"בלעדייך...."

מצטערת כלכך על העיכוב הנוראי בפרק.

אין לי מחשב ועוברת עלי תקופה לא טובה.

מצטערת שזה משפיע איכשהו על הסיפור.

תהנו♥

פרק 16.

כולם קפצו עלי בחיבוקים, הייתי בשוק לראות את כולם.

כל החברים שלי מרעננה ומכאן, עומר חיבק אותי ראשון, לחש לי באוזן שהוא אוהב אותי.

אחרי שעברתי בין כולם ראיתי את גולן עומד בצד, כאילו מחכה לי.

התקרבתי אליו והוא חיבק אותי ונישק אותי בלחי, קרוב לשפתיים.

"מזל טוב נסיכה."

"תודה." מלמלתי בחיוך.

"אהבת?"

"אתה ארגנת?"

"לא... אח שלך ועומר. זה הכל הם." הוא אמר וישבנו בבר. "זה מה שאני קניתי לך?" הוא שאל והסתכל על הצמיד.

"כן." חייכתי.

"מה יהיה איתנו?"

"מה יהיה?" חזרתי על שאלתו והתלבטתי אם לספר לו שאני ועומר נפרדנו.

לא רציתי שהוא יחשוב שאני מנצלת אותו ושאני איתו רק כשבא לי.

אבל באמת הרגשתי משהו לגולן. אני באמת רוצה אותו.

"אני לא יודע... את עם עומר."

"זה מסובך ביני לבין עומר."

"נוכל לדבר על זה מתישהו לבד?" הוא שאל, "פשוט יש פה רעש וזה לא הזמן והמקום."

"כן... ברור."

אדל משכה אותי לרקוד יחד עם כולם.

-

"חבר של אליאן." סאלי ישב ליד גולן.

"חבר? לא... אנחנו לא ביחד."
"עדיין לא." סאלי תיקן אותו.

"היא עם עומר."

"כבר לא."

"כל כך חשוב לך שאני והיא נהיה ביחד?"

"אני מעדיף שלא יהיה לה חבר בכלל אבל אם כבר אז שיהיה מישהו שיאהב ויכבד אותה."

"צודק."

"אז למה אתה לא עושה עם זה משהו? כי לפי מה שהבנתי אתה רוצה אותה."

"אני רוצה. היא לא רוצה."

"היא רוצה. תאמין לי שהיא רוצה."

"מאיפה אתה כל כך בטוח?" גולן שאל בהתעניינות.

"היא אחותי, אני יודע עליה הכל, היא מספרת לי הכל. היא רוצה. ואם תתאמץ עוד קצת זה לא ייקח הרבה זמן." סאלי אמר והזמין לו ולגולן לשתות.

-

הרגשתי ידיים מחבקות אותי מאחורה, הסתובבתי וראיתי את עומר.

היה לו ריח מסריח של סיגריות ואלכוהול.

"בואי רגע החוצה, אני רוצה לדבר איתך."

"עכשיו?" שאלתי והבטתי בסאלי וגולן שישבו ודיברו על הבר.

"כן... אני רוצה להראות לך משהו."

יצאנו החוצה ביחד.

"כמה שתית?" שאלתי ותפסתי אותו כשהוא כמעט מעד.

"מספיק בשביל לשכוח מהכל." הוא חייך.

"מה רצית להראות לי?"

"לביא לך." הוא אמר ופתח את האוטו ונכנס למושב הנהג.

ישבתי במושב לידו, "אתה לא מתכוון לנהוג, נכון?"

"ממש לא." הוא אמר והדליק את האור הקטן.

"אז?"

"זה בשבילך." הוא שלף שקית קטנה מהמושב האחורי.

"אתה יודע שאתה לא צריך."

"את האהבה היחידה בחיים שלי איך אני לא יקנה לך כלום?"

"תודה עומר..." חיבקתי אותו והוא משך אותי אליו והושיב אותי על רגליו.

הוצאתי מהשקית קופסא קטנה.

פתחתי אותה והייתה שם כמו מראה נפתחת.

"מראה?"

"גם."

פתחתי אותה וראיתי מראה עם חריטה נדושה אבל זה היה הדבר הכי יפה שקיבלתי, 'בשביל שתיראי כמה אני אוהב אותך.♥' ובצד השני תמונה שלי ושל עומר שמורכבת מהמון תמונות שלנו ביחד.

"אהבת?"

"מאוד." חייכתי.

"אני אוהב אותך." הוא אמר ואני שתקתי, "הלוואי שזה היה נמשך אחרת."

"זאת לא אני גרמתי לזה."

"את יודעת כמה הקורס הזה חשוב לי."

"אני יודעת."

"את יודעת שאני אוהב אותך אבל אני חולם על זה הרבה זמן... לעשות את זה."

"אני יודעת שזה חשוב לך. אני יודעת. זה בסדר."

"את יודעת גם שאני אחכה לך תמיד."

"עומר זה קשה לי גם ככה."

"את רוצה אותו?" הוא שאל פתאום אחרי שתיקה קצרה.

"את מי?"

"את ההוא, לא יודע איך קוראים לו."

"גולן?"

"כן." הוא אמר והרגל שלו זזה בעצבנות.

"אני לא יודעת."

"אז אולי תחכי לי גם? זה לא הרבה זמן."

"לא הרבה זמן?! זה קרוב לחצי שנה."

"אם תהיי לבד... נחזור?"

"אני לא יודעת. אני לא יודעת מה יהיה עד אז."

"הבנתי." הוא מלמל.

"עומר אני לא..."

"די... זה בסדר יפה שלי. אני מבין אותך. אני לא יכול לצפות ממך שנחזור אחרי כל כך הרבה זמן."

"אני עדיין אוהבת אותך, למרות הכל, בכל זאת היינו המון זמן ביחד. אבל זה באמת יהיה לי קשה לחזור לזה אחרי תקופה כל כך ארוכה."

"את צודקת."

"אני שמחה שאתה מבין." חייכתי.

"בואי נחזור. תשאירי את זה פה בנתיים כשנלך הביתה תיקחי את זה."

"רגע... רציתי גם להגיד לך תודה על המסיבה והכל. אמרו לי שאתה ארגנת."

"סאלי עזר לי."

"בכל זאת. אני באמת מעריכה את זה. את הכל."

"אני אוהב אותך, אני ישקיע בך את כולי אם צריך." הוא חייך ואני התקרבתי לחבק אותו.

הוא שיחק לי בשיער, הזיז אותו אל מאחורי האוזן והתקרב לנשק אותי.

התנשקנו נשיקה נעימה, שקטה.

סוג של נשיקת פרידה.

-

"לאן אתה הולך?" נטלי שאלה את גולן אחרי שרקדו כמה זמן.

"לעשן."

"אתה חייב להפסיק עם זה."

"אני לא רוצה להפסיק." הוא אמר בעצבים ויצא החוצה מכל הרעש.

הוא ישב ממול החניה על סוג של חומה נמוכה ועישן בשקט.

כמה זמן היא איתו? על מה יש להם לדבר כל כך הרבה?

הוא חשב על מה שסאלי אמר לו ונרגע, היא רוצה. אין לו מה לדאוג.

הוא החליט לעשות סיבוב קטן בזמן שהדליק את הסיגריה השנייה.

הוא הסתכל לכיוון אחת המכוניות וראה זוג מתנשק בפנים.

ככל שהוא התמקד הוא זיהה שאלה אליאן ועומר.

"סעמק." הוא סינן וזרק את הסיגריה, הוא קם מהחומה ונכנס חזרה פנימה.

הוא ישב על הבר ושתה עוד כוס.

"אתה לבד?" נשמע מאחוריו קול עדין.

גולן סובב את הראש וראה ילדה יפה יושבת לידו.

"אני לבד."

"יופי." היא חייכה והציגה את עצמה, "אני עמית."

"עמית?"

"בת הדודה של אליאן." היא אמרה וגלגלה את עיניה, פחדה שהוא יסנן אותה.

"גולן." הוא חייך חיוך קטן ונזכר שאליאן אמרה לו שהיא לא רוצה שהם יכירו. הוא עדיין לא הבין למה.

"אני יודעת."

"את מכירה אותי?"

"מסיפורים. ואתה?"

"גם."

"הייתי רוצה להכיר אותך מעבר לזה." עמית חייכה והתקרבה אליו עם הכיסא.

"אפשר להכיר." גולן אמר לאחר כמה דקות ובהה בנקודה מסוימת בקיר.

זה נכון מה שהוא עושה? כן. בעצם כן. היא עם עומר, אז למה לו אסור?

"אני ממש מפחדת שאליאן תכעס, היא אף פעם לא אהבה אותי." היא אמרה בקול מפונק והורידה את מבטה.

"היא לא תכעס. היא לא לבד. היא אפילו תשמח."

"אתה חושב?"

"כן."

"אז למה אנחנו מחכים?" היא שאלה בחיוך וקמה. "בוא נכיר מקרוב."

"לאן?" הוא שאל ועמית שתקה ומשכה אותו לכיוון השירותים בחיוך קטן.

-

התנתקנו מהנשיקה.

"עומר... אני..."

"ששש... ברור לי שזה חד פעמי. אני יודע."

"בוא נחזור." אמרתי וקמתי ממנו.

הוא נעל את האוטו וחזרנו פנימה.

נכנסתי וחזרתי לרקוד עם כולם אבל לא הפסקתי לחפש את גולן במבטי.

רציתי שהוא יהיה פה.

רקדתי קצת עם תום, ניסיתי להשתחרר ולהנות אבל הוא היה חסר לי.

-

"איך את מגדירה אותנו?" מיכאל שאל את אדל כשהם הלכו לשבת בצד.

"זאת שאלה שאני אמורה לשאול." היא אמרה לאחר כמה דקות מחשבה.

"את יודעת מה אני רוצה."

"לא... אני לא יודעת."

"אני רוצה שנהיה ביחד," הוא חייך חיוך נבוך, "אל תשחקי אותה."

"זה לא קצת מוקדם?"

"מוקדם? אנחנו יוצאים חודש פלוס."

"קשה לי לעבור הלאה אחרי מה שקרה עם אסי." היא אמרה. היא הניחה את הכוס על השולחן והביטה בעיניו, "מצד שני... אני לא רוצה שאיתך זה ייהרס."

"את חייבת לשכוח אותו."

"קשה לי."

"מה מצאת בו?" הוא שאל והיא שתקה.

היא ידעה שהקשר בינה לבין אסי היה טעות גדולה, שהוא לא התאים לה. אבל היא אהבה אותו, היא באמת אהבה אותו.

-

הלכתי לשירותים לסדר את השיער.

שמעתי קולות מאחד התאים, לא ממש עניין אותי.

סידרתי את השיער ושמתי גלוס מחדש.

הדלת שמאחורי נפתחה, הופתעתי לראות דרך המראה את עמית וגולן יוצאים מאותו תא.

ניסיתי להתעלם אבל פשוט לא יכולתי.

זה חוזר, היא עושה את זה שוב.

ועוד איתו. עם גולן. עם גולן שלי.

הוא אפילו לא הסתכל עלי.

יצאתי מהשירותים וניסיתי לא לחשוב על זה אפילו.

הוא לא שווה את המחשבות שלי עליו.