ורד הוא ורד הוא ורד.

1. לפעמים בלילה כשאני לא נרדמת אני מדמיינת שכל המיטה שלי מוצפת באנשים ואף אחד לא נושם לי על הפרצוף.

2. לפעמים במיטה כשאני לא נרדמת יש לי חשק ענק פשוט לקום ולפצוח בריקוד. אבל אני לא עושה את זה. יותר. אי אפשר לישון אחר כך.

3. אני לא ממש אוהבת פרחים ומישהי פעם אמרה לי "את מתה מבפנים"

4. כשאנשים נופלים אני נהיית הבנאדם הכי חסר טאקט שיש. 

5. כשהייתי בהולנד בשנה שעברה סבתא נפלה על הרצפה ואחרי שהרמתי אותה היא הסתכלה עליי ואני הסתכלתי עליה ושתיינו צחקנו לפחות חצי שעה.

6. אני אוהבת זחלי תירס מאוד מאוד מאוד.

7. הייתי נוהגת להפגש מתחת לאקווריום עם איתי מגן חובה כל שעה עגולה כי בנים היו איכס באותה תקופה ואני לא חשבתי והיינו נפגשים ומספרים על מה עשינו בשעה הזאת. זה בדרך כלל הסתכם בזה שאמרתי "לירון שוב חילקה טבעות ואני התחבאתי בארון" והוא אמר "שיחקנו בחול ואז זהר בכתה כי זרקתי לה חול אל תוך העיניים." 

8. אני לא באמת זוכרת על מה דיברנו. סתם סיפרתי דברים שזכרתי שקרו בגן.

9. הבטריות בשלט של המזגן נגמרו כבר לפני יותר מחודש ולי אין כוח להחליף אותן אז אני פשוט לוקחת את השלט מהחדר של האחים שלי כל הזמן כדי להדליק את המזגן שלי.

10. אף פעם עוד לא שתיתי אלכוהול כי זה פשוט מסריח טילים

11. בכיתה ד' הלכתי ללמוד גיטרה והמורה אמר לי שאני לא יכולה כי הידיים שלי קצרות מידי. בדיעבד הבנתי שפשוט הייתי גרועה ולא היה לו כוח להתעסק איתי.

12. במשך כל שנותיי ביסודי הייתי מתחבאת מאחורי ספות של אנשים ומנסה לשכנע אותם בעזרת קול גבוה מאוד שאני המלאך השומר שלהם.

13. אני נורא אוהבת לצלם בפילם אבל נורא מפחדת מהחדר פיתוח שלו. אתם לא מבינים עד כמה. בכיתה ט' השאירו אותי בחדר לבד ופשוט ברגע שקלטתי את זה יצאתי ממנו בריצה ושרפתי לעצמי כמה תמונות.

14. עד כיתה ט' הייתי בטוחה ששתי החתולות האהובות שלי הלכו "להקים משפחה" כמו שאבא אמר.

15. יש לי 20 מדרגות לעלות עד שאני מגיעה הבייתה. וכל פעם שאני עולה אותן מרגע שנהיה קצת חשוך אני רצה אותן ממש מהר כי אני בטוחה שמישהו רודף אחריי.

16. רק השנה הפסקתי לישון עם מנורת לילה וזה כי היא פשוט התקלקלה. עזבו השנה. עבר פאקינג חודש.

17. עד כיתה ח' בערך הייתי ישנה עם קלטת של סיפורים מטומטמים לילדים קטנים כי פשוט אהבתי שיש דיבורים ברקע בזמן שאני ישנה.

18. לילה אחד בגיל שש אח שלי היה רעב אז לקחתי אותו למגרה שליד המיטה שלי והיו עליהם כמה קוביות שוקולד לבן מלאות בשיערות של הכלבה שלי ואמרתי לו "לשעת צרה". בכלל לא חשבתי שזה מוזר אז. מה שכן חשבתי שמוזר זה שהקוביות היו נעלמות מידי פעם, לפני כמה חודשים גיליתי שאמא אספה אותן כל יומיים בערך.

שיואו הגזמתי

אני רק רוצה להוסיף שכבר שנים שלא חפרתי כל כך הרבה.

עדיין אוהבים אותי?