לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dance With SomeBody


I'm Falling In Love With Your Favorite Song

Avatarכינוי:  Topsy Kretts

בת: 33




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

11/2015

הכל דיבורים.


אל תגיד לי כמה אני מקסימה וטובה, אנחנו לא מכירים, אז זה לא נחשב.
זה אפילו קצת מעצבן, גורם לי לחשוב שזה סתם אמירות ולא להאמין למחמאות.
אל תגיד לי כמה אני מקסימה וטובה, גם אם אנחנו מכירים כל כך טוב,
זה מעצבן אותי, כי אני רוצה להאמין, לחשוב על עצמי דברים טובים,
אבל זה לא עולה בקנה אחד עם המציאות, זה לא מסתדר תבין.

שאני כל כך טובה ומקסימה ולבד.
אף אחד לא מתקרב
ואף אחד לא חושב כמוך כשהוא באמת מכיר.
זה פשוט לא מסתדר.

'יש בך כל כך הרבה טוב'
די תפסיק, כי הטוב הזה לא עוזר לי.

תפסיקו כולכם, זה מחמיא ואני רוצה להאמין, אבל די.
"אני צריך מישהי בדיוק כמוך רק בגדול (גיל- לא גודל)"
"הלוואי שתהיה לי בחורה כמוך בחיים"
"את האישה המושלמת"
לא יכולה לשמוע את זה יותר.
כי אם זה ככה למה אין אף אחד?
לפי הקלישאות שאני מאמינה בהן, והן בכלל לא קלישאות
אין אף אחד כי אני לא מוכנה עדיין שיהיה.

זה לא הופך את זה לפחות מעצבן.
אז אתם מוכנים להפסיק?
כי אני בכלל לא בנדאם שמתעצבן.
פיזית, זה לא קורה. רק בפנים פחות או יותר.

אז אל תגיד לי כמה אני מקסימה וטובה.
כמה אני 'מושלמת' אין כזה דבר.
ואם כן אז הוא בטח לא נכון.

יאללה לילה טוב.







♥ Topsy Kretts ♥

נכתב על ידי Topsy Kretts , 29/11/2015 22:07   בקטגוריות איבוד, אישי, בלאגן, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להבדיל בין הסיפור לאמת.


אני והשכן שהוא חבר:
אני: 'הלכתי איתה לטיול עם הכלבים וראו את הכוכבים כל כך טוב
אז איפשהו בדרך פשוט עצרתי והרמתי את הראש למעלה. באותו רגע נפל כוכב.'
השכן: 'איזה משאלה הבעת? שתתחתני עם דניאל?'
אני: 'איך ידעת?     סתם, לא הבעתי משאלה הפעם.
אבל זאת המשאלה שאני תמיד מביעה, איך ידעת?'

 
ברשותכם, שני ציטוטים מתוך הספר 'שובה של המלכה' מאת גבי ניצן ♥
ספר המשך לבאדולינה.
 
הגעתי לציטוט הראשון תוך כדי קריאה, כל כך התחברתי ושאלתי את עצמי אם בסוף הספר תהיה לי תשובה לשאלות האלה.. 
"המלך אומר שהבעיה שלי היא האופן שבו אני מספר את הסיפור. אבל אני לא יודע איך לספר אותו אחרת.
לפני עשר שנים פגשתי אישה והתאהבתי בה. בשנים שאחר כך ניסיתי למצוא את איכויותיה בנשים אחרות, וזה לא עבד: הפער היה קשה מנשוא.
אז מה אני אמור לעשות? להתפשר? ואולי המבחן שלי הוא לא להתבלבל מול הכישלונות, להתמיד ולהתעקש עד הרגע האחרון?"

 
אבל בסופו של דבר הגעתי לחלק הזה, והרי לכם הציטוט:
"את האמת אי אפשר לספר. את האמת אפשר רק לחוות. בזה היא נבדלת מכל הסיפורים.
ברגע שאתה מצליח לעשות את ההבחנה, ברגע שאתה לומד להבדיל בין סיפור לבין אמת, זה הרגע שבו אתה הופך מקורבן למלך."

 
אני חושבת על גבי, 
אני קוראת את גבי,
שלושה ספרים שקראתי וכל כך הרבה אמת.
יש לי בראש שאלות בשבילך, כאילו מרגישה שיש לך את התשובות להכל.
אבל את התשובות להכל יש רק לי.
 
אני צריכה לחזור למצב שבו אני משחררת קצת יותר.
היום בעבודה אחת הבנות קראה לי שמרנית. מרובעת.
לא בקטע רע, אבל כי זה פשוט נכון.
זה המפלט שלי. כאן אני מוצאת שליטה, בדברים הקטנים.
 
להבדיל בין הסיפור לאמת.





♥ Topsy kretts ♥

 
נכתב על ידי Topsy Kretts , 24/11/2015 23:09   בקטגוריות אישי, זכרונות, תהיות, אהבה ויחסים, אופטימי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתם תגידו אם זה נכון.


אז עלתה לי מחשבה עקב הארועים האחרונים בחיי ועקב התחושות שלי והמחשבות שלי בימים האחרונים.
אתם תגידו אם זה נכון לגביכם גם. סתם מעניין.

אז אני אדם שמאוד צמא לאהבה. לתת ולקבל.
כאן בישרא אני נתקלת בהמון כמוני.
שמתי לב שבעבר הייתי מתעסקת עם זה המון, למה אני לבד? מתי יהיה לי כבר מישהו וכו'
חוץ מפרקי הזמן שבהם הייתי במערכת יחסים כמובן.

ועכשיו לנושא,
הבחנתי שכשאני תקופה ארוכה לא במערכת יחסים או לא יוצאת עם אף אחד אז זה מפסיק להעסיק אותי.
טוב לי לבד, טוב לי עם עצמי וממש לא משנה לי אם יבוא מישהו או לא.
אבל! ועל זה חשבתי השבוע, ברגע שאני טועמת קצת חום, אהבה וקירבה אני יוצאת מאיזון,
מה זאת אומרת? זאת אומרת שנניח אני יוצאת עם מישהו ויש איזשהו חיבור
כשזה נגמר, גם אם זה נגמר טוב וגם אם אני מבינה שלא היתה התאמה
פתאום זה מדגיש לי את החלל שתמיד קיים שם, את חוסר האהבה, חוסר קירבה 
וזה איכשהו גורם לי להתעסק בזה למרות שאני יודעת שזה לא נכון לי כל ההתעסקות הזאת.

זה נכון גם אצלכם?
אתם מצליחים להגיע לאיזה שקט כזה? של לא לחשוב על זה בכלל אלא להתמקד בהווה ובעצמכם?
ואז כשיש משהו קצר הוא מחזיר אתכם ללבד? מדגיש לכם את כל מה שחסר?
או שזאת רק אני?


כי בימים האחרונים השיחות שלי עם השכן שהוא חבר התמקדו בעיקר בנושא האהבה\ זוגיות\ בואי נמצא לך מישהו
וזה לא מתאים לי, אני מרגישה שאני מתעסקת יותר מידי במשהו שלא צריך להטריד אותי.
בסך הכל אני צעירה ויש לי הרבה מה להציע (רוצה להאמין\ כך אומרים)

מחכה לשמוע מחשבות מכם בנושא.







♥ Topsy Kretts ♥

 
נכתב על ידי Topsy Kretts , 19/11/2015 19:53   בקטגוריות אישי, תהיות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTopsy Kretts אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Topsy Kretts ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)