והיה נהדר. היה מדהים. היה קצת טוב יותר מאי פעם. וכשנפרדנו במרכזית היום בבוקר העיניים שלי התמלאו דמעות ולא רציתי. וכואב לי וצובט לי כבר עכשיו כשאני יודעת שלא אראה אותו בחודש חודשיים הקרובים. אף פעם כנראה לא הייתי ככה קרובה. הוא שר לי אתמול עד שנרמתי ולפני שעתיים בטלפון הוא אמר לי "מיצי אני רק עוד חושב שאת פה, אני שוכב על המיטה שלי ומחכה שתצאי מהשירותים או שתפתחי את הדלת לדירה ותיהי כאן." וכל מיני דברים יפים כאלה ואני לא יודעת אם זה בגלל שאני לפני מחזור או שאני פשוט נורא מרוגשת אבל הרגע זו הפעם השלישית שהוא גורם לי לבכות.
ועכשיו הוא גם קורא כאן.