אז אני מרגישה איזשהו חור שנפער. יותר נכון, יש חור שחור כזה שקיים אצלי, לפעמים הוא גדל ומתרחב ולפעמים יש דברים שממלאים אותו ומאחים אותו.
והיום? היום אני לא בטוחה אם אני מרגישה את החור הזה גדל או שזה משהו אחר. היום אני מרגישה געגוע ואני לא בטוחה אם הוא אמיתי או לא. אני מרגישה לבד ואני לא בטוחה שזה נכון. אבל אני קצת מרגישה בלתי נראית, וזאת תחושה שלעיתים חוזרת אצלי.
דברים טובים קורים, קיבלתי הודעה רשמית שהתקבלתי למה שרציתי ללמוד. טוב, אז אולי דבר טוב אחד. אבל זה המון.
ובכל זאת, שוב אני בתחושת חוסר. אני שמחה שדברים מתקדמים בכיוון שנראה לי טוב, ואני בטוחה שגם שאר הדברים בחיים שלי יתקדמו לכיוון טוב, אבל עדיין אני מרגישה עכשיו חוסר. ורצון עז לסגור את החור. למלא את החלל.
אנשים מופיעים בחיים שלי ונעלמים מהר, אנשים חוזרים לחיים שלי ונעלמים מהר.
יש עוד כל כך הרבה דברים ללמוד ולגלות ואני מרגישה שבינתיים אני תקועה על הילוך איטי. לא בטוחה שהילוך מהיר יותר טוב, אבל המהירות הרגילה יכולה להיות נחמדה כרגע.
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
