לחם ושיכר

הגעתי למסקנה שמה שהכי חשוב לי בעולם זה לשבת עם אח שלי כמו שני בני אדם, לאכול אוכל טוב ולשתות אלכוהול טוב, ואז, אחרי ערב מאוד טוב, כששנינו ננסה, במשך שעה, לאכול את הקינוח במסעדה ההיא ששניני אוהבים ללא הצלחה מרובה, לומר לו שבא לי להיות בחורה אמיתית. אני עומדת לספר את זה לעוד חברה אחת בקרוב. כבר החלטתי. הגעתי למסקנה שאני בעיקר מתחמקת מלומר לו את זה, ושבכל פעם שאני מספרת לעוד מישהו, זה כדי להשכיח מעצמי את זה שלאח שלי אני לא יכולה לספר בינתיים.

 

 

חוזרת לימים בהם המחשבה "פאק, למה הבלוג הגרוע והמטומטם הזה מקבל יותר תגובות ממני?!" לא מפסיקה לפקוד אותה,