היה לי משעמם  היום בעבודה אז התחלתי לחשוב על הפלייליסט האופטימי. לאמר את האמת נכנסתי ל"נושא החם" ורוב הפלייליסטים שדגמתי באופן רנדומלי היו ממש לא לטעמי חוץ מבבלוגים שאני קוראת באופן קבוע- כמו זה של פפילון. אז עכשיו שגיבשתי לי פלייליסט, הנה הוא באיחור אופנתי.

אז ראשית כל נפתח בשיר מתוך האלבום שיש בו את כל הקלישאות שעושות מצברוח טוב - חלילים, מקהלה, ופסיכדליה שמשית. לא אכפת לי, זה האלבום שאני תמיד מקשיבה לו כשאני רוצה לעודד את עצמי

מי שבכלל כתב את הפטנט על שירים אופטימיים, למרות ואולי אפילו בגלל התמודדות לא קלה בחיים עם מחלת נפש הוא בריאן ווילסון. אז ביץ' בויז זה כבר קלישאה, אבל השיר הזה עוד לא

זה אחד הפרויקטים הכי מקסימים של בן גיברד, בהחלט יותר מוצלח מהסולו שלו. יש גם קאבר אקוסטי מקסים של איירון אנד ווין (סם בים). הדימוי של נמשים תואמים על פני אוהבים הוא כל כך מתוק שהוא גורם לי לחייך כל פעם מחדש.

 ועכשיו בגלל שאנחנו צריכים גם קצת קול נשי, זאת זמרת מקסימה שנולדה כמוני בירושלים (אבל עזבה לארה"ב אחרי ארבעה שנים). היא ידועה בשם מירה, אבל השם המלא הוא מירה צייטלין יום-טוב.

עוד שיר אהבה שמקסים אותי בפשטות שלו. ובניגוד להרבה שירים של סופיאן סטיבנס, הוא די אופטימי. אני אוהבת את הבנג'ו עם הגיטרה.

ולמשהו קצת שונה... אר אנ בי משובח של ג'יל סקוט . שיר שמתמצת את התחושה שדייט מוצלח גורם - ההנאה מלהכיר מישהו מעניין. פתאום עלה על דעתי שיש  דמיון בין קרולינה לג'יל- גם בסגנון מוזיקלי וגם בסגנון מראה חיצוני. מעניין שרק עכשיו זה עלה על דעתי.  

לדן סניית' יש כל כך הרבה כינויים שזה פלא שהוא סובל מפיצול אישיות, אך אחד הדיסקים האוהובים עלי הוא מהגלגול שלו בתור קריבו. פסיכדליה אלקטרונית במיטבה.

ובכל זאת משהו קצת יותר רוקיסטי. זה היה השיר אהוב על שדרן הרדיו האגדי ג'ון פיל. אני אוהבת את הקריצה שבשיר על "פנקיסטים משרה חלקית", שקצת יורד, קצת אוהב את הילדים שנראים דומה מרוב שהם מנסים להראות מיוחד, ומנגנים מוזיקה רועשת רק כשההורים לא נמצאים. הפזמון של ה"לה לה לה" עושה תמיד חשק להצטרף.

אוי - כמעט ששכחתי להכניס את השיר הזה. וואן היט וואנדר של להקה שממזמן הפוגגה, אבל עדיין.

אין  כמו ווינטאג' פייבמנאט להעלות את המורל

ונסיים בעוד קלאסיקה שלא נס ליחה .  

מקווה שהבאתי קצת עידוד לימים טרופים אלה.