לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לחפש את הדברים שבין המרווחים- קשרים בלתי צפויים, תובנות, רעיונות. בלוג שמוקדש להגיגים בנושאים שמעניינים אותי כרגע; בעיקר בנושאי תרבות כמו מוזיקה, סרטים, קומיקס וספרים.

Avatarכינוי:  culture vulture

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2012

פנטזיה ומד"ב קומי- חלק א'


דיון קצר שניהלתי עם space cadet עשה לי חשק להרחיב קצת על תת ז'אנר אהוב עלי במיוחד, המד"ב/פנטזיה הקומי/פארודי.

הכל התחיל שבגיל 12 אמא שלי שמה בידי את העותק המרופט שלה של "המדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ואמרה לי לקרוא אותו. מכאן עד לקריאה של כל דבר אפשרי שדאגלאס אדאמס כתב - לא לקח הרבה זמן. אני לא חושבת שיש צורך בהרחבה והמלצה לאדאמס- הוא כבר מוכר ואהוב מאוד בארץ. מותו בטרם עת היה אבידה לעולם המד"ב/פנטזיה. לאחרונה יצאה סדרה בלשית בהשפעת ספרי "דירק ג'נטלי", אך מכיוון שהתוצאה הסופית כלל לא דומה למקור (ויותר קרובה ברוחה ל" bored to death או ל"ג'ונתן קריק" הזכור לטוב לא טרחתי לצפות בה).

 

בערך שנה לאחר שהתחלתי לקרוא את דאגלאס אדאמס ידיד מהכיתה שלי, שיש לו רקע אנגלי כמוני, הלווה לי את "ראי-נוע" של טרי פרטצ'ט באנגלית. באותה תקופה (שנות התשעים המוקדמות) פרטצ'ט עוד לא היה מוכר כלל בארץ ועדיין לא  הגיע לרמות הפרסום המטורפות שיש לו כיום באנגליה (עד לבואה של ג'יי קיי רולינג הוא היה הסופר הכי נמכר באנגליה. הוא קיבל בשל כך תואר אצולה, מה שרולינג עדיין אין. הוא גם זוכה לדעתי לתמיכה קצת יותר רצינית של מבקרי ספרות ואנשי תרבות "חשובים" כמו איי אס באייט). קראתי והתלהבתי, למרות שכיום לדעתי זהו דווקא אחד הספרים החלשים שלו. חיפשתי בנרות ספרים שלו, עד כדי כך שקניתי את "צבע הכשף" בעברית במהדורה שכיום נעלמה של הוצאת כינרת. (אני חושבת שבגלל הכשלון השיווקי של מהדורה זו הם ויתרו על הזכויות לטובת אופוס. פדיחה בשבילם). נאלצתי להביא  מאנגליה בייבוא "אישי" את "אנשי השטיח", ספר פחות פופלרי שלו שלדעתי לא זוכה באהבה הראוייה.זהו ספר מעניין מהסיבה הפשוטה שהוא בעצם ספר משוכתב- זהו ספרו הראשון של פראצ'ט שיצא לאור בגיל 16. כעבור שנים טובות פראצ'ט החליט שהוא מזעזע, ושיכתב אותו מחדש והוא יצא לאור בשנית. אחרי תקופה של כשנתיים פראצ'ט התפרסם בארץ בזכות ספרו המשותף עם גיימן, "בשורות טובות", שעד היום נותר אחד הספרים האהובים עלי. נראה לי שמיותר לציין שאני מאז קניתי כמעט כל ספר שפראצ'ט הוציא, ואף בנסיעה אחת לאנגליה השתתפתי בכנס מעריצי פרצ'ט בהינקלי. עם השנים ההתלהבות דעכה במעט, במיוחד לאור חוסר האחדיות באיכות הספרים (היתה תקופה שנראה לפראצ'ט עצמו קצת נמאס מהכתיבה). אך בשנים האחרונות לדעתי פראצ'ט מצא דרך להתגבר על עייפות החומר על ידי שינוי סיגנוני, והספרים האחרונים שלו שווים קריאה. ניסיתי לשכנע כמה א/נשים שטענו שכל הספרים שלו אותו הדבר שזה כבר לא נכון, אבל ללא הצלחה יתרה.

 

אז אחרי כל התיאור הזה, למה כדאי לקרוא את טרי פראצ'ט? כי הספרים שלו מבוססים על אהבה קצת מתוסכלת לכל השיגיונות של הגזע האנושי (ובכלל זה נכלול את כל הגמדים, ערפדים וכו' שתמיד אצל פראצ'ט מביעים תכונות אנושיות למדי). כי מאחורי הבדיחות (המוצלחות לרוב) עומדים דיונים רציניים למדי באתיקה, פילוסופיה והיסטוריה. כי האמונה שלו בכוחו של השכל הישר להתגבר על גזענות, לאומנות ושאר השדים שרודפים אחר אנשים תמיד מעודדת אותי. כי הוא כתב את אחד  הספרים שהכי קרובים להסביר את התפישה הדתית שלי .

כי הוא אוהב מדע בדיוני/פנטזיה ולא מוכן להשלים עם ההתדרדרות שחלה בתחום (הסבר על כך נמצא כאן).  

 

הבעיה העיקרית עם טרי פראט'ט היא איפה להתחיל, מכיוון שהוא סופר פורה נורא (היחידי שלדעתי מגיע לאותה רמה הוא סטיבן קינג). עוד דבר הוא שהוא כותב גם לנוער וגם למבוגרים, ולמרות שלעניות דעתי מבוגרים גם יהנו מספרי הילדים שלו, צריך להיות מודעים קצת להבדל בסגנון בשל  גיל היעד השונה. דרך טובה להכרות עם פראצ'ט הינם העיבודים המוסרטים לספריו. אתחיל דווקא מהעיבוד האחרון שיצא , שהוא לדעתי העיבוד הכי מוצלח שיצא (עד כה. מתבשלים עוד כמה בנתיים).  "Going Postal " מתרחש בעולם הדיסק. הנה הסבר קטן של פראצ'ט בתור הקדמה לעולם:

 

 

"עולם הדיסק" הינה סדרה כל כך נרחבה, שכיום נמצאים בה תתי סדרות. מויסט וון ליפוויג, גיבור הסרט, מופיע רק בשני ספרים (זהו הראשון מהם) ולכן אין צורך בהכרות מוקדמת עם הסדרה כדי להנות מהסרט מכיוון שהוא קיים באופן די עצמאי מהם (אם כי הופעות אורח של דמוית מסדרות המשמר/העיתון/הקוסמים מוסיפה קצת פלפל למעריצים הוותיקים).  

 

 

 

הספר הפותח את הסדרה, ששוב בדיעבד קצת חלש כי הא בנוי מסדרה של ארועים שקורים לדמוית שלו במקום עלילה סביב תמה מסוימת, הינו "צבע הכשף". עדיין שווה להכיר את הדמות של ריינסווינד. הקוסם חסר חוט השדרה ושותפו למסע הנאיבי טופלאוור.

 

 

תת הסדרה הכי אהובה על הקוראים היא זו המוקדשת לדמותו של מוות. אחד הספרים האהובים עלי הוא זה המוקדש למוזיקת הרוק.- Soul Music. מדי פעם פראצ'ט כותב על תופעה תרבותית שזולגת לעולם הדיסק מעולמנו (קולנוע ב"ראי נוע", כדורגל ב" Unseen Academicals " וכו'). אין ספק שספר זה רווי באהבת הרוק, אהבה שאני שותפה לה בלב שלם. רק הנסיון לתאר מה הסאונד של גיטרה חשמלית עושה לדמוית שווה את קניית הספר. יש לו עיבוד מצוייר. שהנו חביב אבל קצת מתיילד כי הוא פונה לקהל צעיר. אגב, זהו הספר השלישי בתת סדרה. קדמו לו "תרועת מוות" ו- "איש הקציר," שבניגוד ל- Soul Music תורגמו לעברית. אני מעדיפה את הספר השני אבל צריך לקרוא את הראשון כדי להבין כמה דברים בנוגע לעץ המשפחתי של מוות.

 

 מסיבה לא ברורה דווקא אחד הספרים החלשים בסדרת "מוות" זכה לעיבוד קולנועי. לא יצא לי לראות אותו וכשהוא יצא קראתי תגובות מאוכזבות עליו, כך שאין לי הרבה להגיד עליו. משעשע להשוות בין סוזן המצויירת לשחקנית שמגלמת אותה. אולי לא התחברתי לספר פשוט כי הנושא של סנטה קלאוס פחות מעניין את מי שלא גדל בסביבה נוצרית.

 

  

עוד תת סדרה אהובה היא זו המקודשת למכשפות. גרני ווברווקס היא דמות כל כך מוצלחת שהיא נוכחת בהופעת אורח במספר סדרות נוספות. הנה העיבוד המצויר לספר השני בסדרה (שגם תורגם בעברית ל"אחיות הגורל" ) שהוא סוג של פרודיה של "מקבת''" וגם "המלט" בקטנה. 

  

  

 פראצ'ט גם כתב מספר ספרים שלא קשורים לדיסקוורלווד. בין המוצלחים מהם, המיועדים לנוער, הינה סדרת "ג'וני". שני הספרים השניים זכו לעיבודים טלווזיונים מוצלחים למדי. לצערי הספר הראשון בסדרה לא עובד, כנראה משום שהוא היה דורש יותר מדי אפקטים מיוחדים (חלקו הגדול מתרחש בחלל). הספר הראשון מתאר את מאבקו של ג'וני לשמר בית קברות המיועד להריסה, עקב הכרות עם התושבים המקוריים (וכן, יש פה דמיון מסוים ל"ספר המתים" של גיימן).

 

 

 

ספר שהוא קצת שיעור היסטוריה על מלה"ע 2 - ולדעתי עיבוד קצת יותר מוצלח מהקודם

 

 

 

 סדרה לנוער שקצת נשכחה אבל בעצם תורגמה כולה לעברית היא סדרת ה"ננסים". החלק הראשון קיבל עיבוד באנימציית סטופ מושן ממש ממזמן.

 

 

 

טרי פראצ'ט תמיד תמך במספר ארגוני צדקה - לרווחת האורנגוטאנגים, סייוע לחולי סוכרת וכדומה. לאחר שאובחן בסוג נדיר של אלצהיימר, שפוגע (לפחות לבנתיים) בתפקודי הראייה שלו, הוא תורם הרבה למחקר  בתחום וכמובן להעלאת המודעות למחלה. מאז הוא גם הפך  פעיל מאוד בקידום חקיקה שתאפשר  לו לסיים את חייו בכבוד על אדמת אנגליה, מכיוון שלא לכל אחד יש כסף לנסוע לשוויץ או הולנד, שם המתת חסד חוקית. על שני הנושאים החשובים אך מדכאים למדי הבי בי סי צילם שני סרטים בכיכובו - הראשון על הבדיקה שלו של האלטרנטיבות הקיימות לעיכוב מחלת האלצהיימר  (שצפיתי בו כששודר נדמה לי בערוץ 8)  והשני על נושא  המתת חסד. נקווה שכסף שמושקע במחקר ייסיע לו לחיות עוד כמה שנים טובות ללא דמנציה, וגם ללא צורך בהמתת חסד.

 

כדי לא לסיים באווריה מבאסת, וכמובן שפראצ'ט לא היה רוצה שנזכור אותו רק בהקשר של מחלתו- הנה הטריילר לספר האחרון שלו שיצא הקיץ, שהוא סוג של מחווה ל"אוליבר טוויסט" .

 

 

זהו לבנתיים. בחלק הבא - על טום הולט, אסתר פרייזנר ועוד.

 

ואגב- למי שקורא את הקומיקס שלי- יש דף חדש. כנסו לקרוא!

נכתב על ידי culture vulture , 21/9/2012 14:27   בקטגוריות טלוויזיה, סרטים, ביקורת, ספרות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מדע בדיוני ופנטזיה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לculture vulture אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על culture vulture ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)