בעוד שכולם פחות או יותר מתים על האנדס אפ (לא הולכת לשקר, השיר טוב- מזכיר את ימי שיפג'ום מאנג'ומה שיפג'ום, הרבה יותר שמח מ80% מהשירים שלהם, קליט וכיפי), אני אוהבת את השיר הזה הרבה יותר.
אני אוהבת חלוקת השירה כאן; כשהבתים נמצאים ברשות וויונג וצ'אנסונג, הפזמון שייך לג'ון-ברוס (ג'ונסו וג'ונהו) והראפ של טאקיון וניצ'קון.
אבל אני שונאת את הקונספט. הבגדים נוראיים וכמו כן גם האיפור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ZIACO