ברוכים הבאים לבלוג

פרק 3

לא הבנתי מה קורה . בכל מקום היו שולחנות מלאים אלכוהול . וזה מוזר – כי הרבה מאד נערים שאני מכירה מהשכבה או מהעיר שתו , צחקו נהנו .

זה פשוט שבגריל זה אסור . זאת אומרת , בגריל מוכרים אלכוהול רק לבני 18 פלוס וכרגע אני רואה פה הרבה מאד אנשים מגיל שש עשרה ומעלה .

תמיד יש את חיים , הגבר התימני , הברמן . הוא ממש נחמד .

על פי חוקי המקום הוא מוכר אלכוהול רק לאנשים שמראים לו תעודת זהות וכל השטויות האלה . איך זה שעכשיו האלכוהול פשוט מפוזר בכל מקום וצועק "תשתו אותי !" ?

בעבר השתכרתי . הרבה פעמים . אבל בגריל זה מוזר . זה מקום כזה שכיף להיות בו , ולאף אחד לא היה חסר אלכוהול במיוחד . טוב נו, חוץ מלאיתי . אבל איתי משיג את האלכוהול שלו במקומות אחרים . הוא מכור .

בדיוק כשהבחנתי שהוא יושב בקצה המועדון עם שתי בחורות כרוכות סביבו , שתוי לגמרי , הבחנתי שגם שי ערן ועידו לא מבינים מה הולך .

"לא תאמינו !" כולנו קפצנו בבהלה . דנה הגיחה בין המוני הנערים המסתערים על האלכוהול.

"לגריל יש בעלים חדשים . חיים עדיין כאן אל תדאגו . אבל הוא הכניס מלא אלכוהול והוא נותן עכשיו לכולם . בגלל הפתיחה החדשה הכל בחינם , אבל ממחר זה שוב יעלה במחיר הרגיל , רק שלכולם יהיה מותר לקנות ."

עמדנו שם המומים עד שעידו אמר "והוא עושה את זה באופן לא חוקי נכון ?"

"לצערי כן ." דנה עשתה פרצוף מודאג כזה .

"והוווווווו" כולנו הסתובבנו וראינו על אחד השולחנות את שגיא ותכלת רוקדים צמוד . עשרות בני נוער התאספו סביבם וצעקו בעידוד .

הסתכלתי מיד על שי וראיתי שיש לה דקירה קטנה בלב .

"בואו נלך לשתות." היא אמרה והלכה לכיוון הבר.

היה רגע מביך ביני , ערן ועידו .

"אז שנלך לשתות ?" הצעתי .

ערן קרץ לי . עידו אמר שהוא ראה את החברים שלו מקבוצת הכדורסל בספסל הרחוק והלך.

ערן ניצמד אלי ונישק אותי . נצמדתי אליו עוד יותר וילדים מהשכבה שלנו התחילו לצעוק כל מיני דברים כמו "שיחקת אותה אחי"

"תן לה בנאדם !"

ערן די התעלם וכשהוא ניתק ממני איכשהו כבר היה לו שני כוסות וויסקי ביד .

משכתי כתפיים ולגמתי בזריזות .

"דוחה ." אמרתי ולקחתי עוד כוס .

גם ערן לקח .

ועוד אחת .

ועוד אחת .

"ערן די ." אמרתי לו . בפעם האחרונה שהשתכרנו כמעט דרסה את ערן משאית .

"מיטר אני אוהב אותך ."

גלגלתי עיניים .

"מה ? את לא אוהבת אותי גם ?"

"אני כן . הכי בעולם . אבל אתה שיכור ."

"מיטר בואי נחזור ."

"רעיון מעולה .תישאר פה בזמן שאני הולכת להודיע לכולם שאנחנו הולכים , אוקי ?"

הייתה לי הרגשה שהוא ימשיך לשתות אבל הייתי חייבת לדבר עם עידו .

כשהבטתי בשעון השעה הייתה כבר חצות . הייתי בשוק איך שהזמן עבר מהר . תוך כדי שחיפשתי את כולם המועדון החל להתרוקן ופתאום שמתי לב לכל האנשים המתמזמזים , לכל הכוסות והבקבוקים השבורים . לאלכוהול בכל מקום .

שמעתי קולות צחוקים והלכתי בעקבותם . כמובן , מצאתי שם לפחות 20 בנות ובנים מהשכבה . עידו ישב במרכז , מדבר עם שגיא , איתי ואיזה ילד שקוראים לו יונתן אני חושבת.

"מיטר בואי שבי איתנו !" שי קראה לי , שיכורה כולה . והכי הזוי – היא ישבה עם תכלת ודנה. שנאתי לראות את תכלת פוגעת ככה בשי .

"אני וערן פורשים הביתה . נראה אותך מחר ?"

היא צעקה משהו שהיה נשמע כמו "כן" אז משכתי כתפיים וכשעידו הסתכל עלי סימנתי לו לבוא לכיווני . הוא קם וניגש אלי מיד .

הוא היה פיכח לחלוטין . פתאום שמתי לב שהראש שלי מסתובב .

"אני וערן חוזרים הביתה ."

"תני לי לקחת אתכם ."

הנהנתי בקצרות .

עידו עקף אותי והתחיל ללכת אבל משכתי אותו בחזרה אלי .

"אל תכעס עלי ."

הוא הסתכל עלי וחייך ."אני לא כועס ."

"אז למה היית מרוחק כזה היום ?"

"מיטר אני לא רוצה לפגוע בך ."

"אז פשוט תענה !" הקול שלי היה צעקה בהחלט .התחרטתי על זה באותה השניה.

"קשה לי . קשה לי לא להתנהג לידך רגיל כשאת עם ערן . אני רוצה להיות רגיל איתך , את יודעת ? אבל אני לא רוצה להיכנס בינך בין ערן זאת לא המטרה שלי ."

נאנחתי .

"אבל אתה יודע שאני אוהבת אותך .אתה יודע גם שאני אוהבת גם אותו . אתה החבר הכי טוב שלי , אני גדלתי איתך ! אבל הוא .. הוא האהבה הראשונה שלי . הקשר שלי היה כל כך חזק איתך, הוא עדיין כזה , שפשוט אף פעם לא שמתי לב לאפשרות שנהייה ביחד . כי אנחנו כמו אחים , אז להיות ביחד זה קצת הזוי .. הייתי מקובעת , אני מצטערת . אבל זה לא משהו שאפשר לשנות עכשיו כי אני לא רוצה לאבד לא אותך ולא את ערן ."

"אני יודע שזה ככה . ואני לא רוצה להכביד עלייך . אני מצטער שהעליתי את הנושא הזה בכלל ." הוא חייך אלי וחיבק אותי .

כשהתנתקנו אמרתי לו "תפסיק לנסות לקחת ממני את הכאב . לחסוך אותו ממני . אתה לא סופרמן אתה לא יכול לקחת את הכל על עצמך כמו איזה קדוש מעונה אז תפסיק . אתה חשוב לי ואני דואגת לך ואני פוחדת שאני מתחילה להכאיב לך יותר מדי"

עידו שתק אבל חייך

אני שונאת שהוא עושה את זה , בואי ניקח אותכם הביתה