אלוהים לא הייתי פה מלא זממן .. :(אז ככה כרגע המשקל שלי הוא 57 שזה פחות אבל עדיין לא מספיק , אבל הדיכאון מתלט עליי שוב ,,,
החתכים עמוקים מתמיד , וזה כואב ממש ממש כואב , בכל פעם שמישהו מסתכל עליי הלב שלי נשבר לרסיסים , אני יודעת אני שמנה ,
אני לא טובה מספיק , אני מגעילה , אני לא רוצה לצאת לא לראות אנשים , להתחפר במיטה עם ספר ולברוח לעולם אחר שבו אוהבים אותי ולאנשים אכפת ממני , אני לא רוצה יותר את ההרגשות הללו , התחלתי לתפור בקצב מטורף במכונה שלי , וזה כל מה שאני עושה , זה הדבר היחיד שמביא לי אושר ושמחה , אבל אני לא רוצה שיראו את הדגמים שלי שיגידו זה מכוער , אופפפפפפפפ
אני לא יהיה מאלו שאומרות אני מתגעגעת למי שהייתי לפני , הייתי מאושרת , אכלתי בלי בעיה , אבל מה שהן לא מבינות זה שהמצב הקודם שהן כביכול היו מאושרות בו הביא אותן למצב הנוכחי ולשנאה העצמית
תמיד שנאתי את עצמי מאז שאני זוכר , תמיד אני לא שייכת . מוזרה .
עשיתי את הדבר הכי מטומטם שאפשר והראתי לחברה את החתכים , היא הייתה בשוק , אני באמת לא מבינה למה עשיתי את זה :(:(
שיהיה שבוע מרזה בעיקר !!
היתגעגעתי לכולכן המווון ! הייתן חסרות לי ברמות !