אני ופסח בעלי היסטוריה ארוכה. אני "אלרגית" למצות (זה התרוץ שלי, תכל'ס אני פשוט שונאת מצות) ובמשך שבוע אני נמצאת ב"דיאטת פסח". בעיקרון אני לא ממש אוהבת את היהדות כמו שאני אוהבת את המסורת. מסורת לדעתי זה דבר נפלא שמאחד את כולנו (במידה מסויימת כמובן) ואצלי בבית לא אוכלים חמץ.. אז אני כביכול חסרת מזון למשך שבוע. האמת שפסח עוזר לי להעריך את הלחם כל שנה מחדש וזאת הסיבה שאני לא מוכנה לאכול לחם בפסח כמו כל שאר החברים הכופרים שלי.
אז מה היה לי בפסח (כלומר עד עכשיו, כי אני ממש חייבת תרוץ למה לא להתחיל ללמוד למועד ב' במתמטיקה שבא מיד אחרי החופש) ?
את תחילת החופש העברת בבצפר.. נשמע כיף נכון ? אז זהו, זה באמת היה כיף ! (החנוניות לא עוזבת אותי בקלות). באתי במשך 3 ימים לבצפר כאשר כל יום למדתי 3 שעות. זה אמור להיות סיוט אפילו בשבילי.. אבל למדנו כימיה וגם סיימנו את כל החומר לבגרות אז זה היה שווה את זה. כימיה הולכת להיות הבגרות הראשונה שאני נבחנת עליה אי פעם, ככה שהלחץ הזה ירד ממני (והלחץ מהבגרות התחיל) 
. איך זה יכול להיות שאני בכיתה י' וכימיה זאת הבגרות הראשונה שלי? אני פשוט לא מצליחה לעכל את זה שעוד חודשיים בגרות!!
ביום שישי הראשון של החופש (מתוסבך אני יודעת) הלכתי עם חברים לשמורת הטבע שליד הישוב כדי לחגוג לאחת מחברותי יומולדת והיה ממש כיף. עשינו מדורה, שרנו שירים ידועים, המצאנו שירים על אנשים, עשינו מנגל ובקיצור היה ממש כיף ויפה עם הרבה רוח.
ביום ראשון נסעתי לת"א בכוונה להשתתף בפגישה של "הקופים האדומים" שזהו אוסף חניכים האחראי על חלק מה-1 במאי. נסעתי עם עוד חברת קבוצה שלי ובטעות ירדנו בתחנה של כפר חב"ד במקום ת"א ההגנה XD ומישהי ירדה איתנו. מסכנה היא הייתה אמורה להיות ב12 במודיעין אבל היה כבר 3 וחצי והיא עוד לא הגיעה כי כל הזמן מבלבלים אותה.. עד שירדנו בת"א ההגנה, ידיד שלי בשם ולדילן (לא באמת, אבל זה הכינוי שלי בשבילו) התקשר וסיפר שהמפגש בוטל. אז אני והחברה שהייתה איתי נפגשנו איתו. היה ממש נחמד! ואז החלטנו שנלך לעזריאלי.. אז הלכנו במשך 40 דקות עד שהגענו לשם והיה ממש מצחיק. בסוף הגענו חזרה הביתה (לא אחרי שעצרנו בקניון של העיר הגדולה שלנו - הוא יותר טוב מעזריאלי לדעתי ויותר ביתי כזה..). זה היה אחד הימים הספונטניים שלי.
ביום שני היה מרוץ בישוב ממש דומה למרוץ למיליון. הייתי בצוות עם עוד 3 חברות שאנחנו חברות מכיתה ג' והגענו מקום 9 !! (שזה אוסום לחלוטין) ורצתי כל כך הרבה שפשוט התמוטטתי.
ביום שלישי יצאתי לטיול של הנוער העובד והלומד בצפון, ממש קרוב ליבניאל.
את היום הראשון הקדשתי בלראות את כל החברים שלי שגרים רחוק ואין לי זמן לבקר אותם. זה היה משעשע שכל יישוב שפגשנו במסלול איזה 3 אנשים באו ואמרו לי שלום. בסופו של דבר הילדים מהיישוב שלי צחקו שאני מכירה את כולם ושזה לא הגיוני בכלל.
את היום השני בילינו בחוליות. החוליה שלי שידועה בכינוי חוליו-13-"כיף" או 132/החוליה הכשרונית ע"פ בוגרי התנועה האחראים על המסלול, נתנו לילד הלא נכון לנווט ואחרי קיצור דרך שחסך לנו שעה של הליכה בשמש ובמקום לרדת מההר שהיינו בו ולהגיע ראשונים למטה, הלכנו (בטעות) וטיפסנו על הר נוסף שהיה ליד וכמעט שיצאנו מהמפה שחילקו לנו, הגענו למצפה שבכלל לא היינו אמורים להיות בו. פגשנו שם אנשים מהמכינה בטבעון אז זה היה נחמד והיה צל ועצרנו קצת עד שבוגרי תנועה עם רכב באו להדריך אותנו איך לחזור. היה לנו את אחד המסלולים המדהימים ובאמת שהיה ממש כיף!! לדעתי אנחנו זכינו וזה הפסד של שאר החוליות (הן במקום ללכת לאיבוד ישנו איזה שעתיים בפרדסים).
בלילה התקיים ערב תרבות בסגנון "טד" (TED) ועליתי לדבר. דיברתי על כך שלא ייתכן שחניכים לא לוקחים אחריות, מצפים שיחפו עליהם ואז הם מקללים את התנועה, אנחנו התנועה! לקלל את התנועה אז אומר לקלל את עצמך (וכו' וכו' אני אחסוך לכם את כאב הראש הזה). בסוף הנאום חוצב הלהבות שלי באו אלי ואמרו לי שדיברתי ממש טוב (אני לא רגילה לקבל מחמאות אז זה היה די נחמד). ואז נשארתי ערה עד 1 בלילה לדבר עם אנשים ובהחלט נהנתי לאחר מפגש פורום שכבתי שבו החלטנו החלטות כאלה ואחרות - כלומר שצריך לבנות סמינר לשכבה שנוכל להפגש ולהקים את הפורום בצורה מסודרת.
ביום האחרון לטיול ניסו לאכול אותי פרות. כןכן פרות! אלה שעושות "מו" ואוכלות עשב כל היום. איך זה קרה? הם פתאום הפכו לרובוטריקים וניסו לתפוס את הילדים שהיו שם!!! חחח סתם אני צוחקת פשוט הלכנו במסלול ליד נחל ופרות חסמו לנו את הדרך והפחידו את הילדים שם למוות אז ניסינו לחזור אחורה, אבל לא יכולנו - הן היו גם שם !! זה היה מצחיק. בסופו של דבר עצרנו את הפרות ופשוט עברנו. אחרי עברנו את הפרות חיכה לנו מסלול מלא סרפדים (מזל שהייתה לי משחה נגד צריבות וגירודים לעור, כ-ו-ל-ם באו לבקש ממני קצת ממנה).
בסוף הייתה הופעה של מוקי ומסתבר שהוא זמר ממש טוב :O. לפני זה הייתה הופעה של להקת התנועה וילד מהשכבה שלי שהכתי בטיול היה שם והוא היה הבן היחיד אז אני וחברים צחקנו עליו (אוקיי, יצאתי מגעילה. האמת שצחקנו שהוא הבן היחיד ושאותו מגבירים הכי הרבה כדי שיהיה קול של בן בשירה. לא שום דבר אחר). ההופעה של הלהקה הייתה נחמדה ובסופו של דבר מוקי עלה עליהם בהרבה.
לבסוף אחרי יום ארוך במיוחד עלינו על האוטובס הביתה. באוטובוס דיברתי מלא עם טטניק חביב וזה היה כיף. אני צריכה לדבר יותר עם טטניקים הם כאלה חביבים אצלינו בתנועה. ואני גם צריכה להפסיק לחיות בסרט.. זה לא קורה בנתיים XD
ואז הגיע סדר פסח. בעודי מתכוננת נפשית במהלך שעות הצהריים לגרוע מכל הדוד שלי התקשר אלי בסקייפ וממש היה לי כיף לראות את הבנידודים שלי (הם תאומים והם בארה"ב כבר שנה). נסענו לדודה שלי שבצפון ופעם ראשונה שעמדנו בפקקים.. תמיד יצא לנו להתחמק מהם אבל השנה לא הצלחנו..
ההגדה עברה מהר, האוכל היה טעים ואז.. קרה הדבר הכי טוב בעולם!!
לדודה שלי יש טרמפולינה ענקית, אז אח שלי הגדול (הוא בן 18) ואני גירשנו משם את כל הילדים הקטנים והתחלנו לקפוץ עליה כמו ילדים בני 3. צעקנו אל אמא שתסתכל עלינו וצחקנו כמו משוגעים. זה היה פשוט רגע של אושר טהור! לא היו דאגות רק לקפוץ ולצחוק, לרגעין מספר חזרתי להיות בת 5 - חסרת דאגות בחיים. ולכן שהו הסדר פסח הכיטוב שהיה לי אי פעם D:
ביום שבת (ע"ע שלשום) הלכתי לישון אצל סבתא שלי בת"א. היה טעים כי אכלתי גלידה, ראיתי מלא מקומות וקניתי כובע בצבע צהוב זוהרררר!! יואו איזה מגניב! וחולצה שכתוב עליה "אני תמיד צודקת" - רק בשביל הכיף. בערב כשחזרתי הלכתי עם חברות לBBB כדי לחגוג לר' יומולדת והיה כיף. פספסנו את האוטובוס האחרון וחזרנו עם האמהות של ר' וג' ב12 בלילה ><"
והיום קמתי ועשיתי כלום. איזה כיף זה! עוד מעט אני הולכת להופעה של שירי כוורת שנקראת "נתתי לה חיי". ומחר מיועד להיות יום מלא לימודים וזה מבאס תחת - מתמטיקה, עבודה בכימיה ועבודה בלשון.
וזהו.
איזה פסח נחמד זה! אני ממש נהנת ממנו D:
שלכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: