פתאום אני מרגישה צורך להתנתק. פחד. חולשה.
אז אני הולכת לצד. שוקעת במחשבות שלי, מאבדת שליטה, מוציאה את כל מה שיש לאמר.
ואז אני מגלה כמה טעויות אני עושה כשמתחשק לי להתנתק.
כי זה בכלל לא קשור לכייף שבהתנתקות, זה קשור לבריחה, לפחד,
חוצמזה,
גם אם אני יברח הוא יבוא לי מהצד, או מאחורה, ייקפוץ עליי. יעשה משהו. התנפל עליי.
הכל בשביל שאני אסבול, בשביל שאני יהיה נואשת יותר ויותר, צמאה אליו.
אז מה כדיי?
לברוח או פשוט לעמוד במקום ולחכות?
לא משנה מה,
שומדבר לא ישנה את ההתמודדות שלי עם המצב. שומדבר.
הדרך היחידה היא להתמודד, פשוט להתמודד, להתמודד בכל דרך, אפשר להעמיד פנים שלא אכפת לך,
אפשר לא להיקשר, להיות מרוחק,
כל התמודדות תשנה את המצב לצורה אחרת, ולאט לאט,
ההתמודדות כבר לא תהיה כזאת קשה.היא בעצמה תרצה לברוח, ואתה מין הסתם תתן לה..
Everytime I look at you... I feel better. It shocks me. It knocks my wind out, but it's true.
I don't have to have sex with you, I'd be happy just look at you from across the room.
Even that, anything, any piece of you. And, hopefully, all of you... that'd be the best thing.
Because I love you...
-Grey's Anatomy-
