או יותר נכון, אל תתאהב בי.
מצאתי את עצמי אומרת את זה.
קלישאה מהלכת, איפה אני חושבת שאני נמצאת? בקומדיה רומנטית?
אבל צדקתי. אני לא רוצה שהוא סתם יפגע בסוף.
גם כשזה לא עניין שלי, זה יותר עניין שלו.
איך זה תמיד קורה לי בסוף?
אני לא חושבת שיש בי משהו כל כך נפלא שגורם למין הגברי ליפול לרגלי בקלות ובמהירות.
אבל עדיין, אני מוצאת את עצמי פוגעת או מאכזבת אותם כשאני אומרת שלא מתאים לי
והם כבר עמוק בתוך איזשהו חלום על חתונה וילדים.
זה אמור להיות הפוך!
'אל תאהב אותי' אמרתי לו.
והוא?
'אני רוצה לאהוב אותך'
'לא כדאי לך' עניתי.
הוא חשב שאני מזלזלת בעצמי,
אבל זה באמת לא בקטע כזה, אני חושבת על עצמי דברים טובים בדרך כלל (לא תמיד אבל לרוב).
זה פשוט, אני לא רוצה שיפגעו, שיתאכזבו, אני רוצה למנוע את זה.
אז אל תאהב אותי,
כי אתה לא מתאים לי ואני לא לך.
למרות שאתה מקסים, ויש לך לב זהב (ואפילו חתיך, לא שזה משנה).
אני פשוט צריכה מישהו שיודע מה הכיוון שלו בחיים.
מישהו שיודע להיות מובל, אבל גם יודע להוביל.
מישהו, שלצערי הוא לא אתה.
זה הכל.
♥ Topsy Kretts ♥
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
