המאלפת של פו הדוב הדלמטי

חשבתי שיהיה מוזר בלעדייך.

מוזר, זה בכלל לא מוזר לי.

חשבתי שאדבר איתך והכל יחזור.

מוזר, כי זה לא חזר.

חשבתי שאני יודעת מה אני מרגישה וכלפי מי.

מוזר, כי אני לא יודעת בכלל.

חשבתי שאני יודעת מי צודקת.

מוזר, אני לא קרובה ללדעת.

חשבתי שאני אסבול.

מוזר, אני לא סובלת.. אפילו נהנת

ואולי זה לא מוזר, ורק אני מוזרה שכזאת מצפה מעצמי דברים ועושה דברים לגמרי אחרת?! 

אני צריכה להבין מה קורה איתי פה. כי אני פשוט לא מבינה.

ההורים באמריקה,

האחים חוזרים מחר ואני לבד בבית

לבד לי.

דיברתי איתו מרוב שיעמום, לא היה כזה להיט אבל העביר קצת את הזמן.

ישנתי אצל סבא וסבתא, שני קילו לפחות לכרס ;) (לא שאכפת לי אבל אני שומרת, עלייה במשקל גורמת לבעיות ברכיים ולא באלי עכשיו ששוב יתחילו בעיות ועומסים בברכים - זה לא כיף!)

חשבתי הרבה היום, אפילו היה לי רעיון לסיפור! הוא טוב אבל דורש קצת עבודה (וזמן!! בבושקה מצאי לך זמן!)

למדתי היום לביולוגיה. (מרתק, אני יודעת..)

כלומר, לימדתי היום מישהי לביולוגיה. גיליתי שאני יודעת את החומר וזה ממש פשוט לי. ממש כמו ללמוד סיפור..

פיצית לא אכפת לי שאת קוראת פה.. אבל אם משו מפה יוצא הלאה, כל הקרטה שבעולם לא יעזור לך נגדי :)

אני חושבת על מה שאומרים, למרות שאני לא לוקחת את זה ללב או מתייחסת..

ותכלס, אני לא חייבת חבר עכשיו.. אני לא צריכה את זה או משהו בסגנון.

כולם סבבי רודפים אחרי ה-"להיות עם חבר" וזה מעצבן אותי כי תמיד חשבתי שחבר זה נחמד אבל לא הכי חשוב.

אני לא יודעת מה אני רוצה, אני יודעת שרגע אין מישהו שאני מחבבת מספיק כדי שאתחיל איתו, אם יהיה או אם משהו יצוץ.. זה לא שלא אזרום.. זה פשוט שלא מצאתי מישהו להתאמץ עליו בנתיים. כל האופציות פתוחות (למעט מספר מצומצם של אנשים שגם אם יחרב העולם ורק שנינו נישאר האחרונים על פני כדור הארץ.. אין מצב שיקרה דבר! Friend zoned forever)

אני אוהבת את המצב הזה, שאני לא בקראש על אפחד. לא חייבת להתעסק בזה כל היום. יכולה לחשוב על כל מה/מי שאני רוצה.. זה חדש לי המצב הזה ואני לא רגילה אליו אבל נתמודד. 

הטטניק חייב לשבת איתי על כימיה (גם הוא לומדת איתי כימיה עם י"א, הזונה הזה תמיד מקבל ציון יותר טוב משלי) והוא גם חייב לשכוח שקבענו! אני חייבת להוציא מעל 90 במבחן הזה רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה. 

לפחות את ביולוגיה כיסיתי, יאללה כימיה והיסטוריה בראבק.

טוב כי יש בגרות בזה השנה..

אני בחיי לא אבין למה אני מאושרת כששבח מעלה פוסט, הוא באמת הבלוגר האהוב עלי (ותאמינו לי שאני עוקבת אחרי חצי ישרא בערך) לפחות! טוב נו אני חייבת להפסיק להיות מכורה ללחטט לאחרים בחיים..

הלכתי לאיבוד, במידה ומצאתם אותי נא להחזיר את עצמי אלי בבקשה. אם כי אני לא יודעת מי אני..