מליוני תלמידים ברחבי הארץ יענו לכם שהם מבואסים ביותר שהחופש נגמר,
לא לדבר על כך שקוצר והם לא ששים בכלל לחזור לבית ספר. הם יעשו מבט עייף בפנים,
יקווצו תעניים ויתפללו שאולי יהיה איום של עוד שביתה כמו בכל תחילת לימודים
בנאלית.
אצלי זה מתבטא בסערת רגשות אני לא יכולה להגיד שאני מאושרת, שאני לא
מבואסת שחוזרים ללימודים, שצריך שוב לקום כל בוקר מוקדם, לבלות מעל 7 שעות ביום
בבית ספר, במגמות אבל אני גם קצת שמחה כי עד כמה ששונאים תשגרה מבינים את החשיבות
שלה כשאין מה לעשות וסתם יושבים בלי לעשות כלום.
שנה אחרונה- זה לא נקלט- אני זוכרת את עצמי בכיתה א כל כך קטנה לא
יודעת מה עומד לפניה, איזה אתגרים, איזה הרים וגבעות שעברתי. כל כך הרבה קטנטנים
עולים לכיתה א, כל כך הרבה מצפה להם, ולי נשארה שנה אחת אחרונה – קצת עצוב וקצת
שמח. אני בטוחה שהשנה תעבור מהר, אני לא אספיק למצמץ וכבר אפרד מכולם ):)
אז תצאו מהדכאון כי החזרה ללימודים היא גם
חזרה לחברים
לצחוקים בשיעור
ולכל הדברים הקטנים
ולכל היבתניקים הטריים (כמוני :) אפשר להתנחם בעובדה שזאת שנה אחרונה D=
אז המון בהצלחה לכולכם ♥
