זה היה שבוע מוזר.
אבל דוקא אני רוצה להתחיל ביום רביעי, שם הכל התחיל. למרות שכשחושבים על זה הכל התחיל ביום ראשון..
אוף אני מבולבלת ועייפה.
טוב אז ביום רביעי קמתי ברבע לשש והלכתי לחזרות לטקס יום הזיכרון. אחרי הטקס חזרתי הביתה והתחלתי להתארגן לרוק עצמאות, אחרי שהתחלתי לדאוג שהכל בסדר התקשרו להגיד לי שההסעה מבוטלת. אז החלטתי לאלתר משהו - והצלחתי.
אחרי שדאגתי שיש הסעות א' התמימה שהיא חברה שלי שקבעתי איתה שתסע ותבוא אלי (היא גרה באזור ירושלים), אז באמת באה אלי. נסענו לרוקע"צ וראיתי מלא אנשים שאני מכירה (כל החברים מהתנועה)..
ואיכשהו מצאתי לי סטוץ וגם לה.. אוקיי שניה אני אנסח את זה מחדש כי כרגע יצאתי הזונה של השכונה (ואני לא).
שני ידידים שלי הסתובבו איתנו, אני התחברתי יותר עם א' המקומי (זה שגר קרוב) והיא התחברה יותר עם א' ההזוי. אז ישבנו ודיברנו ובאיזשהו שלב גם קצת נפרדנו.
וזה די מעצבן אותי שהייתי בת זונה כי הבטחתי להיות עם א' התמימה של האירוע. ולא רק זה היא הייתה בתולת שפתיים לפני רוקע"צ אז יש לי רגשות אשם ולא הפסקתי להתנצל לפניה, אבל היא אמרה לי שהיא שמחה שזה קרה. אני עדיין לא יודעת אם היא רצינית או לא..
אז כן היה ממש כיף. נהנתי מהמוזיקה וא' המקומי היה חמוד אבל לפעמים מציק, אבל בבוקר כשא' המקומי שאל אותי מה אנחנו.. לא יכולתי לראות את עצמי בתור חברה שלו.
אתם לא ממש מכירים אותי אז בואו תשמעו משהו מוזר - כמעט ותמיד אני רואה את עצמי חברה של מישהו. אני יכולה לדבר איתו ולראות את זה כאילו זה הדבר הכי טבעי שיש.
אבל ברוקע"צ לא יכולתי לראותאת עצמי חברה של א' המקומי וזה היה לי מוזר. אח"כ חזרנו אלי הביתה והלכנו לישון ב9 בבוקר (לקח זמן להגיע הביתה) ואמא העירה אותי ב1 בצהריים כי ש' הבסטי הגיעה. הייתי ערה 27 שעות ואז ישנתי 4 שעות.. ערנית לא הייתי באותו אחרה"צ, אבל ניחא אני הסתדרתי.
והיה ממש כיף! כולם באו לעשות אצלינו על האש (חברי הילדות של ההורים) וכל החבורה היו והם חברי ילדות של ואני ממש שמחה כשאני רואה אותם כי הם די בגיל שלי וזה נחמד! וואו היה ממש נוסטלגי וכיף להיות כולם ביחד שוב.
ב3 הערתי את א' התמימה - בדיוק לקינוחים (המדהימים כרגיל).
בערב, הכנתי עבודה בכימיה ודיברתי עם מישהו.
עכשיו בואו ואספר לכם קצת רקע על הילד הזה. קוראים לו ש' המושלם והוא גר בצפון הרחוק (בעוד שאני גרה במרכז יחסית, בדרום גוש דן), הכרתי אותו ביום ראשון בפרוייקט במכון ויצמן - ח"צ. זה המפגש האחרון מתוך 3 וישנים שם ראשון-שני, אז בלילה דיברתי איתו ובכל פעם שאמרתי לו שילך לישון הוא אמר שהוא לא רוצה כי הוא מדבר איתי (הוא קם באותו יום ב4 וחצי כדי להגיע בבוקר בזמן). דיברנו והוא ממש חמוד ומגניב ואמרנו שנמשיך לדבר גם בפייסבוק.
עכשיו בערב יום חמישי, בזמן שאני מחכה לשותפות שלי שיגיבו על העבודה בכימיה ואוכל ללכת לישון.. דיברתי עם ש' המושלם והבנתי מה מפריע לי.
אני פשוט מחבבת את ש' מושלם ולא הבנתי את זה.
למה אני חייבת לחבב אנשים שגרים רחוק???
עכשיו יש 2 אופציות
או שאני טיפשה ועיוורת,
או שאני סתם זונה.
לא יודעת מה יותר גרוע.
שלכם,
בבושקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: