"And when all wars over a butterfly still be beautiful"

ריח של ארגזים ממלא את האף

זו התקופה הזו בשנה

שצריך לארוז את הכל לתוך קופסא קטנטנה

ולנסוע רחוק עד שהעבר לא יראה אותנו .

תארזי את עצמך ,

את הבגדים , את הילדים 

ואל תשכחי חלקים חילופיים לעצבים ,

תארזי את הדמעות , הזכרונות ,

ההתפרקויות והקללות , 

ואל תשכחי , לא אל תשכחי ,

את הרסיסים של התקוות . 

את כבר לא בטוחה אם הוא בטוח או לא 

אבל את גם ככה מבולבלת אז אל תסתכלי לאחור ,

תאספי את כל השברים של הלב ותתגברי , 

איך יכולת לחשוב שזה יגמר אחרת הפעם ? 

תקחי את הכל ותמשיכי , אל תסתכלי לאחור .

תארזי את עצמך ,

את הבגדים , את הילדים 

ואל תשכחי חלקים חילופיים לעצבים ,

תארזי את הדמעות , הזכרונות ,

ההתפרקויות והקללות , 

ואל תשכחי , לא אל תשכחי ,

את הרסיסים של התקוות . 

ואולי רק הפעם זה היה שווה את זה ,

תחשבי מה הרווחת , 

אולי אחרי הכל זה לא היה כזה נורא ,

פתאום את מגלה , איך קל לשכוח כאב כשמגיע רגע קטן של אושר ,

אז תוותרי ,

ותשארי , תפרקי מזוודות , ופרידות , 

את נשברת , זה יותר חזק ממך , 

את שוב נשארת , איך יכולת ? 

תשכחי מהכל , 

מעצמך , מהילדים , 

פתאום מי בכלל שם על העצבים ?

הנה שכחת את הדמעות , הזכרונות ,

ההתפרקויות והקללות ,

אבל רק תזכרי , בבקשה תזכרי , 

שהייתי פה כשלא היית פה בשבילי .