מי שלא שרוט-לא נורמלי

אני אפילו לא זוכרת חצי מהחלום.אבל ממה שאני כן זוכרת,זה היה ממש מוזר.אבל ממש רציתי שזה יקרה.

אני זוכרת רק שהיינו אני,הוא,וכל שאר האנשים שאנחנו יוצאים איתם בשישי בערב במין חממה מקורה כזאת.זאת אומרת,לא ממש חממה,יותר כמו חדר שנראה כמו חממה,אבל הייתה לו רצפה עם ריצוף מרובע בצבע שמנת,כמה שולחנות דחופים בפינה וקצת צמחים בצדדים.

ואני לא זוכרת למה,אבל הוא בא וחיבק אותי,וחיבקתי אותו חזרה.ואז פשוט במין סיבובים כאלה הלכנו משם.זה היה מוזר.ואני זוכרת שכל אותו זמן חשבתי,הוא הולך לנשק אותי,הוא יאמר לי שהוא אוהב אותי,כאילו אם אמרתי שזה יקרה זה באמת יקרה.

וזה באמת קרה.היינו במין חדר עם כל מיני חומרי ניקוי והיה שם חשוך.הוא לחש לי שהוא אוהב אותי והתנשקנו.זה כל מה שאני זוכרת.

זה לא החלום הכי מוזר שלי(הוא ממש נורמלי יחסית לשאר)אבל כשקמתי הוא השאיר בי מין הרגשה כזאת...כאילו זה באמת קרה.

זה הרגיש כל-כך אמיתי.

והייתה בי מין תחושת אכזבה ושמחה בו זמנית.אכזבה,כי זה רק חלום.ושמחה,שלפחות יכולתי לחלום על זה,זה..כאילו אמיתי.

לפחות היה משהו.גם אם זה רק חלום.במציאות זה בחיים,בחיים,לא יקרה.שום נשיקה ושום אני אוהב אותך אני לא ישמע ממנו.

אולי אני כן,אבל זה לא יהיה מכוון אלי