Supernova - On days that I missed you

CRYING MY HEART OUT זה הדבר היחיד שאני יכולה להגיד כדי להביע את רגשותיי כאן.

צ'ו שין סונג, צ'ו שין סיי או אפילו סופרנובה- לא משנה לי איך תקראו להם, אני אוהבת אותם עד סוף היקום ומעבר לזה.

אי שם ב2007 כשהם עשו את הדביוט הם נחשבו ל"דבר החם הבא", אבל הדביוט שלהם לא הצליח במיוחד בגלל קאמבקים שונים באותה התקופה והם נעלמו בהמון. בעזרת כישורי השפה והמנהיגות החזקים של יונהאק, הם הצליחו לחתום באיזשהו לייבל ביפן ושם הם הצליחו (אחרי הרבה עבודה וזמן ארוך מידי בו אנשים שנמצאים בחליפה של הלוקיטי קבלו חדרי הלבשה ויחס טובים משלהם).

עם השיר הנ"ל הם חזרו לקוריאה אחרי 3 שנים ביפן (כשאני לא מחשיבה את TTL שלהם עם טיארה בתור קאמבק), וסוף סוף הם קיבלו גם את האהבה שמגיעה להם בקוריאה. הם לא זכו בכלום עם השיר הזה עד כמה שזכור לי, אבל הגיעו למקום השלישי והנכבד בכמה תוכניות מוזיקה.

הם היו אמורים לעשות קאבמק נוסף ב2011, אבל זה לא קרה ובמקום זאת יונהאק המקסים-מקסים-מקסים התגייס לו, ועכשיו צריך לחכות שנתיים עד שיהיה קאמבק.

לפחות הם זכו בפרס ההאליו אייקון בגולדן דיסק אווארדס של 2011.

ההופעה הזו היא לא האהובה עלי, האמת. האהובה עלי היא זו של 18 באוגוסט (2010), שהייתה הקאמבק שלהם במ!קאונטדאון, ההופעה הראשונה עם השיר- כשכל המעריצות צורחות והבחורים שמחים ומחוייכים.

ולבושי חליפות.

אבל לא מצאתי אותה באיכות טובה באורך הנכון ולא היה לי כוח להמשיך לחפש.

אז זה מה יש.

גם אם גוניל נראה בן 40 במקום בן 20. קורה. (יפן לא עשתה לו טוב נו)