רק כשתאבד משהו תבין כמה הוא היה חשוב.
12.3.11 2:52
יש לי כל כך הרבה להגיד לך אבל אני לא אגיד, מסיבה אחת פשוטה-לא מגיע לך שאני אגיד לך. הלב שלי מתפוצץ,אני אוהבת אותך כלכך. אל תדאג, אין יותר אסמסים אין יותר שיחות-ביננו זה נגמר ולתמיד. לא עשית שום דבר בשביל שנחזור אז למה ציפית?
הראית לי שלא אכפת לך שאני לא מעניינת אותך, כל פעם שאמרת לי 'אני אוהב אותך' שמעתי את השקר צועק מהקול שלך. אני לא קונה יותר את הדברים שאתה אומר. אתה פוגע ופוגע ופוגע ובסופו של דבר אני אשמה. לא, הפעם זה לא ככה. זה פשוט נגמר, אני לא אעשה שום דבר ואתה כרגיל לא תזיז אצבע. היחס שלך אליי שווה לתחת-אני כלום. לא אכפת לך איתי או בלעדיי, הכל אותו דבר מבחינתך. אתה הולך לבנות אחרות עכשיו, תמיד ידעתי שלא תחכה יותר מדיי. אמרת שאני היחידה ושתמיד תאהב אותי, שאני הדבר הכי חשוב לך בעולם הזה, ש-בחיים- לא תוותר עליי שתלחם ותלחם עד שתשיג. והנה עוד פעם אתה זורק מילים לשווא. לא עשית שום דבר בשבילנו, בשבילי. אני פשוט יצאתי לך מהחיים כאילו אף פעם לא הייתי. אני לא חסרה, אתה לא מתגעגע. אתה עסוק בעצמך כמו שתמיד היית. אהבה אין כאן, זה מה שבטוח. הרבה פעמים אמרתי לך שמי שאוהב אף פעם לא מוותר, אתה אף פעם לא אהבת. שרפנו שנה שלמה על שום דבר, על אהבה חד צדדית. חשבתי שאני מוגנת שאני בחיים לא אפול לתוך בור כזה, ראיתי הרבה אנשים מהצד שנפלו, אמרתי שלי בחיים זה לא יקרה.
והנה אני במקום הכי נמוך והכי דוחה שאפשר להגיע אליו.. תודה לך, באמת תודה. לימדת אותי שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד, לימדת אותי שכולכם אותו דבר. אני לא חושבת שאני אהיה עם עוד מישהו יותר, אני לא רוצה אף אחד. כולם פוגעים בי בסופו של דבר כאילו זאת הייתה המטרה ההתחלתית שלהם. אף פעם לא עניין אותך האושר שלי, הרגשות שלי. לא ראית אותי בכלל. וחזרתי ואמרתי שבדרך הזאת אתה תאבד אותי, והנה איבדת וזה מעניין לך את התחת. לא ציפיתי לזה והאכזבה גדולה ממה שחשבתי. ידעתי שאני אתאכזב, אני תמיד מקבלת ממך איזה כאפה, אבל וואו אתה מפתיע אותי, זאת אני חושבת, הייתה הכי כואבת. אני רוצה למחוק אותך, הרגשות שלי כלפייך כבר לא שווים כלום, כאילו אני מתקיימת בשביל שישחקו בי, איך כולם כל כך נהנים מזה..
ואתה כנראה ממש נהנית, משכת ומשכת ומרחת אותי בכל מיני מילים וסיפורים. ובסופו של יום אני יושבת בבית ובוכה על כמה שאני רוצה שהכל יהיה שונה. אני תמיד מתאהבת בבן אדם הלא נכון, אני איזה מין בדיחה של הגורל. תמיד הייתי שם בשבילך, גם אם תגיד שלא. אף פעם לא הערכת. נתתי והקרבתי בשבילך הכל. העדפתי אותך על פני חברות שלי, על פני הידידים שהיו קרובים לפנייך, אפילו על המשפחה שלי. ומה קיבלתי ? יריקה לפרצוף.
'אני לא רוצה לראות את הפנים שלך יותר עופי לי מהחיים'. ככה אתה.
יכולת לעשות הכל שונה, אבל אתה לא יודע מה זאת אהבה. אני מבטיחה לך ומאחלת שתמצא מישהי שבאמת תצליח לאהוב, לפחות קצת ממה שאני אהבתי אותך. אבל אני גם יכולה להבטיח לך שכמו שאני אהבתי אותך אף אחת לא תאהב. פעם הבאה תזהר בכל צעד שלך, כי חבל שתאבד עוד מישהי שתהיה קרובה..
לא קשה להחליף אותי, אני לא כזאת מיוחדת.. לא ייקח לך הרבה זמן לשכוח אותי. טוב לך גם ככה בלעדיי. אתה כועס כי ישבתי עם כמה ידידים של חברה שלי, זה עצוב קצת. ברגע שראיתי אותך רעדו לי הרגליים ורצתי לשירותים כמו מטומטמת, פשוט הלכתי הביתה. אני לא מסוגלת לראות אותך בלי היכולת לגעת בך, אני לא מסוגלת לדבר איתך כשאני לא יכולה לנשק אותך. אני מרגישה מטומטמת שאני כותבת את זה בכלל, אבל אין לי למי להגיד את זה. מתפוצץ הלב מרוב רגשות מעורבים. אני כל כך כועסת ומצד שני אני כל כך אוהבת אותך.
תדע לך, שאנחנו כבר לא נחזור. אבל מה שאני מרגישה לא יעלם.
אהבתי אותך