לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

writing is life


"אנחנו לא עושים דברים מהר מדי, אנחנו פשוט רוצים להספיק כמה שיותר"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

"נופל וקם"


אני מרגיש כאילו הראש שלי מיתפוצץ.
אני שומע מסביבי כל מיני אנשים מדברים.
מדברים עלי...
"הוא יהיה בסדר.הניתוח עבר בהצלחה."
על איזה ניתוח האיש שלידי מדבר?הוא מדבר עלי?
"אם הרסיס היה פוגע שני סנטימטרים שמאלה,הוא לא היה שורד את זה.היה לו מזל גדול."
על איזה רסיס הוא מדבר?מה הולך פה,לעזעזל?
אני מנסה לפקוח את העיניים,בלא הצלחה.
לאט לאט הזיכרון חוזר אלי.
הייתי באוטובוס.אולי בתוכו ואולי לידו,אני לא מצליח להיזכר.
ואז היה פיצוץ עז.
חלקי אוטובוס עפו לכל עבר.
גם אלי...
-
אני באמת לא יודע איך יצא לי.מרגיש לי מסורבל מדי.
אז עצרתי את זה באמצע,ואני אמשיך בקרוב.
לשמוע אתכם קודם לפני ההמשך.

נכתב על ידי , 19/7/2012 21:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 28

MSN: 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , דת , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSomeone who writes אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Someone who writes ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)