אני אוהבת תפגמים שבדברים ,זה הופך אותם למיוחדים. אני אוהבת תצלעקות שלי
את הסטיות שלי .את השנאה ואהבה שלי לדברים .
את העובדה שאני רוצה רק ללכת מכאן למקום שבו אני ארגיש טוב עם עצמי .
לראות נופים יפים לעבוד בעבודה שהיה לי טוב בסביבת האנשים ולא רק בכסף שאני ארוויח .
לאהוב את מה שאני עושה ולספר לאותם אנשים על היום שעבר עלי ,על הדברים שאני מקווה ,
על התקוות ועל החלומות על הפחדים .
שאני אבוא לבית ואני ארגיש בו בבית .מקום כזה שנעים להיות בו ויש בו ריח של בישולים וריח של נקיון .
אני גם לא אוהבת להיות תמיד שמחה כי שמחה נהיית משעממת ,ולא נהנה אם אין עצב בחיים .
אני אוהבת לדאוג ,לפחד,לקוות ,ואפילו להיות דכאונית כי זה מראה שאני חייה .
אני אוהבת קשיים כי זה הופך אותי למישהי טובה יותר .
לפעמים אני גם אוהבת לא לאהוב את עצמי .ואנשים אוהבים אותי במקומי .
אני אוהבת להיות אדישה וחסרת סבלנות עצבנית עצלנית ולא מסודרת .
כי סדר נירא לי משעמם תמיד .
אני אוהבת תבלאגן שלי בדברים ובחיים עצמם ,ואני אוהבת גם להיות מסובכת אני אוהבת להקשיב גם אם לא מקשיבים לי בחזרה .
אני אוהבת גם לעזור אבל לפעמים אני גם רעה כי כניראה כזאת אני לפעמים .