קל להתרגל לחיות כמו בן (רק באינטרנט) אבל היה לי ממש קשה ועצוב לחזור להחשיב את עצמי לבת..

בסוף השיחה הגענו למסקנה שכנראה שאני טרנס..

בתור לסבית לא קיבלתי את עצמי בכלל,אז בתור טרנס בכלל יהיה לי קשה..

אבל בכל מקרה.. זה צעד מאוד משמעותי לכיוון הנטייה המינית/המגדרית שלי..

בנתיים אף אחד לא יודע על זה חוץ ממי שדיברתי איתה אז אם מישהו שקורא פה מזהה אותי,בבקשה לא להראות / לספר על זה לאף אחד..

בנתיים כמו שהיא אמרה.. אני אתן לעצמי להתבשל עם זה.. אני אחשוב על הכל..בסוף יהיה טוב

שיהיה שבת שלום ושבוע טוב לכולם 3>