Dance With SomeBody

הבנאדם הזה.
המילים שלו. הכישרון הזה.
זה מספיק בשביל להתאהב.
להתאהב בו, להתאהב במילים. להתאהב בכישרון.
להתאהב בעולם המילה. עולם השירה. עולם הבמה.
הייתי נותנת הרבה בשביל קצת להתקרב.
קצת להתאהב, אבל באמת.
קצת, רק קצת, ואולי ידבק בי משהו מהכישרון הזה שבו.
מהמילים שלו.

פנטזיה.

למה אני לא הופכת מחשבות למעשים? רצונות למעשים?
למה אני לא הופכת את כל הסצינות שרצות לי בראש למעשים למען הסדר הטוב?
זה מאוד פשוט.
יש משהו בפנטזיה הזאת, בסרט הזה שאני מייצרת לעצמי בראש,
משהו שהרבה יותר כיף לחוות מאשר כל מציאות וכל תוצאה שיכולה לבוא.
כי גם אם הפנטזיה תתגשם אחד לאחד, זה לא יהיה אותו הדבר.
יש סיבה למה אנשים כל כך אוהבים לראות סרטים, ללכת לקולנוע, לראות הצגה, להיתקע שעות מול הטלויזיה.
זה עולם שלם. מופלא.

אז בינתיים אני מסתפקת בלספוג כמה שיותר. מרחוק.
בינתיים.







♥ Topsy Kretts ♥