אז אני מרגישה איזשהו חור שנפער. יותר נכון, יש חור שחור כזה שקיים אצלי, לפעמים הוא גדל ומתרחב ולפעמים יש דברים שממלאים אותו ומאחים אותו.
והיום? היום אני לא בטוחה אם אני מרגישה את החור הזה גדל או שזה משהו אחר. היום אני מרגישה געגוע ואני לא בטוחה אם הוא אמיתי או לא. אני מרגישה לבד ואני לא בטוחה שזה נכון. אבל אני קצת מרגישה בלתי נראית, וזאת תחושה שלעיתים חוזרת אצלי.
דברים טובים קורים, קיבלתי הודעה רשמית שהתקבלתי למה שרציתי ללמוד. טוב, אז אולי דבר טוב אחד. אבל זה המון.
ובכל זאת, שוב אני בתחושת חוסר. אני שמחה שדברים מתקדמים בכיוון שנראה לי טוב, ואני בטוחה שגם שאר הדברים בחיים שלי יתקדמו לכיוון טוב, אבל עדיין אני מרגישה עכשיו חוסר. ורצון עז לסגור את החור. למלא את החלל.
אנשים מופיעים בחיים שלי ונעלמים מהר, אנשים חוזרים לחיים שלי ונעלמים מהר.
יש עוד כל כך הרבה דברים ללמוד ולגלות ואני מרגישה שבינתיים אני תקועה על הילוך איטי. לא בטוחה שהילוך מהיר יותר טוב, אבל המהירות הרגילה יכולה להיות נחמדה כרגע.
אני לא בדיכאון, אפילו לא עצובה. אם תסתכלו עלי, או תשאלו, תדעו שהכל בסדר, אפילו הכל נהדר. אבל משהו לא ממש בסדר, וזה מוזר. אני לא קוראת. אני לא אוכלת כמו שצריך בכלל, או שאני לא אוכלת ימים שלמים, או שאני אוכלת מלא שטויות שהם לא אוכל. אני לא ישנה. ואם אני כן ישנה זה יותר מ12 שעות. לא שותה מים. לא מספיק לפחות. לא יודעת, משהו מוזר.
וחוצמזה, פתאום אני מרגישה שהחלל הזה קטן לי מידי, זה הרגע בו אני שמחה כל כך שהדירה הבאה גדולה ומרווחת.
אני רוצה קצת מרחבים. אולי אפילו לכמה ימים. לצאת מהאספלט והבטון, לשכב על הדשא, על האדמה, על החול במדבר, לא משנה ממש. לנוח. לא יודעת ממה יש לי צורך לנוח.
כשיהיו לי התשובות לשאלות, אני מבטיחה לא לשמור רק לעצמי.
כבר לפני מספר חודשים רציתי עיצוב חדש. הקודם כבר לא התאים לי, חשוך מידי, עצוב מידי. דחיתי את זה כי אני אוהבת ממש לעצב עם פוטושופ ואין לי במחשב החדש. אבל בסוף החלטתי שפשטות מספיקה לי, אפשר לשים רק תמונה, לבחור צבעים וזהו. העיצוב החדש מתאים לי כמו שאני.
אז לחיי שינויים קטנים שעושים את ההבדל, לחיי התחלות חדשות, לחיי התקדמות.
♥♥♥
רק דבר קטן שאשמח לדעת, הצבעים שבחרתי בסדר? אתם מצליחים לקרוא הכל כמו שצריך?
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
