דף משובץ
הבלוג - ריאליטי לייף על פי רז
האתר של הלהקה - http://www.girls-toilet.co.nr |
| 5/2008
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
משום מה,
ככל שאני מתבגר,
כך היום הזה מקבל יותר משמעות בעיניי.
זו השנה השניה או השלישית, שמצב הרוח שלי ירוד, אני רואה סרטי נופלים ויורדות לי דמעות מהעיניים.
לראות את אותה אמא שעולמה נהרס ברגע, שבשבילה כל יום הוא יום זיכרון.
לראות את אותו אבא שקורא קדיש על בנו, ודמעות לא מפסיקות.
לראות את אותו הבית, ששמחת החיים לעולם לא תחזור אליו, מלא בתמונות של האדם שאיבדו בשביל המדינה שבה הם חיים.
לשמוע את הצפירה הנוראית הזו שמחוררת לך את הראש ובו זמנית גם את הלב, לדעת שמדינה שלמה כרגע נעצרה מלכת על מנת להקדיש דקה או שתיים בודדות כדי לחשוב על אותם אנשים שבזכותם אנחנו חיים. על אותם אנשים שבמותם ציוו לנו את החיים, על אותם אנשים ששמרו שאף אחד לא יתפוצץ לנו באוטובוס או בקניון, או על אותם אלו שמתו כשיצאו לטייל באותו אוטובוס או קניון.
לשמוע את אותה תפילת "אל מלא רחמים",
שמפלחת כל אוזן בישראל.
ככה זה,
כל הכוכבים נופלים,
כל האמיצים עוזבים.
כל מי שצעק שותק,
כל מי שצחק בוכה.
וזה עדיין מזכיר לי את זה שאנחנו חיים פה בנס. נס גדול, נס בלתי נתפש. מילארד וחצי אויבים מסביבנו במעגלים קרובים מאוד וגם רחוקים יותר, ואנחנו מדינה קטנה בלב ליבה של פקעת עצבים מוסלמית.
אסיים בשיר שכתב סמל דן ברויר,
שנפל במלחמת לבנון השניה יחד עם שלושת מחבריו, כמפקד טנק שנורה עליו טיל נ"ט.
את השיר ביצעו שלומי שבת ופבלו רוזנברג, מי שרוצה לשמוע את השיר -
http://www.emek.org.il/noflim/dan__song.mp3
דרכו של עולם
מילים: דן ברויר ז"ל
ביצוע: פבלו רוזנברג ושלומי שבת
בין המוות לחיים
בין כדאי או לא כדאי
אמשיך להתנדנד
עד שתחזרי אלי
על כורסת עור בשמים
שם האלוהים יושב
הוא מביט בשעשוע
משחק לי עם הלב
מביט בך בשתיקה
ולא אומר דבר
והגורל מזכיר לי שוב שאי אפשר
הדברים שאת אמרת
לא ישנו את המצב
הרגשות שלי אליך
רק מייסרים אותי עכשיו
ממה את מפחדת
את כבר יודעת שזה שם
ההכחשה רק משבשת
את דרכו של העולם
יושב לי מול חלון פתוח
גם הגשם לא שכח
הוא מזכיר לי שכל מה שיש לי הוא כלום
אם אין לי אותך.
יהא זכרם של כל הנופלים ברוך.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
