אני מחזיקה את עצמי מלבכות, אני מבטיחה לעצמי שאני לא אבכה. אין לי סיבה, טוב לי
אני נכנסת ליותר מדיי סכסוכים בזמן האחרון, אני מרחיקה כמה שיותר אנשים בלי כוונה.
אני פותחת את העיניים, מסתכלת שוב, לכל דבר הרי יש סיבה. זה הרגשות שלי שנשמרים עמוק בבטן
וכמה שאני אנסה לפרוק ולשתף שום דבר לא יספק אותי, שום דבר לא ימלא לי את החור העמוק שהשארת.
כמה פתאטי מצידי לדבר ככה, אבל אני מבטיחה שזה לא בכוונה. נשברתי, אני נשברת כל הזמן. זה לא באופי שלי והנה אתה באת ושברת.
המקור הוא לא בפרידה, אלא בחוסר איכפתיות הטוטאלי שלך. התסכול הזה, הכשלון שלי. אני מרגישה ששום דבר לא ילך עכשיו
אני כועסת כל הזמן והרגשות לי מוקצנים בצורה מפחידה. תגידו בכיינית, כולה שנה, כולה נפרדו. כואב לי
היית יותר מאהבה, אני נשבעת. 'ידידים' זה הרבה יותר כואב לי. אתה קרוב אליי ואומר שאתה אוהב אבל רק רוצה להוציא אותי מהחיים שלך.
אני כל כך נוראית ?
אני מחזיקה, אני לא אבכה.
איך אני צריכה להתגבר עלייך אם אתה התגברת כל כך מהר ? אני לא מצליחה להתגבר על העובדה שלך כל כך קל.
אני לא מצליחה להתמודד עם זה שעוד מעט יהיה כאלה שיחליפו אותי, יהיו יותר טובות ממני.
אבל יהיה לך טוב, זה הסיפוק היחיד שלי. אני אשב, אוכל את הלב שלי בשקט ואתעודד בזה שטוב לך.
אתה מחייך, אני רואה אותך מחייך אני שומעת אותך נהנה. אני לא.
נשברתי, אני לא יכולה להחזיק. זה מתפרץ כמו הר געש ואין לי יותר במה להחזיק.
אני מרגישה כמו אחרי נפילה כשכל הגוף כואב והמילים עומדות בפה אבל אין לי את הכוח לדבר.
אני מרגישה כאילו אני כותבת הרבה מילים ולא מעביר שום רגש. ככה אני בזמן האחרון, אין לי מילים ואין לי תשובות.
אתה מעריך משהו חשוב רק אחרי שאתה מאבד אותו
אולי באמת עדיף לי לאבד אותך לגמרי ואז יהיה לי קשה רק לזמן קצר.
אני זוכרת שמישהו שאל אותי - מה משמעות המשפט 'הכי עצוב כשאתה נמצא עם מישהו ויודע שלעולם לא יהיה שלך'
אני חווה את זה כרגע על בשרי.
מעודד אותי לחשוב שאתה לא נכנס לפה, כי מבחוץ הכל נראה בסדר.
בא לי להקיא את הלב שלי החוצה.
שיהיה לכם סוף שבוע נעים.