קולולוש ומזבלטובים יום שלוש מאות!

(ﾉ◕ヮ◕)ﾉ*:･ﾟ✧*:･ﾟ✧
שוקלת לעשות משהו מיוחד (קייפופ פרינדינג מים נוסף בהפתעה? המממ) כדי לחגוג את זה

נראה כבר מה יזרום. אולי מחר... כי עכשיו יום שלושמאות ושום דבר לא יסיח שוב את דעתי. בפוסט הזה ז"א

Epik High - Don't Hate Me

בערך מהיום הראשון של הבלוג היה לי ברור מי יהיה ביום שלוש מאות (טוב לא אשקר, היה לי מושג מי האפשרויות לימים מאה, מאתיים ושלוש מאות אבל לא ידעתי בדיוק באיזה סדר) וכבר מאז לא ידעתי איזה שיר של אפיק היי לבחור. ואז קרה מקרה והם הוציאו אלבום חדש ממש השבוע, כולל את הקליפ הנ"ל בול לפני שבוע.

אפיק היי היא אחת הקבוצות האהובות עלי ביותר (לצידה של ביג באנג) והאמת שהאלבום החדש מהווה שינוי של 180 ממרבית האלבומים שלהם. לא היה להם אלבום אופטימי כבר נצח פלוס וזה אלבום שהוא נטו אופטימי, ואני אוהבת את הגישה. זה די מזכיר את המצב שלהם, הכל התחיל טוב ונהדר (אופטימי) ואז המון דברים נוראיים קרו להם (פסימי) ואז לאט לאט הכל הסתדר שוב (אופטימי). אני מקווה שזה ישאר ככה, גם אם הרבה מהשירים שלהם בתקופה הפסימית הם מהשירים האהובים עלי בכל העולם.

השיר עצמו מתאר את הדבר הנ"ל בצורה די טובה, כשהם מתלוננים על כך שכולם שונאים אותם ונגדם ומסבירים שהם עדיין שמחים ומחייכים כי יש את אלו שנשארו והמשיכו להעריץ אותם למרות הכל (שיעולשיעולכמונישיעולשיעול) והקליפ די הזוי ולא באמת קשור (או שכן? אני יכולה למצוא דברים שמקשרים. כמו ג'ידי. וליידי גאגא. ובאופן כללי כל התמימות של הילדים. והקטע הזה שהם כולם עובדים במכולת כי שנאה הורסת להן את הקריירה... אני מניחה שהבנתם שהקליפ קשור).

ואני אוהבת הכל. אני אוהבת את השיר ואני אוהבת את הקליפ ואני אוהבת אותם ואני אמנם קצת חלוקת דיעות בנוגע להשפעה של YGE עליהם אבל אני גם אוהבת את זה. הכל נהדר.

EVERYTHING IS EPIK HIGH AND NOTHING HURTS

סיסמאת חיי.

...אז, מה? יום שלוש מאות?

מה עם קצת איחולי מזל טוב?